קמניץ
 | |
| קמניץ, 2008 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: סקסוניה |
| שטח | 220.85 קמ"ר |
| גובה | 296 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 241,210 (2012) |
| http://www.chemnitz.de | |
קמניץ (בגרמנית: Chemnitz) להאזנה (מידע • עזרה) היא עיר במדינת סקסוניה שבגרמניה. אוכלוסיית העיר מונה 241,210 תושבים נכון לשנת 2012, ושטח השיפוט שלה הוא 220 קמ"ר.
קמניץ היא העיר השלישית בגודלה בסקסוניה. היא קרויה על שם נהר קמניץ הקטן, העובר בשטחה. בגרמניה המזרחית שונה שם העיר לקרל-מרקס-שטאדט (Karl-Marx-Stadt), ולאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 שונה בחזרה לשם הישן.
בעיר שוכנת אוניברסיטה לטכנולוגיה, עם כ-10,000 סטודנטים ומהווה מרכז מדעי חשוב.
היסטוריה
העיר הוקמה על ידי מתיישבים משבטים סלאבים בסוף המאה ה-10, ומוזכרת לראשונה במסמכים בשנת 1143, כמקום מושבו של מנזר. בשנת 1170 העניק פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לעיר מעמד של עיר קיסרית חופשית (ככזו, זכתה העיר לחסות הקיסר). בימי הביניים הפכה העיר למרכז טקסטיל, כשיותר משליש מתושבי העיר עסקו בענף זה. במהלך המאה ה-19 הפכה העיר למרכז תעשייתי גדול (היא כונתה בשל כך "מנצ'סטר של סקסוניה"), ובשנת 1913 עמדה אוכלוסייתה על 320,000 תושבים – שיא שאליו לא שבה עוד – מבין הערים הבודדות שמספרם לא גדל מתקופה זו.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב הריכוז הגבוה של מפעלים חיוניים לכוחות הצבא הגרמניים, הופצצה העיר באופן נרחב. בסיום המלחמה מרבית העיר הפכה לחורבות. גרמניה המזרחית ששלטה על האזור, שיקמה את העיר ובנתה בה דיור מוזל. חלק ממוקדי התיירות שוקמו אף הם, בעיקר לאחר איחוד הגרמניות.
העיר, נכון ל-2006, מחזיקה במספר הלידות הנמוך לנפש בעולם.[1] בחודש אוגוסט 2018, בעקבות חשד לרצח של אזרח גרמני בידי מבקשי מקלט מסוריה ומעיראק, התקיימה בעיר ההפגנה הניאו-נאצית הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ובה השתתפו כ-8,000 בני אדם.
יהדות קמניץ
בעיר קמניץ התקיימה קהילה יהודית מפוארת. בבעלותה היה בית הכנסת, שהיה אחד הבניינים המפוארים בעיר. בית הכנסת חרב ב-9 בנובמבר 1938, בליל הבדולח. הרב פוקס, רב הקהילה, ניסה להציל את ספרי הקודש מבית הכנסת הבוער אך סבל ממכות קשות מידי הפורעים. עקב גודלו ופארו של בית הכנסת התקשו הנאצים להחריבו וקבוצת אנשי אס אה פינו את הריסותיו במשאיות. בתקופה לפני כן, גורשו מבתי הספר הציבוריים כל הילדים היהודים, והוקם להם בית ספר יהודי ששרת אותם עד שנשלח המורה שניהל אותו למחנות הריכוז. לאחר השואה נותרו בקמניץ יהודים מעטים, כשרובם עזבו את העיר ועברו לברלין או לערים אחרות.
ב-2009 מנתה הקהילה היהודית בקמניץ כ-700–800 אנשים (רובם מהגרים מאוקראינה ומרוסיה). לקהילה ישנו מבנה (2001), ובו מתקיימות פעילויות רבות למגוון הגילאים.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
אתר האינטרנט הרשמי של קמניץ- דף לזכר יהדות קמניץ
הערות שוליים
- ^ הילודה בגרמניה צונחת לשפל נוסף, BBC ה-15 באוגוסט 2006. נכון ל-2012, בעיר נרשם שיעור ילודה של 3 ל-1,000, לעומת 8.37 ל-1,000 ברחבי גרמניה ו-19.5 בממוצע העולמי.
.svg){kind=link}
23712004קמניץ