רבי אברהם ברוך רוזנברגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם ברוך רוזנברגר
לידה 18 באפריל 1902
י"א בניסן ה'תרס"ב
דיערעש, רומניה
פטירה 30 בינואר 1981 (בגיל 78)
כ"ה בשבט ה'תשמ"א
ירושלים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תחומי עיסוק רב
חיבוריו ברכת אברהם ב'
בת זוג הינדא לאה
אב רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר

רבי אברהם ברוך רוזנברגר (י"א בניסן ה'תרס"ב, 18 באפריל 1902 - כ"ה בשבט ה'תשמ"א, 30 בינואר 1981) היה רבה של סוליצה, קלויזנבורג ומושב גמזו.

ביוגרפיה

נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב לרבי יקותיאל יהודה רבה של דיערעש ומחבר ספר "תורת יקותיאל"[1], את תורתו קיבל מאביו ואף הוסמך על ידו להוראה, כמו כן הוסמך על ידי רבי יעקב אלימלך פנט מדעעש, רבי ישראל פריינד מהוניאד ורבי מנחם סופר.

נישא להינדא לאה בתו של רבי נתן דוד הולנדר רבה של אמסנא, שנתיים לאחר נישואיו מונה לרבה של ריגליץ אך פוטר מיד לאחר מכן מכיון שהיה אזרח רומניה ולכן מינויו לא אושר בידי הרשויות בפולין.

בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של סוליצה שבמחוז בוטושאן, בשנת ת"ש במלחמת העולם השניה גורש עם יהודי סוליצה לבוטושני שם עבד בעבודות כפייה. לאחר המלחמה חזר לדיערעש כדי להתגורר לצד אמו. לאחר שהתגורר שלש שנים בדיערעש התמנה לכהן כרבה של קלויזנבורג שם שהה עד לשנת תש"י.

בשנת תש"י עלה לישראל והשתכן למשך שנה במחנה עין שמר שם פעל רבות לשמירת הדת, לאחר מכן התמנה לרב מושב גמזו שהוקם באותה העת על ידי חרדים מיוצאי הונגריה. בגמזו הוא הקים תלמוד תורה בו למדו בשפת האידיש ובית ספר בית יעקב, בהמשך הקים גם כולל אברכים. נודע במאבקיו במושב למען שמירת השמיטה וכנגד היתר מכירה[2].

בחודש האחרון לחייו לאחר שחלה התגורר בבית בנו בירושלים, נפטר ביום כ"ה בשבט ה'תשמ"א ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים סמוך לחלקת אדמו"רי ספינקא[3]

משפחתו

בניו

חתניו

  • הרב נתן נטע הירש
  • הרב יוקל הורביץ אב"ד זאלישא
  • הרב אהרן זליג לופוביץ' האדמו"ר מבוקרסט
  • הרב משה זוברמאן
  • הרב מיכאל ויזל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר, תורת יקותיאל, באתר אוצר החכמה
  2. ^ ח. כהנוביץ, גמזו לטובה!, יתד נאמן - מוסף שבת קודש, באתר אוצר החכמה
  3. ^ כרטיס קבר