רבי משה דאנון (סרייבו)
 | |
| קברו בסטולאץ | |
| מקום פעילות | סרייבו |
|---|---|
| פטירה | סטולאץ |
| רבותיו | הרב חיים יצחק מוסאפיא |
| תלמידיו | רבי אליעזר פאפו |
רבי משה דאנון (נפטר בכ' בסיון ה'תק"צ, 1830) היה רב העיר סרייבו.
דמותו
היה תלמידו של רבי חיים יצחק מוסאפיא רבה של סרייבו. לאחר פטירתו בשנת ה'תקע"ה (1815) מונה רבי משה במקומו לרב העיר.
בשנת ה'תק"פ (1820) האשים הוואלי מהמט רושדי פאשא (Mehmed Rušdi Pasha) את היהודים ברצח אחד משריו ודרש מהם כופר נפש בסכום גבוה, כאשר לא עלה בידם לשלם - כלא הוואלי את רבי משה ועוד 9 מנכבדי הקהילה במטרה להוציאם להורג. הם שוחררו בד' בחשוון לאחר התערבות הקהילה המוסלמית המקומית. לציון המאורע - חגגו יהודי העיר שנים רבות את תאריך זה - ד' בחשוון בחלוקת מתנות לאביונים ואי אמירת תחנון[1].
בשנת ה'תק"צ (1830) עזב את סרייבו בכוונתו להגר לירושלים אך בדרכו לקה בשבץ ונפטר ליד העיירה סטולאץ בכ' בסיון ונקבר שם[2]. במשך שנים נהגו יהודי סרייבו לעלות לקברו ביום השנה לפטירתו, עד לשנות ה-50 של המאה ה-20. לאחר התפרקות יוגוסלביה וכינונה של בוסניה והרצגובינה חודש המנהג ואף הוקם בית כנסת בסטולאץ לעולי הרגל שתוחזק על ידי אחת המשפחות המוסלמיות בעיירה.
רבי מאיר בנימין מנחם דנון מילא את מקומו ברבנות סרייבו.
בין תלמידיו הבולטים נמנה רבי אליעזר פאפו שמזכירו בספריו ואף מביא מתשובותיו בהלכה בשו"ת פלא יועץ: ”ואני שמעתי ממורי הרב כמהר"ר משה דאנון נר"ו שהיה נזהר כשהיו בעלי דינין עומדים לפניו אפילו אם היה האחד מתריס כנגדו ומקללו בפניו לא היה מראה לו אפילו צד תערומת עד שיגמור הדין...” (אורות אילים דף כו)
הערות שוליים
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אנציקלופדיה אוצר ישראל, חלק ג', עמ' 9
- ^ הקדמת הרב יצחק נסים עמ' 12, חודש האביב/שבת