רבי יעקב פרלוב (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מנובומינסק
רבי יעקב פרלוב
אין תמונה חופשית
לידה 1843
ה'תר"ג
זוויחוסט, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה 2 במרץ 1902 (בגיל 59 בערך)
כ"ג באדר א' ה'תרס"ב
נובומינסק
מקום קבורה נובומינסק
מדינה פולין הקונגרסאית
מקום מגורים סטרשלה (בל'), מוהילב, חנצ'שט, מינסק מזובייצקי האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מקום פעילות האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות המאה ה-19
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו סבו רבי שלמה חיים מקוידנוב
חיבוריו שופרא דיעקב
בת זוג חוה
שם השושלת נובומינסק
אב רבי שמעון מזוויחוסט
אם דבורה
צאצאים רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב, רבי משה מרדכי השיל, רבי יהודה אריה פרלוב, רבי שלמה חיים מבולחוב

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"גכ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר בסטרשלה (בלא') ובערים נוספות ברוסיה הלבנה, ואחר כך היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק. בחצרו שילב מאפיינים מבית קרלין, לעכוויטש, וקוידנוב, בסגנון שונה מהסגנון שהיה נהוג בפולין. דברי תורתו נאמרו בנוסח דומה לדרך חסידות חב"ד. הקים בנובומינסק את הישיבה החסידית הראשונה בפולין.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמעון קצנלבוגן מזוויחוסט, בנו של רבי פנחס מאוסטילה (בן רבי יוסף מאוסטילה בנו של רבי מרדכי מנשכיז), ולדבורה בת רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אשר מסטולין ורבי שלמה מקרלין). אביו נפטר בצעירותו והוא גדל אצל סבו מקוידנוב, ואף שינה את שם משפחתו למשפחת סבו - פרלוב. בשנת ה'תרכ"ב (1862) נשא את חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב.

מצעירותו נחשב עילוי בחסידות. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת ה'תרכ"ה עבר לגור בסטרשלה (בלא') הסמוכה לשקלוב. דברי תורתו חרגו במעט מדרך בית אבותיו: חצרות לכוביץ', נסכיז וקוידנוב, והייתה בהם נטייה לדרך חב"ד. בין חסידיו נמנו גם חסידים בני החצר החב"דית[א] ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה[2].

באותה שנה (ה'תרכ"ה) ערך מסע בפולין במהלכו ביקר בוורשה שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו-זקנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז וממלא מקומו באדמו"רות) שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות לבנים זכרים. הוא החליף מספר מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות: בתחילה ברוסיה הלבנה, ותקופה מסוימת התגורר בעיירה חנצ'שט הסמוכה לקישינב. לבסוף, בשנת ה'תרל"ג (1873), עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן והתיישב בנובומינסק הסמוכה לוורשה, בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.

רבי יעקב נודע לתלמיד חכם והוערך על ידי רבנים כמו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ואדמו"רים כמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. ששה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על 21 פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי קרלין ולכוביץ' עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים שהכילו הרבה מתורת הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.

בשנת ה'תרנ"ו הקים ישיבה בעירו נובומינסק, שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל[3]. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולמדו בה כ-200 תלמידים.

נפטר במוצאי שבת פרשת כי תשא כ"ג אדר א' ה'תרס"ב, ונקבר בנובומינסק[ב].

ספרו

משפחתו

אחיו
ילדיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות

  1. ^ היה זה בסוף ימיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.
    בתקופה זו שלח רבי הלל מפאריץ' מכתב לחסידי חב"ד שבכפר יאקשיץ (מזוהה עם הכפר יקשיצי (בלא'), או עם הכפר יקשיצ'י (בלא'); שניהם במחוז מינסק שבבלארוס), בה ככל הנראה התגורר תקופה מסוימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד ”שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'”, ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו”ברצון ובחשק” ללא שהוכרח לכך[1].
  2. ^ לתמונת מצבתו, ראו אשכול אודותיו, בפורום "אידישע וועלט".

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליהו מטוסוב, "פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש", בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראו: חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ ראו עליו אצל: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0