רבי יצחק פרחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק פרחי
לידה 1779
ה'תקל"ט
צפת
פטירה 1853 (בגיל 74 בערך)
ה'תרי"ג
ירושלים
כינוי המגיד הירושלמי
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
רבותיו הרב יום-טוב אלגזי

רבי יצחק פרחי (מכונה "המגיד הירושלמי"; 17791853) היה חזן ודרשן, שד"ר ואיש ציבור ירושלמי יליד צפת, מרבני ועסקני ירושלים במאה ה-19, ומחבר ספרים רבים בעברית ובלאדינו.

ביוגרפיה

נולד בצפת לרבי שלמה ולמרים פרחי בשנת 1779 (ה'תקל"ט). בשנת 1798 (ה'תקנ"ח) עבר להתגורר בירושלים בשל פטירת אביו. בירושלים למד אצל הרב יום-טוב אלגזי, ושימש את גדולי רבני ירושלים, בהם הרב אברהם שלום מזרחי.

נישא לאסתר, ובשנת 1828 (ה'תקפ"ח) יצא בשליחות כוללות ירושלים כשד"ר לטורקיה, וכשחזר שימש כחבר בבית הדין של הרב חיים אברהם גאגין. בשנת 1837 (ה'תקצ"ז) יצא בשנית לטורקיה ולמדינות הבלקן. בשנת 1848 (ה'תר"ח) יצא בשלישית לערי איטליה יחד עם ידידו, הרב לוי נחמיאש. במסעותיו חילק את ספריו, והודות לכך נפוצו ספריו בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

בירושלים נמנה עם עסקני העדה הספרדית, והודות לפעילותו נוסדו בעיר חברות שונות לרווחת היישוב, בהן ישיבת "חיי עולם", שאף עמד בראשה, ודאגה בין היתר להיטיב את מצבו הכלכלי של הנוער היהודי בעיר. עסק רבות בענייני צדקה, נמנה עם מנהלי ישיבת 'תפארת ישראל', ובמשך שנים רבות שימש כחזן בקהילת יוצאי איסטנבול בעיר.

הודות לדרשותיו בהן שילב תוכחה ומוסר, נודע בכינוי "המגיד הירושלמי". מעמדו בירושלים סייע לו ליישב סכסוכים בקהילות השונות בעיר, ובין היתר חתם על כתב פשרה בין כוללות העדה הספרדית לישיבת המקובלים בית אל בשנת 1844 (ה'תר"ד).

ספרו "טוב ירושלים" מכיל פרטים רבים אודות מצב מוסדות החסד בירושלים בתקופתו, ומתוכו ניתן לקבל הצצה אל התקופה ואל ארבעת הגופים העיקריים שתמכו כלכלית באנשי היישוב.

הלך לעולמו בירושלים ב-11 במאי 1853 (ג' באייר ה'תרי"ג) ונקבר בהר הזיתים.

חיבוריו

  • אמרי בינה - מוסר בלאדינו, בלגרד ה'תקצ"ח
  • זכות הרבים - דורש כתרי אותיות על הפרשיות, קושטנדינא ה'תקפ"ט
  • זכות ומישור - בלאדינו, סלוניקי ה'תרמ"ז
  • טוב בירושלים - גדול מעלות העיר הקדושה, מוסדות חסד, קופות ועוד, ירושלים ה'תר"ג
  • מוסר השכל - בלאדינו, קושטנדינא ה'תק"ץ
  • מיני מתיקה - כולל שלוש דרשות לפרשת זכור, ליבורנו ה'תר"ח
  • מרפא לעצם - פרקי מוסר השכל, קושטנדינא ה'תק"ץ, בגדאד ה'תרנ"ב
  • מתוק לנפש - דרשות ומוסר, ליבורנו ה'תרנ"ח
  • מתוק מדבש - דברי מוסר, ירושלים ה'תר"ג. בהמשך נדפס גם בזלקווא, וילנא, זיטומיר, לבוב, פולין, ורשה ועוד
  • צוף דבש - דברי מוסר ואמרי נועם לשבתות ולמועדים, ליבורנו ה'תר"ט, ירושלים ה'תרפ"ט
  • שבט מישור - מוסר, בליגוארדו ה'תקצ"ז
  • שיטות וביאורים על הש"ס ורמב"ם

קישורים חיצוניים