קטרה (כפר)
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
| שטח | 7,853 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע כיתור |
| תאריך נטישה | 17 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | קדרון, גדרה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,290 (1945) |
| קואורדינטות | 31°49′19″N 34°46′39″E / 31.821917°N 34.777528°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   קאטרה | |
קטרה (בערבית: قطرة) היה כפר ערבי בשפלה, כ-15 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה. קטרה נכבש בידי חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, ותושביו פונו.
היסטוריה
הכפר נבנה על תל. ככל הנראה נבנה על גבי היישוב הקדום "קדרון" המוזכר בספר חשמונאים א'.
במפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1596 מנו תושביו 336 נפשות; תושבי הכפר היו כולם מוסלמים, ועסקו בעיקר בחקלאות. רוב בתי הכפר היו בנויים מלבני בוץ וקש. ב-1863 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן ודיווח על כ-600 תושבים בבתי טיט. מרישומים עות'מאנים עולה שהכפר כלל 161 בתים ב-1870. ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1922 נמנו בכפר 640 תושבים ובמפקד של 1931, 822 תושבים ב-175 בתים. בעקבות אירועי המרד הערבי הגדול, הקימו הבריטים בשנים 1940–1941 מזרחית לכפר את משטרת קטרה. בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה ב-1,290 תושבים, כולם מוסלמים. הכפר השתרע על שטח של 7,853 דונמים (שטח בנוי ואדמות חקלאיות).[1] אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה היהודית, לפי החלטת החלוקה.
ערב מלחמת השחרור פנו אנשי גדרה הסמוכה לשייח'ים של קטרה ויעצו להם לשכנע את תושבי הכפר לא לעזוב את הכפר. במסגרת מבצע כיתור, בתחילת מאי 1948, נכנסו כוחות ההגנה לכפר, לאחר קרב של פחות משעה. רוב הכפריים ברחו עם תחילת הקרב. כוח ההגנה ערך מבצע ואסף כ-60 כלי נשק מן הכפריים. במהלך חיפוש הנשק נבזז גם רכוש ואחד מאנשי ההגנה נורה ונהרג. שלושה ערבים נלקחו כבני ערובה על מנת שהיורה יוסגר לידי כוח גבעתי. מאוחר יותר נכנס לכפר שוב כוח של ההגנה לצורך פינוי הכפריים ושמירה על דרך פתוחה לנגב. שאר תושבי הכפר גורשו או שוכנעו לעזבו ב-17 במאי, עם התקרבות הצבא המצרי.
מבני הכפר נהרסו מאוחר יותר, למעט "בית המוכתר", שבשנות ה-50 שימש כבית הספר לילדי המעברה בגדרה. שטח העיר גדרה התרחב לאזור שבו שכן הכפר; כיום הרחובות, הנשיא, שבטי ישראל, שפרינצק ויצחק בן צבי.[2] בשטחים החקלאיים של הכפר הוקם בשנת 1949 מושב קדרון.
כ-200 פליטי קטרה ששהו במג'דל הועברו במשאיות לרמלה בקיץ 1950.[3]
קישורים חיצוניים
- פרטים על הכפר ויחסיו עם המושבה גדרה, באתר "כל גדרה"
- נכבש כפר ערבי ליד גדרה, מעריב, 6 במאי 1948
- כפר קטרה טוהר ופורק מנשקו, על המשמר, 7 במאי 1948
הערות שוליים
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ פרטים על הכפר ויחסיו עם המושבה גדרה, באתר "כל גדרה"
- ^ Morris, Benny (2004). The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited. Cambridge University Press. ISBN 0-521-00967-7.