רבי מאיר בנימין מנחם דנון
 | |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
|---|---|
| פטירה |
כ"ב/כ"ז בחשוון ה'תר"ט/ה'תרט"ו ירושלים |
| מקום פעילות | סרייבו ירושלים |
| תחומי עיסוק | רב דיין ומחבר ספר |
| רבותיו | רבי דוד פארדו |
| תלמידיו | רבי אליעזר פאפו |
| חיבוריו | באר בשדה |
רבי מאיר בנימין מנחם דנון (דאנון) ( ? - כ"ז בחשוון[1] ה'תר"ט[2]) היה רב ור"מ בעיר שאראיי (סרייבו) בירת בוסניה ובסוף ימיו דיין בירושלים, מחבר ספר באר בשדה על פירוש רש"י על התורה.
ביוגרפיה
בוסניה
רבי מאיר בנימין מנחם דנון היה בנם של רבי רפאל ואסתר[3], היה תלמידו של רבי דוד פארדו וקורא לו בספרו מוה"ר[4], כיהן כרב ור"מ בעיר שאראיי (סרייבו) בירת בוסניה אחרי פטירת הרב משה דאנון בשנת 1830. רבי מאיר התפרסם בחסידותו[5]. רבי אליעזר פאפו (הפלא יועץ) למד בבחרותו בישיבתו של רבי מאיר ואף התכתב עמו ותשובות אלו מצויות בימינו[6].
ירושלים
בשנת 1839 עלה רבי מאיר לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן בבית הדין הגדול בראשותו של הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין (הרב אג"ן)[7]. בהקדמתו לספרו 'באר בשדה' הוא מתאר את מצב העיר ירושלים באותם ימים ”היינו חרפה לשכנינו... ויאכלו את ישראל בכל פה, הכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה... עד כי אפס כסף, כלו כל הכיסים... ותקצר נפש העם...”. עם עלייתו ארצה כיהן ברבנות סרייבו רבי משה פירירה (Perera) אשר קיבל מהשלטונות העות'מאניים את התואר חכם באשי.
רבי מאיר נמנה בין החותמים על קבלת הכספים מהפקוא"ם [8].
בשנת ה'תר"ד חתם רבי מאיר על הסכם השלום בעדה הספרדית[9].
בירושלים כתב רבי מאיר את ספרו[10] ובשנת ה'תר"ו הדפיסו בירושלים[11].
פטירתו
רבי מאיר בנימין מנחם דנון נפטר בכ"ז בחשוון[12] ה'תר"ט[13]בירושלים ונקבר בהר הזיתים[14], על מצבתו נכתב ”אוי ספר תורה שנגנז, צדיק תמים מזכה את הרבים, מעריב ומשכים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, מרביתו בתלמוד, ה"ה המו"ם וכבוד ה' מלא...” [15].
בניו
בנו רבי יוסף[16] דנון למד בישיבת שבת אחי"ם[17].
תלמידיו
בין תלמידיו נמנים:
- רבי אליעזר פאפו (הפלא יועץ)[18]
הסכמות
רבי מאיר בנימין מנחם דנון נתן הסכמות לכמה ספרים ביניהם:
- סידור תפילת ישראל - ירושלים ה'תר"ב
- דברי שלום - ירושלים ה'תר"ג
- טוב ירושלים - לרבי יצחק פרחי
- ספר התקנות והמנהגים של ירושלים[19]
ספרו
ערך מורחב – באר בשדה
רבי מאיר בנימין מנחם דנון קבע זמנים מיוחדים ללימוד חומש עם פירוש רש"י ופירוש הרא"ם על פירוש רש"י והיה לומד בכל שבוע את הפרשה ומלמדה לתלמידיו. בנוסף לכך היה לומד את פירוש השפתי חכמים וכן למד את פירושו של רבו רבי דוד פארדו - המשכיל לדוד את חידושיו שחידש באותו זמן כתב בספרו באר בשדה. הוא מתמקד בעיקר ביישוב קושיות הנחלת יעקב על הרא"ם[20].
בתחילת הספר הוסיף המחבר פסק דין שכתב, הוא מספר בתחילתו שלפני סיום כתיבת הספר הגיע לפניו בבית הדין מקרה והוא פסק את דינו ולאחר מכן חכם אחד סתר את דינו ולכן הוא מדפיס את הדברים כדי שיראו כולם שהצדק עמו.
כמו כן הוסיף בתחילת הספר תשובה הלכתית לעמיתו המכהן במקומו בעיר סרייבו.
קישורים חיצוניים
- רבי מאיר בנימין מנחם דאנון באתר אישי ישראל
- כרטיס קבר של רבי מאיר בנימין מנחם דאנון באתר הר הזיתים
- ספרו באר בשדה באתר ויקיטקסט
- באר בשדה, דפוס ירושלים, תר"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ספרי ירושלים הראשונים מאת שושנה הלוי שנת תר"ו 34. ויש אומרים כ"ב בחשוון תולדות חכמי ירושלים מאת אריה לייב פרומקין עמוד 294 אות כח
- ^ ספרי ירושלים הראשונים מאת שושנה הלוי שנת תר"ו 34. ויש אומרים ה'תרט"ו (1855) תולדות חכמי ירושלים מאת אריה לייב פרומקין עמוד 294 אות כח. שושנה הלוי טוענת שהטעות נובעת מקריאה לא נכונה מהמצבה שם כתוב ”ש' תר"ט יו'”, והכוונה ל'יום' אבל השנה היא תר"ט ולא תרט"ו
- ^ על פי הקדמתו לספרו. באורות פלא תולדות רבינו אליעזר פאפו זיע"א עמוד יד לרבי עזרא נחום כתוב ב"ר יוסף, ובערך יהדות סרייבו נקרא רבי משה
- ^ על פי הקדמתו לספרו
- ^ יהודי המזרח בארץ ישראל מאת משה דוד גאון עמוד 146 הערה 2
- ^ אורות פלא תולדות רבינו אליעזר פאפו זיע"א עמוד יד, יז
- ^ חכמי ארץ ישראל מאת יעקב גליס ערך רבי מאיר בנימין מנחם דאנון עמוד רמ"ז
- ^ חכמי ארץ ישראל מאת יעקב גליס ערך רבי מאיר בנימין מנחם דאנון עמוד רמ"ז
- ^ חכמי ארץ ישראל מאת יעקב גליס ערך רבי מאיר בנימין מנחם דאנון עמוד רמ"ז
- ^ תולדות חכמי ירושלים מאת אריה לייב פרומקין עמוד 294 אות כח
- ^ על פי עמוד השער לספרו, שם כתוב שנת שוש אשיש בה' לפ"ק
- ^ ספרי ירושלים הראשונים מאת שושנה הלוי שנת תר"ו 34. ויש אומרים כ"ב בחשוון תולדות חכמי ירושלים מאת אריה לייב פרומקין עמוד 294 אות כח
- ^ ספרי ירושלים הראשונים מאת שושנה הלוי שנת תר"ו 34. ויש אומרים ה'תרט"ו (1855) תולדות חכמי ירושלים מאת אריה לייב פרומקין עמוד 294 אות כח. שושנה הלוי טוענת שהטעות נובעת מקריאה לא נכונה מהמצבה שם כתוב ”ש' תר"ט יו'”, והכוונה ל'יום' אבל השנה היא תר"ט ולא תרט"ו
- ^ מסעות משה לרבי משה טננבוים קברי צדיקים עמוד קטו וכן בחומש רש"י המבואר עוז והדר מקורי הביאורים טו
- ^ חכמי ארץ ישראל מאת יעקב גליס ערך רבי מאיר בנימין מנחם דאנון עמוד רמ"ז
- ^ כשם אביו. על פי אורות פלא תולדות רבינו אליעזר פאפו זיע"א לרבי עזרא נחום עמוד יד
- ^ יהודי המזרח בארץ ישראל מאת משה דוד גאון עמוד 146 הערה 2
- ^ אורות פלא תולדות רבינו אליעזר פאפו זיע"א לרבי עזרא נחום עמוד יד
- ^ חכמי ארץ ישראל מאת יעקב גליס ערך רבי מאיר בנימין מנחם דאנון עמוד רמ"ז
- ^ על פי עמוד השער והקדמתו לספרו
| מפרשי רש"י על התורה | ||
|---|---|---|
| ראשונים | ספר הזכרון • רבי אליהו מזרחי - המזרחי • | |
| אחרונים | רבי עובדיה מברטנורא - עמר נקא • מהר"ל מפראג - גור אריה • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) - דברי דוד • רבי שבתי בס - שפתי חכמים • רבי מאיר בנימין מנחם דנון - באר בשדה • נחלת יעקב • רבי דוד פרדו - משכיל לדוד • באר היטב • רבי מרדכי יפה - לבוש האורה • רבי משה בירדוגו - כנף רננים | |
| מחברים בני זמננו | רבי זונדל קרוזר - אור החמה | |