צוויקאו
 | |
| מראה אווירי של העיר | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 סקסוניה |
| מחוז | צוויקאו |
| ראש העיר |
פיה פינדייס Pia Findeiss |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 102.54 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 92,826[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 900 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 50°43′N 12°30′E / 50.717°N 12.500°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.zwickau.de/ | |
צוויקאו (בגרמנית: Zwickau, בסורבית: Šwikawa, בצ'כית: Cvikov, בפולנית: Ćwików) היא בירת מחוז צוויקאו שבמדינת סקסוניה שבגרמניה. העיר מהווה מרכז כלכלי ותעשייתי ושוכנת בתוך עמק למרגלות הרי ארץ (Erzgebirge) וכן היא חלק ממה שנקרא "האזור המטרופוליני של מרכז גרמניה" (Metropolregion Mitteldeutschland) הכולל את לייפציג-האלה, דרזדן וקמניץ. אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מ-100,000 תושבים והאזור המטרופוליני שלה מונה מעל 480,000 תושבים. בין השנים 1834-1952 הייתה צוויקאו מקום מושב הממשלה של האזור הדרום-מערבי של סקסוניה.
צוויקאו היא מרכז ידוע לייצור מכוניות בעל מסורת של יותר ממאה שנים. בין חברות ייצור המכוניות הפועלות בה והידועות ברחבי העולם הן: הורך (Horch), אאודי, אוטו יוניון (Auto Union), טראבנט ופולקסווגן. מאז שנת 2000 מוצגת ההיסטוריה של העיר במוזיאון אוגוסט-הורך, שממוקם במבנה לשעבר של מפעל אאודי. אוניברסיטת סקסוניה המערבית למדעים שימושיים (Westsächsische Hochschule Zwickau) הוא מרכז חשוב להכשרת ואימון מהנדסי רכב. צוויקאו היא מקום הולדתו של המלחין רוברט שומאן.
עמק הנהר צוויקאוור-מולדה (Zwickauer Mulde) משתרע לאורך 166 ק"מ. צוויקאו מקושרת לדרזדן על ידי הכביש התיירותי הארוך ביותר בסקסוניה. כמו כן מחוברת העיר לכבישים המהירים A4 ו-A72 ופועלים בה תחנת רכבת ושדה תעופה. בשנת 2011 אוזכרה צוויקאו בתקשורת בשל תא של קבוצת טרור נאו נאצית מתורינגיה שהייתה אחראית לכמה מעשי רצח ושוד בנקים.
היסטוריה
האזור סביב צוויקאו כבר היה מיושב על ידי סלאבים מהמאה ה-7. השם צוויקאו הוא ככל הנראה הטיה גרמנית של השם הסורבי, Šwikawa, שלקוח משמו של סבארוג, אליל השמש הסלאבי ורוח האש. במאה ה-10, החלו מתיישבים גרמנים להגיע והסלאבים התנצרו. תחנת מסחר הידועה בשם "Terretorio Zcwickaw" מוזכרת בשנת 1118. היישוב קיבל מגילת זכויות של עיר ב-1212 ושיכן נזירים פרנציסקנים וציסטרסיאניים במהלך המאה ה-13. צוויקאו הייתה עיר אימפריאלית חופשית בין השנים 1290-1323, אך בסופו של דבר הוענקה למרגרייב של מייסן. למרות שפעילות כרייה החלה באזור כבר ב-1316, פעילות כריה נרחבת החלה רק עם גילוי הכסף בשנברג (Schneeberg) ב-1470.
כריית פחם בקנה מידה תעשייתה החלה רק בראשית המאה ה-19. מכרות הפחם של צוויקאו ושל הערים השכנות תרמו לתיעושו של האזור ושל העיר. בין השאר תעשיות ציוד כריה, תעשיות ברזל ופלדה, תעשיות טקסטיל, תעשיות כימיות, חרסינה, נייר, זכוכית, פיגמנטי צביעה, מוצרי בדיל, גרבים ווילונות. כמו כן הופעלו בעיר מנסרות, מלטשות יהלומים ומבשלות בירה.
ב-1904 הוקם בעיר מפעל המכוניות הורך (Horch) ובעקבותיו הוקם מפעל אאודי ב-1909. ב-1932 אוחדו שני המפעלים לחברה אחת בשם אוטו יוניון, אך הם שמרו על סמליהם העצמאיים. מכוניות המרוץ מתוצרת אוטו יוניון, שפותחו על ידי פרדיננד פורשה, נודעו ברחבי העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה הפעילה ממשלת גרמניה הנאצית מחנה משנה של מחנה הריכוז פלוסנבירג בצוויקאו, ששכן ליד המפעל של אוטו יוניון. הממשל הנאצי הקים מחנה לעבודת כפיה במצודת אוסטרשטיין (Osterstein). שני המחנות שוחררו על ידי צבא ארצות הברית ב-1945. לאחר המלחמה, החל מ-1 באוגוסט 1945, הועבר הממשל הצבאי מידי ארצות הברית לידי הצבא האדום. מפעלי המכוניות של הורך ואאודי פורקו על ידי הרוסים ומפעל אוטו יוניון עצמו הועבר לאינגולשטאט שבבאווריה והפך להיות הבסיס למפעל אאודי של היום. ב-1948 הולאמו כל מפעלי המכוניות על ידי ממשלת גרמניה המזרחית.
עם יסודה של גרמניה המזרחית ב-1949 החל תהליך הבנייה מחדש שלאחר המלחמה. ב-1958 מוזגו מפעלי הורך ואאודי למפעל זאקסנרינג (Sachsenring) שייצר את מכוניות הטראבנט. במכוניות קטנות אלה הותקנו מנועים בעלי שני הצילינדרים ושתי פעימות. הייתה זו המכונית הראשונה בעולם שהגוף שלה יוצר מפלסטיק.
שני מתקנים תעשייתיים של חברת כריית האורניום SDAG Wismut הוקמו בצוויקאו: מפעל האורניום שייצר אורניום מרוכז (עוגה צהובה) ומפעל לייצור ציוד כריית אורניום. פעילות כריית האורניום הסתיימה ב-1989 ולאחר איחוד גרמניה נמכר מבנה המפעל למשקיע פרטי. המפעל שייצר את מכוניות הטראבנט נרכש ב-1990 על ידי חברת פולקסווגן ומאז הוא משמש כמפעל לייצור מנועים ותיבות הילוכים.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- מוזיאון אוגוסט-הורך (בגרמנית) (באנגלית)
הערות שוליים
22525007צוויקאו