רבי יצחק לייב סופר
.jpg) | |
| לידה |
1848 כ"ד באלול ה'תר"ח פרשבורג |
|---|---|
| פטירה |
1907 (בגיל 59 בערך) י"ג בתמוז ה'תרס"ז |
| רבותיו | הכתב סופר |
| חיבוריו | סופר מהיר |
| אב | רבי אברהם שמואל בנימין סופר |
רבי יצחק לייב סופר (כ"ד באלול ה'תר"ח - י"ג בתמוז ה'תרס"ז) היה נשיא תנועת מחזיקי הדת וכולל חבת ירושלים, הוא גם ייסד את ישיבת חתם סופר ותלמוד תורה בית יצחק בצפת, מחבר ספר "סופר מהיר".
ביוגרפיה
נולד לרבי אברהם שמואל בנימין סופר ולחוה לאה[1]. בשנות בחרותו למד אצל אביו בישיבת פרשבורג, וכיהן כסגנו של אביו בהנהלת הישיבה ובכל צרכי העיר.
בשנת ה'תר"ל נשא את שפרינצא בתו של רבי דוד לינדנבוים[2], והמשיך לגור בסמיכות לאביו בפרשבורג, גם בתקופה זו המשיך למלאות מקום אביו בעת העדרותו. לאחר פטירת רעייתו בתוך השנה הראשונה לנשואיהם, נשא את שרה מלכה אחותה ועבר לגור בדרוהוביץ' בסמיכות למחותנו, שם עסק בעסקי מחותנו והקים ארגונים שונים.
רבי יצחק לייב התכתב בהלכה עם רבים מגדולי הדור, ביניהם עם רבי יוסף שאול נתנזון, רבי אריה לייבוש הורוביץ ורבי יצחק יהודה שמלקיש.
בי"ג בתמוז תרס"ז נפטר ובנו רבי אברהם חיים דוד מילא את מקומו[3]
פעילותו הציבורית
בעת שבתו בדרהוביץ' הקים וייסד חבורת ש"ס שם היה מוסר שיעורים, עוד הקים חבורת "קובע עיתים לתורה" שנועדה לקביעת כל בית ישראל זמנים ללימוד בשיעורי תורה, ביניהם שיעורים לילדים שיעורי חומש ומשניות לבעלי בתים. רבי יצחק לייב התחייב לבא לביקורים במסגרות השונות ובימים רביעי וחמישי היה מגיע לבית המדרש בקביעות ללמוד שם ולמסור שיעורים. הוא היה גם מעורב בחבורת "נטעי בחורים" חבורה שנועדה לעזור לבחורי ישראל בכל צרכם והוציאה קבצים תורניים מחידושי הבחורים.
על חברת ש"ס
|
|---|
|
בשבוע העבר יום ראשון לימי ההגבלה לעת מנחת ערב, נאספו חבורת הש"ס שנוסדה זה כמה שנים לכבוד צור ברא, לעשות יומא טבא להודות ולהלל לדר בנהורא, להחיים וקיימים להשלים ש"ס שנתנה מפי הגבורה, למשיבי מלחמה שערה, ולהתענג בדשן נפשם הישרה, להטיב לבם בתורה להתחילה כבתחילה, ובראשם היה ראש חבורת הצדק עדה המאושרה, האדיר זרע קודש נשיא וראש למחזיקים בתורה הטהורה, הה"ג אספלריא המאירה, מוה' יצחק ליב סופר נ"י יהל ויאירה, כשמש בטיהרא, השמיע בהוד קולו ובטוב בינתו הברורה, לכבוד התורה ולומדיה לשם עוטה אורה, פלפולא חריפתא זכה וברורה, דברים נחמדים ומזוקקים שבעתים כשורה, דברים שעומדים ברומו של עולם היצירה. |
| מחזיקי הדת תרמ"ט |
בשנת ה'תרמ"ג[4] לאחר פטירת דודו רבי שמעון סופר הוכתר רבי יצחק לייב על ידי האדמו"ר מבעלז כאחד מראשי תנועת מחזיקי הדת. מייד עם מינויו לנשיא הארגון החל בפעילות הארגון ויסד כינוס של כל גדולי ישראל[5], האדמו"ר מבעלז רצה שרבי יצחק לייב ימלא את מקום דודו גם בפרלמנט אך הוא נמנע בטענה כי לא יוכל לדאוג לחינוך ילדיו.
בשנת ה'תרנ"א נבחר רבי יצחק לייב על ידי ההאדמורי"ם משינובה ובעלז לעמוד בנשיאות כולל גליציה, לאחר פטירתו של נשיא הכולל רבי יצחק אהרן איטינגא[6] בעקבות מינויו עברה הנהלת הכולל למקום מגוריו בדרוהוביץ' - ואף היו המכנים את הכולל בשם "כולל דרוהוביץ'"[7]. כבר בשנה הראשונה לכהונתו כנשיא הכולל היקיפה הכספי של הקופה הכפיל ואף שילש את עצמו[8]. בתקופת פעילותו וניהולו את קופת כולל גליציה היו הרבה שמועות זדוניות על אי סדרים בניהול הקופה, אך הוא בחר שלא להגיב לשמועות אלו אך רבים יצאו להגן על פעילותו[9].
בשנת ה'תרס"ג הקים בצפת ישיבה על שם סבו "ישיבת חתם סופר"[10] כמו כן הקים שם תלמוד תורה "בית יצחק".
בשנת ה'תרס"ו אחר פרעות המאות השחורות גייס תרומות לפליטי הפוגרומים מרוסיה, ודאג להעבירם לרוסיה.
ספריו
- קונטרס שם משמעון - יצא לראשונה בשנת ה'תרמ"ג, ובו הספדים על דודו רבי שמעון סופר וחידושי תורה.
- סופר מהיר - חידושים על הש"ס חלק ראשון יצא לפני פטירתו[11][12] וחלק שני יצא לאחר פטירתו[13].
- בהגדה של פסח "שבט הסופרים" מופיעים גם חידושים בשמו.
- בנו רבי שמואל בנימין הוציא הגדה של פסח מסך הפסח בו משולבים חידושים מסביו ומאביו וממנו
משפחתו
ערך מורחב – משפחת סופר
- בנו רבי דוד סופר (אברהם חיים דוד - אח"ד) - היה ראש כולל חבת ירושלים[14]
- בנו רבי שמואל בנימין סופר - הוציא לאור הגדה של פסח בשם "מסך הפסח"
- חתנו הגדול רבי עקיבא סופר - היה רב וראש ישיבה בפרשבורג - בעל הדעת סופר
- חתנו רבי שלמה זלמן אולמן - ראש הקהל בגרוסוורדיין
- חתנו רבי אברהם פרוידיגר - ראש הקהל של הקהילה האורתודוכסית בבודפשט
קישורים חיצונים
- סופר מהיר באתר HebrewBooks
- הערך רבי יצחק לייב סופר באתר האנציקלופדיה היהודית
- רבי יצחק לייב סופר, הקדמה - תולדות חייו, סופר מהיר, באתר אוצר החכמה
- תולדות בעל הסופר מהיר, הגדה של פסח - שבט סופרים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ ממשפחת גרליץ
- ^ בעצת דודו הכתב סופר
- ^ תשובה כהלכה (כולל אסטריה גאליציה) עמוד 4
- ^ ויש שכתבו תרמ"ז - עיין ספר תולדות בעל סופר מהיר עמ' רנ"ז
- ^ הוא הוציא כרוז מיוחד (התפרסם בגיליון מחזיקי הדת לבוב, י"ג כסלו, תרמ"ז) בו פירט את ארבע הגזירות שניחתו על ציבור היראים
- ^ בנו של רבי מרדכי זאב איטינגא
- ^ תולדות בעל הסופר מהיר עמ' רפ"ד
- ^ הסכומים עלו מ-35,000 זהובים בשנה, ל-115,000 בשנה. בעיתון מחזיקי הדת (י"א בניסן ה'תרס"ב) מופיע סיכום המאזן לשנים הראשונות בהם כיהן כנשיא הארגון, הכתבה מופיע ב"תולדות בעל ה'סופר מהיר'", בתוך: הגדה של פסח - שבט סופרים, בני ברק תשס"ט, עמ' ר"צ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ בגיליונות מחזיקי הדת (עיתון)
- ^ שם כיהן כראש ישיבה רבי יעקב דוד וילובסקי
- ^ בשנת ה'תרנ"ד
- ^ יצא בתוך שו"ת כתב סופר על חו"מ
- ^ על ידי רעייתו - ונערכו על ידי רבי משה סופר (ערלוי)
- ^ תורה וגדולה במקום אח"ד, המבשר תורני, באתר אוצר החכמה