קטה דן
 |
קטה דן היה מלון ופנסיון שהוקם ופעל בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות לאחר קום המדינה והיה קשור לאירועים היסטוריים שהתרחשו בעיר. במקומו הוקם לימים מלון דן.
שנים ראשונות
מלון קטה דן הוקם בשנת 1931 ליד חוף הים בתל אביב. השם קטה דן ניתן לו על שם מייסדת המלון, קטה דן (דניאלביץ), בת למשפחה מברלין שנולדה בשנת 1890 ועלתה לארץ ישראל בשנת 1922. לאחר עלייתה פתחה בצפת מלון בשם "אירופה". המלון בצפת היה מקובל על אנשי הממשל המנדטורי והקצינים הבכירים של משטרת המנדט, כמו על הנהגת היישוב היהודי. המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וראש העיר של תל אביב מאיר דיזנגוף היו בין אורחי המלון. דיזנגוף שכנע את קטה דנוביץ' לפתוח מלון בתל אביב ובשנת 1931 הוקם והתחיל לפעול מלון קטה דן. המלון תוכנן על ידי האדריכלית לוטה כהן בסגנון הבאוהאוס.
במלון היו 14 חדרים ובמשך הזמן נוספו עוד שבעה חדרים. במלונה בצפת נהגה קטה דנוביץ' להביא אירועי בידור קלילים, לעומת זאת בתל אביב נהגה באופן סולידי והמלון שימש מקום מפגש לקהילת העולים מגרמניה וממרכז אירופה ולאנשי הנהלת הסוכנות היהודית. האטרקציה של המלון הייתה המרפסת הגדולה שנשקפה אל חוף הים ואל נמל יפו. חדר האוכל של המלון נפתח למרפסת.
רצח ארלוזורוב
בליל שבת, 16 ביוני 1933, בשעות הערב, הגיעו למלון ד"ר חיים ארלוזורוב ורעייתו סימה. חיים ארלוזורוב היה ממנהיגי תנועת העבודה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולמעשה שר החוץ של המדינה שבדרך. יומיים קודם לכן חזר משליחות בגרמניה הנאצית, שנועדה להציל את רכושם של יהודי גרמניה. בני הזוג ישבו על המרפסת המוארת ועד מהרה הבחינו בהם האורחים. המלצר הראשי ובעלת המלון ניגשו אליהם לדרוש בשלומם. לאחר מכן ניגש אל שולחנם ד"ר פנחס רוזן, ממנהיגי עולי גרמניה ומי ששימש לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל, וארלוזורוב הזמינו לסעוד עמם על שולחנו.
לאחר הסעודה ירדו חיים ורעייתו סימה במדרגות המובילות מהמרפסת בה ישבו ופנו לטייל רגלית לכיוון נחל הירקון, טיול שממנו ארלוזורוב לא שב, לאחר שבמהלכו נרצח על ידי שני מתנקשים. לאחר שנורה ונפצע, מספר זוגות שהיו בסביבה נזעקו לשמע זעקותיה של סימה ונשאו את ארלוזורוב למבנה סמוך, בעוד סימה רצה למלון קטה דן כדי לטלפן משם להזעקת אמבולנס. סימה הגיעה למלון וניסתה לטלפן למגן דוד אדום, אך מרוב התרגשות לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. בעלת המלון קטה דנוביץ' נטלה מידה את השפופרת והזעיקה אמבולנס. סימה, בלוויית בעלת המלון, חזרה למקום בו עזבה את בעלה ושם נאמר לה כי הוא הובל לבית החולים. שתי הנשים חזרו לפנסיון, שם כבר המתין להם איש משטרה. סימה סיפרה לו על האירוע והוא התקשר להודיע על כך למשטרת יפו. סימה הוסעה לבית החולים, אך את בעלה, שנפטר בחדר הניתוחים, ראתה רק כשגופתו הועברה לחדר המתים.
בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה
שבוע ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה שטה ספינת המעפילים "פאריטה", שעל סיפונה 857 מעפילים, אל חופי ארץ ישראל. לאחר תלאות רבות הגיעה הספינה לחופי תל אביב, ונתקעה על שרטון מול מלון קטה דן. המעפילים הורדו מן הספינה ונעצרו על ידי הבריטים. עם פרוץ המלחמה הפכו שלטונות המנדט את קטה דן למפקדה של המשטרה הצבאית של חיל האוויר המלכותי. בעקבות זאת הפך מלון גת רימון הסמוך למלון היוקרתי של תל אביב בשנות המלחמה, כאשר מאות אלפי חיילים מהצבא הבריטי וחיילים מן האימפריה הבריטית חלפו או חנו בארץ ישראל ובילו את חופשותיהם בתל אביב.
בתום המלחמה, ב-1945, הוחזר המלון לידיה של קטה דנוביץ'. הוא היה במצב מוזנח ומרופט והיא החליטה למכור אותו. המלון נמכר לאיש עסקים וקטה דנוביץ' עברה לגור בחיפה ולא עסקה יותר בעסקי מלונאות. היא נקראה אז בשם קטה רוזן כשנישאה ליוסף רוזן. קטה רוזן האריכה ימים ונפטרה בשנת 1979 בהיותה בת 89 שנים.
הקונה ביצע במלון שיפוצים באיטיות, וכשהסתיימו השיפוצים החכיר את המלון לאנשי העסקים האחים פדרמן והם פתחו את המלון שנית ביוני 1947. כשהופעל המלון מחדש שבה לפקוד אותו קהילת עולי גרמניה. גם אנשי הנהגת היישוב בן-גוריון, שרת, אשכול, גולדה מאיר, ישראל גלילי ואחרים וכן ראשי ארגון "ההגנה" קיימו בו פגישות ודיונים.
במלחמת העצמאות ולאחריה
המלון שב לפעילות חמישה חודשים לפני פרוץ מלחמת העצמאות. בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות התחוללה פרשת אלטלנה, כאשר הספינה "אלטלנה". שנרכשה על ידי האצ"ל הפליגה לארץ ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה ציוד צבאי רב. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום המדינה וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל. לאחר חילופי אש עם כוחות צה"ל בחוף כפר ויתקין נמלטה הספינה והגיעה ב-22 ביוני 1948 לחופי תל אביב אל מול מלון קטה דן. בחילופי אש עם כוחות צה"ל נפגעה הספינה מפגז שנורה על ידי תותח של צה"ל, ועלתה באש. כל ההתרחשות נצפתה על ידי אורחי המלון ממרפסת המלון. בין הצופים היה ד"ר דב יוסף, שהיה אז המושל הצבאי של ירושלים. לימים תיאר דב יוסף את האירוע בספרו "קריה נאמנה". בהפגזת תותחי צה"ל על הספינה, שהייתה בסמוך למקום הרצחו של חיים ארלוזורוב, נהרג אברהם סטבסקי, מי שהואשם חמש עשרה שנים קודם לכן ברצח ארלוזורוב ויצא זכאי.
שמו של המלון נקשר בעקיפין לפרשת טוביאנסקי, פרשה עגומה של הוצאתו להורג של קצין צה"ל מאיר טוביאנסקי, שהואשם על לא עוול בכפו בריגול במהלך המלחמה, הועמד בפני בית דין שדה, הורשע והוצא להורג. טוביאנסקי נעצר ב-30 ביוני 1948 והובל למקום משפטו לאחר ששב מסעודה במלון קטה דן.
עם הקמת מדינת ישראל גילתה כלפיה בריטניה יחס עוין. רק לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות הכירה בריטניה הכרה דה פקטו במדינה והחליטה לשגר אליה נציג דיפלומטי בדרגת ציר, הנמוכה מדרגת שגריר. האיש שנתמנה בשנת 1949 להיות הציר הראשון של בריטניה בישראל היה אלכסנדר נוקס הלם Alexander Knox Helm. בהגיעו לארץ עדיין לא היה לנציגות הבריטית משכן קבוע והציר התאכסן במלון קטה דן. ב-27 במאי 1949 הגיש הציר את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל חיים ויצמן. טקס הגשת כתב האמנה נערך בלשכתו של הנשיא בקריה בתל אביב.[1] בתום הטקס יצא הציר במכוניתו של הנשיא מלווה בשישה אופנועים למשכנו במלון קטה דן.[2]
לאחר סיום מלחמת העצמאות, שעלתה למדינה בממון רב, הונהגה בישראל מדיניות הצנע בה הוגבלה רכישת מוצרי מזון וצריכה. האזרחים רכשו את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לכל אזרח בפנקס אישי. הנהגת הצנע נבעה מקליטת העלייה ההמונית של עולים שהגיעו לרוב בחוסר כל, בין אם ממחנות העקורים באירופה לאחר השואה ובין אם ממדינות ערב. יוצאים מן הכלל על פי צו היו 11 בתי מלון יוקרתיים במדינה בהם יכלו תיירים לקבל ארוחות ללא קיצוב וללא תלושים תמורת מטבע זר. בין בתי המלון הללו נכללו מלון קטה דן ושכנו מלון גת רימון.
בשנת 1950 החלו האחים פדרמן להקים בצמוד למלון קטה דן את "מלון דן" אשר נחנך ב-1953. מאוחר יותר נהרסו שני המבנים ובמקומם הוקם ב-1964 מלון דן תל אביב.
לקריאה נוספת
- שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: הוצאת שוקן, 1982, עמ' 58–59.
- דב יוסף, קריה נאמנה: מצור ירושלים 1948, הוצאת שוקן 1964, עמ' 241–244.
קישורים חיצוניים
- קטה רוזן - סיפור חיים באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה.
- בינג, 11 בתי־מלון לתיירים ללא צנע, דבר, 30 באוקטובר 1950.
הערות שוליים
- ^ הלם ימסור היום כתב האמנה לנשיא המדינה, דבר, 27 במאי 1949
- ^ New British Ambassador To Israel 1949, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית)
25892900קטה דן