קלאדובו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה. קלאדובו (באלפאבית סרבי קירילי: Кладово, מבוטא: klâdɔʋɔ) היא עיירה ומועצה מקומית הממוקמת במחוז בור שבמזרח סרביה. העיירה שוכנת על גדת נהר הדנובה. אוכלוסיית העיירה מונה 8,913 ואילו אוכלוסיית המועצה המקומית מונה 20,635 (מפקד 2011).

שֵׁם

בסרבית העיירה ידועה בתור קלאדובו (Кладово), ברומנית – "Cladova", בגרמנית – "Kladowo" או "Kladovo" ובלטינית ויוונית באותיות לטיניות – "Zanes". בתקופת האימפריה הרומית, שם העיירה היה "Zanes" וביצוריה נודעו בשם "דיאנה" (Diana) ו"פונטס" (מיוונית: "ים" – "pontos", או מלטינית: "גשר" – "pontem"). הקיסר טראיאן היה בעל ביצורים באזור בתקופה הרומית, כמו גשר טראיאנוס (ביצורי פונטס נבנו בצד הסרבי, ביצורי תיאודורה – בצד הרומני). מאוחר יותר הקימו הסלאבים יישוב שנקרא "נובי גראד" (Нови Град),[דרוש מקור] בעוד העות'מאנים בנו בעיירה מבצר וקראו לו "פתוליסלם" (Fethülislam). השם "קלאדובו" נרשם לראשונה בשנת 1596 במסמך צבאי אוסטרי.

ישנן מספר תאוריות לגבי מקור השם הנוכחי של העיר:[1]

  • על פי תאוריה אחת (Ranka Kuic), שם העיירה נגזר מהמילה הקלטית "kladiff" שמשמעותה "בית קברות" באנגלית.
  • על פי תאוריה אחרת (Ranko Jakovljevic), השם נגזר מהמילה "klad" (מכשיר המשמש לאחיזת אדם בכבילה).
  • תאוריה שלישית מספרת כי השם נובע מהמילה הסלאבית "קלדנאק" שמשמעותה "באר" באנגלית, או מהמילה הסלאבית "קלאדה" שמשמעותה "גדם עץ".
  • קיימת תאוריה לפיה מקור השם הוא בדוכס הבולגרי גלאד, ששלט באזור זה במאה ה-9.

יש יישוב עם אותו שם ברוסיה, ליד מוסקבה[דרוש מקור] ויש אמונה כי יישוב זה הוקם על ידי סרבים שעברו לשם מקלאדובו הסרבית במאה ה-18. אחד מפרברי ברלין קורי בשם זה, שמקורו בסורבים הסלביים החיים במזרח גרמניה.

יישובים בשם זה נמצאים גם בארד וטימיש, מחוזות של רומניה.

גאוגרפיה

אגם קלאדובו

ממזרח לעיירה נמצאים האזור החולי של "קלדובסקי פשצ'אר", יערות רוביניה בת-השיטה ואזור ביצות של קלדובסקי ריט, ששימש בעבר כבריכת דגים גדולה. זהו ביתם של 140 מיני ציפורים, מתוכן 80 מקננות באזור. יש מושבות מעורבות של קורמורן גמדי ואנפות, וכן ברבורים, עיטמים לבני זנב, שרקרק מצוי, ברווזים ועוד. האזור הוא שטח לציד חזירי בר. יישובים שכנים, כמו אוסוינה (Osojna) ולוליצ'בה צ'סמה (Lolićeva Česma), הם אזורי טיול מקומיים פופולריים.[2]

היסטוריה

בשטח המועצה נמצאו כלי חרס מתקופת הברונזה המוקדמת של תרבות קוסטולאק-קוקופני (אנ'),[3] אגרטלים מיניאטוריים בצורת ברווז מהמאה ה-14 לפני הספירה,[4] נקרופוליס מתקופת הברונזה עם כלי חרס (מעוטרים בנפתול) ופריטים ארכאולוגיים אחרים.[5]

בימי קדם, ביצור ליד גשר טאריאנוס בשם "זאנס" או "פונקס" התקיים במיקום זה, באזור שנשלט בידי שבט בני דאקיה. בימי הביניים הקימו כאן סלאבים עיירה חדשה בשם "נובי גראד" (Нови Град),[דרוש מקור] אך זו הושמדה על ידי ההונגרים בשנת 1502. היא נבנתה מחדש בשנת 1524 על ידי העות'מאנים וקיבל שם חדש: "Fethülislam". לדברי המטייל העות'מאני, אווליה צ'לבי שביקר בעיירה בשנת 1666, מרבית תושביה דיברו בשפה הסלאבית המקומית.[דרוש מקור] ובטורקית, וחלקם דיברו גם ולאך (אנ').[1] בשנת 1784 מנתה אוכלוסיית קלאדובו 140 בתים מוסלמים ו-50 נוצרים.[1]

בין השנים 1929–1941 היה קלאדובו חלק מממלכת יוגוסלביה.

כלכלה

העסק העיקרי באזור הוא תחנות הכוח ההידרואלקטריות של ג'רדאפ (Đerdap): שער הברזל I ושער הברזל II. עסקים אחרים באזור משמשים לתמיכה טכנית בהקמה ובתפעול של תחנות הכוח ובני המקום, וכן לאספקת שירותים עבורם.

אוכלוסיית הכפרים סביב קלאדובו נתמכת בעיקר על ידי בני המשפחה העובדים בתור עובדים זרים שהגיעו ממדינות מערב אירופה. החקלאות בשטחי הכפרים שבמועצה האזורית היא פעילות צדדית יותר מאשר הכנסה.

מוקדי עניין

נהר הדנובה אמנם מזוהם מאוד בסטנדרטים בינלאומיים, אך אנשים רבים עדיין דגים בו. לפני הקמת תחנת הכוח, קוויאר חדקן מאזור זה היה פופולרי מאוד ויוצא כמעדן למערב אירופה וארצות הברית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 יוצאו מקלאדובו עד שלושה טון קוויאר מדי שנה. הספציפיות של הקוויאר מקלאדובו הייתה בזכות "הבשלת" הביצים במהלך מסעם בן 850 הק"מ של הדגים מן הים השחור במעלה זרם הדנובה.[6]

האתרים הארכאולוגיים הסמוכים כוללים את שרידי גשר קיסר רומא טראיאנוס, אחד מלוחותיו של טראיאנוס, שרידי דרכו של טראיאנוס דרך שערי הברזל של הדנובה והמבצר הרומי דיאנה.

גשר טראיאנוס ממוקם 5 ק"מ במורד הזרם מקלאדובו. היו לו 20 עמודים ואורכו 1,200 מטר. יורשו של טראיאנוס, אדריאנוס, הרס אותו חלקית כדי למנוע את פשיטות הדאקים והגשר הוזנח מאוחר יותר. הגשר מתואר בתבליט על עמוד טראיאנוס ברומא. עד המאה ה-16 היה זה הגשר הגדול ביותר שנבנה אי פעם.[7] 20 העמודים נראו עדיין בשנת 1856, כאשר מפלס הדנובה הגיע לשיא. בשנת 1906 החליטה ועדת הדנובה להשמיד שניים מעמודי התווך שהפריעו לניווט. בשנת 1932 נותרו 16 עמודים מתחת למים, אך בשנת 1982 מופו רק 12 על ידי ארכאולוגים; ארבעת האחרים כנראה נסחפו במים. רק עמודי הכניסה נראים כעת בשתי גדות הדנובה.

אגם ג'רדאפ (Đerdap) המלאכותי הוקם בין השנים 1967–1972 כתוצאה מהקמתה של תחנת הכוח ההידרואלקטרית שער הברזל I. האגם הציף את הדרך הרומית העתיקה לאורך החוף והחלק היחיד שנותר בשביל הישן הוא טאבולה טראיאנה ("Tabula Traiana"), לוח זיכרון רומי, שהוגבה ב-25 מטר. תהליך הרמת הלוח (4 מטר רוחב ו-1.75 מטר גובהו) נמשך בין השנים 1966–1969, כיום הוא מספר מטרים מעל מפלס האגם וניתן לראותו רק מהאגם.[7]

שרידי המבצר דיאנה ממוקמים 2 ק"מ במורד הזרם של שער הברזל I. דיאנה היא אחת המבצרים הרומיים הגדולים והשמורים ביותר בקטע זה של הלימס הדנוביים. היא נבנתה על ידי הקיסר טראיאנוס בראשית המאה ה-2 והושמדה על ידי ההתקפה המשותפת של הסלבים והאווארים הפנוניים במאה ה-6.[7]

Fetislam fortress
מבצר פטיסלם

במהלך הכיבוש העות'מאני בחצי האי הבלקני נבנה מבצר ליד העיירה. הוא נקרא Fetislam (במקור "Feht-ul-Islam" שמשמעותו "שער האסלאם") והוא ממוקם 300 מטר במעלה הזרם ממרכז קלאדובו. הבנייה החלה בשנת 1524 והמראה הנוכחי של פטיסלם מתוארך לתקופת סולימאן המפואר באמצע המאה ה-16. הוא מורכב מ"עיר גדולה" ו"עיר קטנה", המייצגות שתי רמות של הגנת המבצר. במיקומו שלט המבצר בערוץ שער הברזל. לפטיסלם מגדלים גבוהים, דו קומתיים. ביצור התותחים המלבני עם שישה מעוזים עגולים הפך את פטיסלם למבנה צבאי חשוב עד סוף מלחמת העולם הראשונה. הוא נפגע במלחמת העולם השנייה ונזנח לאחר המלחמה. בשנת 1968 החלה אט אט הסבה למתחם ספורט והוא שופץ בחלקו בשנת 1973, כולל האמפיתיאטרון. המבצר היה בסכנת הכחדה עם עליית מפלס המים של הדנובה עם בניית סכר שער הברזל המסיבי. כיום הוא מכיל מגרשי משחקים לילדים, מגרשי מסלול וכדורגל, כדוריד, כדורעף ומגרשי טניס.[7][8]

בפארק הלאומי ג'רדאפ (Đerdap) נופים ציוריים, שטחי ציד ושבילים רבים לטיולים (רוב השבילים אינם מסומנים היטב ולא מתוחזקים, לכן טיולים מומלצים רק למנוסים).

לקלאדובו יש חוף, מוזיאון ארכאולוגיה וכנסייה אורתודוקסית על שם סנט ג'ורג'. קלאדובו נמצא בשביל האופניים האירופי ובשנת 2016 כ-16,000 רוכבי אופניים עברו בעיירה. נכון לשנת 2017, קו האוטובוסים בלגרד-קלאדובו היה היחיד בסרביה שהיה בו מובילי אופניים באוטובוסים. כפרים השכנים הקימו חופי רחצה בנהר. אטרקציות תיירותיות אחרות כוללות ביקורים מאורגנים בתחנת הכוח שער הברזל I, מאכלים מקומיים ואזור היין שמסביב בין קלאדובו. במאה ה-19 היין שיוצר בקלאדובו נשלח לבלגרד, נובי סאד, בודפשט, וינה ועוד.[7]

השוק הציבורי נפתח בשנת 1586, כאשר העות'מאנים הפכו את מגדל פטיסלם למרכז שלטוני מנהלי. באמצע המאה ה-19 היה השוק פתוח בשבתות. באמצע המאה ה-20, השוק היה מצויד בדוכני שוק מבטון, שזכה למעט תחזוקה[9] עד שנת 2019, אז החלו עבודות שיפוץ.[10]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאדובו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Кладово, www.kladovo.org.rs
  2. ^ Slobodan T. Petrović (18 במרץ 2018). "Стубови Трајановог моста" [Pillars of the Trajan's Bridge]. Politika-Magazin, No. 1068 (בסרבית). pp. 22–23. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "[Projekat Rastko] Dragoslav Srejovic: Kulture bakarnog i ranog bronzanog doba na tlu Srbije". www.rastko.rs. נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ http://sehumed.uv.es/revista/numero16/SEHUMED_colecc131.PDF
  5. ^ "[Projekat Rastko] Dr Draga Garasanin: Bronze Age in Serbia". www.rastko.rs. נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Miroslav Stefanović (22 באפריל 2018). "Мегдани аласа и риба грдосија" [Fights between the fishermen and the giant fishes]. Politika-Magazin, No. 1073 (בסרבית). pp. 28–29. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Olivera Milošević (3 בספטמבר 2017), "Dunav i istorija magneti Kladova", Politika (בסרבית): 16 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Mirjana Nikić (21 בדצמבר 2018). "Игралиште одржало тврђаву" [Playground kept the fortress in shape]. Politika-Moja kuća (בסרבית). p. 01. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ U.R. (12 בספטמבר 2018). "Неуређена кладовска пијаца" [Unregulated Kladovo market]. Politika (בסרבית). p. 13. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Počeli radovi na rekonstrukciji gradske zelene pijace". Municipality of Kladovo official website (in Serbian). 14 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30546768קלאדובו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלאדובו&oldid=1863674"