רבי נתן דוד הולנדר
 | |
| תמונת פספורט של רבי נתן דוד הולנדר | |
| לידה |
23 באוגוסט 1866 י"ב באלול ה'תרכ"ו טומשוב לובלסקי |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1938 (בגיל 71) כ' בסיוון ה'תרצ"ח קרקוב, פולין |
| מקום קבורה | קרקוב, פולין |
| מקום פעילות | אמסנא |
| תקופת הפעילות | י"ב בתמוז ה'תרמ"ב – כ' בסיוון ה'תרצ"ח (56 שנים) |
| רבותיו | רבי חיים מצאנז ובניו, רבי שמעון אלטר פרנקל-תאומים |
| אב | רבי יוסף הכהן הולנדר |
רבי נתן דוד הכהן הולנדר (כ"ב באלול ה'תרכ"ו, 23 באוגוסט 1866 - כ' בסיוון ה'תרצ"ח, 19 ביוני 1938) היה רב ואדמו"ר באמסנא.
קורות חייו
נולד בטומשוב לובלסקי בכ"ב באלול ה'תרכ"ו[1], לחנה[2] ורבי יוסף הכהן הולנדר[3], רבה של לבוב ואמסנא. אביו היה חסידו של רבי חיים מצאנז ובהוראתו היה מקבל קוויטלאך.[4]
בילדותו היה גם הוא נוסע לרבי חיים מצאנז יחד עם אביו, ולאחר פטירתו של רבי חיים מצאנז היה נוסע לבניו[5], ובהמשך לנכדו רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. היה תלמידם של רבי שמעון אלטר פרנקל-תאומים מפודגוז'ה ושל רבי עקיבא קורניצר שאף הסמיכוהו לרבנות[6].
נשא לאשה את גיטל רייזל יכט בת רבי זאב יהודה שפרינגער מקראקא[7], ולאחר פטירתה נשא בזיוו"ש את אדל בת רבי משולם פייבוש נפתלי גאטטעסמאן מלשקביץ.[8]
לאחר פטירת אביו בי"ב בתמוז ה'תרנ"א, מונה לרבה של אמסנא ולאדמו"ר במקומו למשך למעלה מארבעים שנה עד פטירתו. נודע כפועל ישועות.[9]
נפטר בקראקא בכ' בסיוון ה'תרצ"ח ונקבר בבית החיים בקראקא על קבר אביו.[10] בשנת ה'תש"פ, אותר קברו ושופץ על ידי נכדו הרב גדליה משה רוזנבוים מזוטשקא-אמסנא.
בנו רבי שמואל מאיר העיד בספריו, שעריכת סעודה ביום היארצייט שלו - מסוגלת לישועות.[11]
צאצאיו
רוב ילדיו נהרגו בשואה, בו' באלול ה'תש"ב באמסנא; ביניהם בנו הצעיר ממלא מקומו רבי אהרן אריה אב"ד אמסנא[12].
שלושה מילדיו נותרו בחיים:
- בכורו רבי שמואל מאיר הולנדר, שימש כרבה של טשרנוביץ ודאראבאן וכאדמו"ר מאמסנא. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב. נפטר בט"ז בטבת תשכ"ה ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. חיבר את ספרי "מהרש"ם הכהן" ושו"ת "ש"ם הכהן". בשנת תשע"ה הוקם מכון "מהרש"ם הכהן" להוצאת ספריו.
- חנה, נישאה לרבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא. נכדם הרב גדליה משה רוזנבוים, בן בנם רבי נתן דוד, הקים את בית מדרשו בבני ברק על שם סבו "זוטשקא-אמסנא" כצוואת אביו לאחר פטירתו בתשע"ט.
- הינדא, נישאה לרבי אברהם ברוך רוזנברגר, רב המושב גמזו, בנו של רבי יקותיאל יהודה אב"ד דיערעש. בנם הוא הרב יהושע רוזנברגר.
הערות שוליים
- ^ נועם דוד, תמוז תשפ"א, מכון 'נועם דוד' זוטשקא אמסנא, בני ברק, בשם בנו רבי שמואל מאיר הולנדר בכתביו
- ^ בתו של רבי אריה לייבוש קנר מרימנוב, חתנו בזיווג ראשון של רבי צבי הירש מרימנוב
- ^ בן רבי שמואל מצאנז, בן רבי יהודה ראש הקהל בצאנז ואחיינו של רבי ברוך תאומים-פרנקל.
- ^ ספר מהרש"ם הכהן, בראשית, תשט"ז, תל אביב
- ^ רבי ברוך הלברשטאם, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, רבי אהרן מקרייז
- ^ מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, ירושלים תשע"ה, עמ' 510
- ^ מחסידיו של רבי מאיר הורוביץ מדזיקוב
- ^ נפטר כ"ט באדר א' התרע"ג. חתנו רבי ישכר דב כהנא מפעסט, היה חותנו של רבי שמואל מאיר הולנדר (בנו של רבי נתן דוד), בזיווגו השני.
- ^ נועם דוד, תמוז תשפ"א, מכון נועם דוד זוטשקא אמסנא, בני ברק, שם מסופרים סיפורי מופת
- ^ כפי המנהג בקראקא, שמפאת חוסר מקום היו קוברים אחד על השני בהבדל שכבת עפר ביניהם
- ^ נועם דוד, תמוז תשפ"א, מכון 'נועם דוד' זוטשקא אמסנא, בני ברק
- ^ ברכת אברהם ב', הרב אברהם ברוך רוזנברג, תשל"ט גמזו הקדמה, עמ' י"ז