קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית)
קונסטרוקטיביזם הייתה תנועת אוונגרדית, בתחומי האמנות, האדריכלות והספרות, אשר התקיימה ברוסיה החל משנת 1914 והיוותה את מרכזו של זרם האוונגרד הרוסי. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר מלחמת העולם הראשונה, כהמשך של תנועת הפוטוריזם הרוסי. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין אסתטיקה תעשייתית והאמנות המופשטת לבין רעיונות סוציאליסטים אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה.
המונח קונסטרוקטיביזם, שפרושו 'אמנות בנויה' (Construction Art), נטבע לראשונה בשנת 1917 על ידי הצייר קזימיר מלאביץ' כדי לתאר את עבודתו של האמן אלכסנדר רודצ'נקו. בשנת 1921 מופיע המונח 'קונסטרוקטיביזם' (Constructivism) ב"מניפסט הריאליסטי" מאת נחום גאבו. בשנת 1922 שימש המונח ככותרת לספרו של אלכסיי גאן (Alexei Gan).
ב'הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים', משנת 1924, הגדירו קבוצת סופרים בראשות איליס סלווינסקי וקורנליי זלינסקיי את הנחות היסוד של הקונסטרוקטיביזם. הנחות אלו כללו את הראיה האוטופית של התעשייה כמכשיר לשינוי חברתי:
"אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים... ...ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. ...נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצר יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים... עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם."
— הרשב, בנימין, מאניפסטים של מודרניזם, הוצאת כרמל, ירושלים, 2001. עמ' 94.
ביצירתם של האמנים הקונסטרוקטיביסטים ניכרת השפעתם של התעשייה והעיצוב, בשימוש בחומרים ובטכנולוגיות שלא היו חלק מן החומרים המקובלים באמנות עד אז (כגון קורות ולוחות מתכת, פלסטיק, זכוכית ועוד), וכן בשימוש בצורות אמנותיות גאומטריות הלקוחות גם הן מן התעשייה. אסתטיקה תעשייתית זו, השואבת את השראתה גם מתנועות האמנות האוונגרדיות כגון קוביזם או פוטוריזם, שולבה ברעיון כי על האמנות להשתתף באופן פעיל בעיצובה של החברה ברוח המהפכה הבולשיביקית.
נאן רוזנטל, במאמר "פיסול במסורת הקונסטרוקטיביסטית" טוענת כי קיימים שלושה מאפיינים בסיסיים לסגנון הפיסול הקונסטרוקטיביסטי:
"הנטייה להשתמש בשפה צורות גאומטריות; המרת נפחי מאסה בנפחי אוויר והמרת תהליך הפיסול המסורתי - סיתות באבן או כיור בחימר ולאחר מכן יציקה בברונזה - ביצירת אובייקטים פיסוליים באמצעות אסמבלאז' של מגוון חומרים".
— נאש, סטיבן א.(עורך), מאה שנות פיסול מודרני, הוצאת דביר, תל אביב, 1987, עמ' 55.
אחד מן התמריצים לפעילות התנועה היה הפרדת האקדמיה לאמנויות בפטרבורג מן המכללה המוסקבאית לציור בשנת 1918. המרכז של פעילות הקבוצה היה בבית הספר "VKhUTEMAS" לאמנות ועיצוב אשר הוקם בשנת 1919. נחום גאבו, אשר היה אחד מן המורים בבית הספר, העיד כי הלימודים התמקדו יותר בדיונים פוליטיים ואידאולוגיים מאשר בעשיית אמנות.
בשנת 1920 הציג טאטלין את עבודתו הידועה "מונומנט לאינטרנציונאל השלישי". מונומנט זה תוכנן כמגדל לולייני העשוי מקורות מתכת. במאמר ביקורתי תקף נחום גאבו את העבודה וטען כי יש לבחור בין בנייה פונקציונאלית של בתים וגשרים לבין אמנות. מחלוקת זו הובילה לפיצול התנועה. גאבו ופבזנר חשו כי 'המניפסט הריאליסטי' אשר חתר לרוחניות בתנועה, מותקף על ידי נטייה לשימושיות ולגרסה מרוככת יותר של הקונסטרוקטיביזם בידי טאטלין ורודצ'נקו. התומך המרכזי של הקונסטרוקטיביזם בשלטון היה לאון טרוצקי, אולם לאחר שנת 1921 תמיכתו בהם נחלשה והחלו להישמע קולות אשר התנגדו לקיומה של תנועת אמנות "טהורה". כדי להבדיל עצמם יצרו טאטלין ורודצ'נקו את המונח "פרודוקטיביזם" לתיאור עבודתם.
אמנים קונסטרוקטיביסים היו פעילים גם בתחום אדריכלות. בשנות ה-20 זה היה הסגנון השולט באדריכלות הסובייטית. אחת הדוגמאות הבולטות היא מועדון פועלי הרכבת במוסקבה.
בשנות ה-30 החל הממשל הסובייטי להפעיל לחץ על קונסטרוקטיביסטים ווסגנון אמנות זה הוכרז כ"אנטי סובייטי".
השפעתה של האמנות הקונסטרוקטיביסטית הייתה רבה. רעיונות שפיתחה התנועה בדבר חללים נגאטיביים ביצירה הפיסולית הופיעו שוב באמנות האירופית אצל אמנים כגון הנרי מור, ברברה הפוורת' ואחרים. אמנים קונסטרוקטיביסטים רבים אף עברו למערב אירופה ולארצות הברית.
אמנים קונסטרוקטיביסטים
- ולדימיר טאטלין (Vladimir Tatlin - (1885-1953
- נחום גאבו (Naum Gabo (1890-1977
- אל ליסיצקי (El Lissitzky - (1890-1941
- אנטון פבזנר (Antoine Pevsner - (1886-1962
- אלכסנדר רודצ'נקו (Aleksandr Rodchenko - (1891-1956
- אוסקר שלמר (Oskar Schlemmer - (1888-1943
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קונסטרוקטיביזם |
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קונסטרוקטיביזם (זרם באמנות)", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
| זרמים באמנות | ||
|---|---|---|
| אמנות העת העתיקה | יוון העתיקה • רומא העתיקה • מצרים העתיקה • הסהר הפורה | |
| אמנות ימי הביניים | אמנות מרובינגית • אמנות קרולינגית • אמנות רומנסקית • אמנות גותית • ביזנטיון | |
| הרנסאנס | מנייריזם | |
| אמנות מזרחית | אמנות סינית • אמנות יפנית | |
| אמנות העת החדשה | בארוק • רוקוקו | |
| אמנות מודרנית | נאו-קלאסיציזם • רומנטיציזם • פרה-רפאליטים • אר נובו • אר דקו • ריאליזם (אמנות) • פוינטיליזם • אימפרסיוניזם • פוסט-אימפרסיוניזם • נאו-אימפרסיוניזם | |
| אמנות המאה ה-20 וה-21 | אמנות מופשטת • קוביזם • אקספרסיוניזם • פוטוריזם • קונסטרוקטיביזם • סוריאליזם • אקספרסיוניזם מופשט • פוביזם • פופ ארט • אופ ארט • נאו-גאו • דאדא • אסתטיקת יחסים | |
