הרב יעקב אריה מיליקובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי מאמשינוב
לידה כ"ג באב תש"ז (גיל: 77)
ארצות הברית
מקום מגורים ירושלים
בת זוג נעמי פעריל מיליקובסקי (אייגר)
אב הרב חיים מיליקובסקי
אם חיה נחמה מיליקובסקי (קאליש)
אדמו"ר חסידות אמשינוב ה־6

הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז), הוא האדמו"ר מאמשינוב הנוכחי.

ביוגרפיה

נולד בארצות הברית לרב חיים מיליקובסקי, ליטאי מתלמידי ישיבת מיר שהיה לימים ראש ישיבת שם עולם אמשינוב בירושלים, ולחיה נחמה, בתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. השידוך החריג בין תלמיד הישיבה הליטאי לבת האדמו"ר נערך בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת שהותם בשאנגחאי שבסין.

בילדותו עלה עם הוריו וסבו לירושלים ולמד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת בריסק.

בב' באלול תש"ל[1], בגיל עשרים ושלוש, נשא את בתו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לזוג שנים עשר ילדים. בנם הגדול נפטר בנערותו לאחר מחלה ממושכת.

בכ"ז באייר תשל"ו נפטר סבו, והחסידים מינו אותו לאדמו"ר תחתיו, בניגוד לרצונו. מספר אדמו"רים, בהם רבי ישראל אלתר מגור ורבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, שכנעו אותו לקבל על עצמו את עול האדמו"רות. על אף שהוא נעתר לבקשתם, אינו נוהג כשאר האדמו"רים, כך למשל אינו יושב בראש השולחן בעת הטישים, אינו לובש אף לבוש רבני, אינו נוהג להעזר במשמשים ואינו מקבל קוויטלעך. לחלק מהחסידים הקוראים לו "רבי" הוא נוהג עד היום להשיב שהוא אינו רבי.[דרוש מקור]

בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן, הסמוך לבית האדמו"ר

האדמו"ר מתגורר בסמיכות למרכז החסידות, בשכונת בית וגן בירושלים, לשם הוא מגיע בחגים ועורך טיש. חסידיו מרוכזים ברובם בביתר עילית, ולהם חמישה בתי כנסיות בעיר.

אישיותו

פרסומו העיקרי הוא בשל סדר יומו המיוחד, עד כדי שסדרי השבת שלו מסתיימים לפעמים ביום שלישי. מלבד שהוא מאריך מאוד בתפילתו, הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי השולחן ערוך, בעקבות כך מתקיים במגזר החרדי דיון ציבורי סביב הנהגותיו[2]. איחורו הקיצוני מתבטא בתפילות אותן יכול לערוך אף ימים לאחר זמנן, את שאר מצוות היום הוא מקיים בגבולות זמניהם ההלכתיים[דרוש מקור].

את הנהגותיו משתדל האדמו"ר שלא לעשות בפומבי אלא רק בקרב חסידיו, וכאשר הוא מאריך את זמני השבתות או הימים הטובים, הוא מורה לעיתים להגיף את כל החלונות ושלא להכניס את מי שלא נמנה על קהל החסידים[דרוש מקור]. לאחר שעבר בשנים האחרונות מאורעות רפואיים, נעזר ביום השני לתעניתו בתשעה באב וביום כיפור בעירוי נוזלים באמצעות אינפוזיה.

במהלך השולחנות שהוא עורך, ובפרט בשנותיו המוקדמות, מנהגו לברך ב'לחיים' כל חסיד בפני עצמו, ואף את צעירי הילדים, מעמד שנמשך במשך שעות ארוכות.

קבלת הקהל הציבורית נערכת בדרך כלל בשעות המאוחרות של הלילה, עד לפנות בוקר. בשנותיו המוקדמות יותר נהג האדמו"ר לקבל קהל בעמידה בלבד.

בעבר נהג למסור מדי שבוע שיעורים בפירוש הרמב"ן לתורה ובפירוש אור החיים על התורה, אלה יצאו לאור בסדרת ספרים. בשנים האחרונות מוסר מעת לעת גם שיעורים בספרי חסידות.

האדמו"ר נוהג להמנע בדרך כלל מהבעת דעה בנושאים ציבוריים, אך קהילתו מזוהה דה פקטו עם סיעת שלומי אמונים במפלגת אגודת ישראל. הוא עצמו אינו משתתף בבחירות לכנסת אלא רק בבחירות לעיריה, בשל מעמדו האזרחי.

בניגוד לגישתם של רבנים רבים, קירב את שלמה קרליבך, כפי שנהג סבו האדמו"ר רבי מאיר.

חיבוריו

ככלל, דברי התורה ושיעוריו מופצים אך ורק בקונטרסים תורניים פנימיים בחסידות, מתוכם: שיעוריו וביאוריו על ספרי חסידות. עם זאת, חידושיו על פירוש הרמב"ן לתורה וחלק מחידושיו על פירוש האור החיים לתורה נכללו על ידי תלמידו הרב שמואל נחום הלחמי (ויסברוד)  בחיבורו "אור לעיניים"[3].

משפחתו

  • חתנו הרב מרדכי הלפרין רב קהל חסידים בביתר עילית, בנו של הרב יצחק אריה לייבוש גאב"ד ראדומישלא-רמות
  • חתנו הרב עקיבא קליין, בן רבי אשר אנשיל אב"ד ווארשווהלי.
  • בנו הרב מנחם, חתן הרב יצחק קליין ראש ישיבת אמשינוב בביתר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צילום ההזמנה לחתונתו
  2. ^ ראו אשכול בפורום אוצר החכמה על דמותו
  3. ^ ביאור על ה"אור החיים" ועל פירוש הרמב"ן לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק תשע"ט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34512615יעקב אריה מיליקובסקי