רבי מנחם סופר
| לידה |
1880 ה'תר"ם סנט-מיקלאש |
|---|---|
| נרצח |
1944 (בגיל 64 בערך) ט' בסיוון ה'תש"ד אושוויץ |
| מקום פעילות | נאג'-באיום, טרגו מורש |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| רבותיו | הרב אליעזר זוסמן סופר; הרב שמחה בונים סופר |
| חיבוריו | מנחם משיב |
הרב מנחם סופר[1] (ה'תר"ם, 1880, סנט מיקלאש - ט' בסיוון ה'תש"ד, 1944, אושוויץ) היה רבה של וואשוהי שבטרנסילבניה, מחבר שו"ת "מנחם משיב". נספה בשואה.
תולדות חייו
נולד בסנט-מיקלאש (אנ') בשנת ה'תר"ם לצירל ורבי ישראל מרדכי אפרים פישל סופר, רבה של שארוואר ובעל "זכרון אפרים". נתייתם מאביו כשהיה בן 12, וגדל בבית דודו רבי יוסף ליב סופר מדרטשקע (בעל "ילקוט סופר"), שם למד בישיבה המקומית. בגיל 18 נסע ללמוד אצל סבו רבי אליעזר זוסמן סופר בפאקש, שם למד במשך שנתיים, ולאחריהן למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר (בעל "שבט סופר"). בשנת ה'תרס"ב הוסמך על ידי אב"ד פרשבורג, הרב דוד ניימן-לאקנבך. שנה לאחר מכן הוצעה לו משרת הרבנות בדרטשקע במקום דודו (שעבר למלא מקום אביו בפאקש), אך הוא סרב מפאת כבוד דודו הנוסף רבי שמואל בנימין סופר. נשא את בתו של רבי שמחה בונים ארנפלד ממטרסדורף (בעל "מענה שמחה")[2] בשנת ה'תר"ע התמנה לרבה של נאג'-באיום (ביהרנג'-באוים) (אנ'). בשבתו שם, סידר לדפוס את הספר "חתן סופר" של סב אשתו, וכן כתב הקדמה לספרו של חמיו "מענה שמחה". בשנת ה'תרע"ח התמנה לרבה של מורוש-וואשארהעלי, ועמד בראשות ישיבה שמנתה בשיאה כ-100 תלמידים, רבים מהם בני עניים מכפרי האזור, וכדי לאפשר להם ללמוד מבלי לדאוג למזון ולינה, הוקמה בה פנימייה. באותה העת, ישבה בעיר אוכלוסייה חסידית ניכרת, שקירבה אותו לדרכי החסידות ולמנהגיה (לעיתים היה נוסע לאדמו"רי חסידות בעלז). בפרט, התיידד עם האדמו"ר מנאסויד, רבי אברהם יהושע פריינד, שישב בה לפרקים, ובעידודו התקין בה מקווה כשיטת רבי חיים הלברשטאם. הוא זכה למעמד מכובד בקרב רבני טרנסילבניה בפרט והונגריה בכלל, והיה מראשי המדברים באסיפות הקהילות ובאסיפות הרבנים, ושאלות מכל האזור הופנו אליו. בשנת ה'תש"ג הוצעה לו משרת הרבנות בבודפסט, אך הוא סרב. נספה עם בני עדתו באושוויץ, בט' בסיוון ה'תש"ד.
משפחתו
לרב סופר ולאשתו נולדו שמונה ילדים, רובם נספו עמו באושוויץ. בנו הרב שמואל חיים (חתן הרב משה יוסף מייזלס מאויוואר) כיהן לצדו כרב בוואשוהי, ונספה יחד עם אביו. חתנו הרב אפרים פישל קליין מילא את מקומו בוואשוהי. לאחר עלותו לישראל, הוציא את כתביו לאור. חתן נוסף היה הרב אברהם יוסף ליכטנשטיין, רבה של אטשאד (נספה בשואה). לאחר פטירת אשתו הראשונה, נשא את פרל בת הרב זאב וולף ויינשטוק.
אחיו רבי יצחק צבי סופר כיהן כרבה של טמשוואר. אחיו רבי אברהם יעקב כיהן כרב בטעטה[3].
חיבוריו
- מנחם משיב - שו"ת. יצא לאור על ידי חתנו הרב קליין, ירושלים, ה'תשל"ג.
- הלכה ממקרא - הלכות היוצאות מפסוקי המקרא. צורף לספר "מנחם משיב".
- הלכה משמעתתא - הלכות היוצאות מסוגיות הגמרא. צורף לספר "מנחם משיב".
- אהל הינדל - חידושי אגדה על ספר בראשית. צורף לספר "מנחם משיב".
לקריאה נוספת
- הרב אפרים פישל קליין, הקדמת חתן המחבר, שו"ת מנחם משיב, ירושלים ה'תשל"ג, עמ' ג-יב.
- יוסף יצחק כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים עמ' 557.
- שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 217-218.
קישורים חיצוניים
- שו"ת מנחם משיב, אוצר החכמה המקוון (הצפייה מעמ' 40 מוגבלת למנויים בלבד).
הערות שוליים
