קורמורן גמדי

קורמורן גמדי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	שקנאים
משפחה:	קורמורניים
סוג:	קורמורן קטן
מין:	קורמורן גמדי
שם מדעי
Microcarbo pygmaeus ‏פלאס, 1773

Microcarbo pygmeus

קורמורן גמדי (שם מדעי: Microcarbo pygmaeus) הוא מין עוף ימי המשתייך לסוג קורמורן קטן שבמשפחת הקורמורניים.

הקורמורן הגמדי מתרבה בדרום אירופה ודרום אסיה, וגם בארץ ישראל. חלק מן אוכלוסיות הקורמורן הגמדי נודדות, וחלק נמנעות מלעשות כן או נודדות למרחקים קצרים יחסית. האוכלוסיות הצפוניות נוהגות לבלות את החורף בשטחים דרומיים יותר, על פי רוב בשטחי הרבייה שלהן. לעיתים רחוקות הוא נודד גם אל אזורים מסוימים במערב אירופה.

הקורמורן הגמדי מקנן במושבות גדולות באדמות ביצה, בגופי מים מתוקים שזרימתם איטית, בדרך כלל באגמי מים מתוקים או בדלתא של נהרות. הקורמורן הגמדי בונה על גבי עצים נמוכי קומה או בסביבות דומות קן העשוי מעשבים וענפים. הנקבה מטילה בקן בין שלוש לשש ביצים. הן הזכר והן הנקבה דוגרים על הביצים לפרק זמן הנע בין 27 ל-30 ימים, והגוזלים נהפכים לעצמאיים כ-70 יום לאחר בקיעתם.

הקורמורן הגמדי הוא עוף בינוני בגודלו. אורכו נע בין 45 ל-55 סנטימטרים, ומוטת כנפיו נעה בין 75 ל-90 סנטימטרים. קרום שחייה מחבר את כל ארבע אצבעות רגליו. צבע נוצותיו נע בין ירוק מבריק לשחור. המקור קצר ועבה, ונוצות הזנב ארוכות. לבוגרים ציצית-שיער לבנה קטנה בראש הצוואר, ובעונת הרבייה - גם בחלקו התחתון. מחוץ לעונת הרבייה, לבוגרים נוצות צוואר לבנות. לא קיימת דו צורתיות זוויגית מובהקת אצל הקורמורן הגמדי, והזכר והנקבה דומים מבחינה חיצונית. בצד זאת, הפרטים הצעירים חומים יותר וצבעם מעט עמום יותר.

מבחינה חיצונית, המין נבדל מהקורמורן הגדול (Phalacrocorax carbo) ומהקורמורן הימי (Phalacrocorax aristotelis) בממדיו הקטנים יותר, במבנה גוף קל יותר ובזנב ארוך יותר. תזונתו מתבססת בעיקרה על דגים. הציד מתבצע לרוב במסגרת קבוצתית, ובין ניסיון ציד אחד למשנהו נח הקורמורן הגמדי על ענפי עצים.

על אף שאינו נתון בסכנת הכחדה מיידית ושמצב השימור שלו מוגדר כ"קרוב לסיכון" בלבד, הקורמורן הגמדי מאויים כתוצאה מזיהום מים, הזרמת שפכים, הרס בתי גידול וציד בלתי חוקי. שטחי הרבייה של המין נמצאים במגמת הצטמצמות, והאוכלוסייה הכשירה להתרבות באירופה מוערכת בכ-6,400 עד 7,300 זוגות בלבד - מספר נמוך בצורה משמעותית משיעור האוכלוסייה הכשירה להתרבות באזור זה בעבר. מושבת הקינון הגדולה ביותר נמצאת בדלתא של נהר הדנובה, והיא מכילה כ-4,000 זוגות, אולם נראה כי מספר זה יקטן כתוצאה מהרס בתי גידול.

על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" הקורמורן הגמדי נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל בסכנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קורמורן גמדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25046401קורמורן גמדי