נחום גאבו
 |
נחום גאבו, באנגלית: Naum Gabo (5 באוגוסט 1890 - 23 באוגוסט 1977) (נולד בשם: נחום נחמיה פבזנר), היה פסל רב השפעה, תאורטיקן ודמות מפתח באוונגרד הרוסי שלאחר המהפכה. [1]
ראשית חייו
גאבו גדל במשפחה יהודית בת שישה ילדים בעיר המחוז הרוסית בריאנסק, שם עבד אביו בוריס (ברקו) פבזנר כמהנדס. אחיו הגדול היה עמית האמן הקונסטרוקטיביסט אנטואן פבזנר; גאבו שינה את שמו כדי למנוע בלבול איתו. גאבו דיבר וכתב שוטף בגרמנית, צרפתית ואנגלית בנוסף לשפה הרוסית שלו. שליטתו במספר שפות תרמה רבות לניידותו במהלך הקריירה שלו. "כמו במחשבה, כך גם בתחושה, תקשורת מעורפלת אינה תקשורת כלל", העיר פעם גאבו.
לאחר הלימודים בקורסק, גאבו נכנס לאוניברסיטת מינכן ב-1910, תחילה למד רפואה, אחר כך מדעי הטבע, והשתתף בהרצאות לתולדות האמנות של היינריך וולפלין. בשנת 1912 עבר גאבו לבית ספר להנדסה במינכן שם גילה אמנות מופשטת ופגש את וסילי קנדינסקי ובשנים 1913–1914 הצטרף לאחיו אנטואן (שעד אז היה כבר צייר מבוסס) בפריז. ההכשרה ההנדסית של גאבו הייתה המפתח לפיתוח עבודתו הפיסולית שהשתמשה לעיתים קרובות באלמנטים הנדסיים. במהלך תקופה זו הוא זכה לשבחים מצד מבקרים רבים ופרסים.
קונסטרוקטיביזם
לאחר פרוץ המלחמה העולמית הראשונה, עבר גאבו תחילה לקופנהגן ולאחר מכן לאוסלו עם אחיו הבכור אלכסיי, וביצע את הבניינים הראשונים שלו תחת השם נחום גאבו בשנת 1915. הקונסטרוקציות המוקדמות ביותר האלה, היו במקור מקרטון או עץ והיו פיגורטיביות. הוא חזר לרוסיה ב-1917, כדי להיות מעורב בפוליטיקה ובאמנות, בילה חמש שנים במוסקבה עם אחיו אנטואן.
העיצובים של גאבו הפכו ליותר ויותר מונומנטליים, אבל לא הייתה לו הרבה הזדמנות ליישם אותם. גאבו כתב והוציא במשותף עם אנטואן פבזנר באוגוסט 1920 "מניפסט ריאליסטי" שהכריז על עיקרי הקונסטרוקטיביזם הטהור - הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במונח. במניפסט גאבו מתח ביקורת על הקוביזם והפוטוריזם ככאלה שאינם הופכים לאמנויות מופשטות לחלוטין וקבע כי החוויה הרוחנית היא שורש היצירה האמנותי. גאבו ופבזנר קידמו את המניפסט על ידי העלאת תערוכה על דוכן תזמורת בשדרות טברסקוי במוסקבה ופרסמו את המניפסט ברחבי העיר.
בגרמניה גאבו לימד בבאוהאוס בשנת 1928. בתקופה זו הוא הגשים עיצוב למזרקה בדרזדן. גאבו ואנטואן פבזנר הציגו תערוכה משותפת בגלריה פרסייר, פריז בשנת 1924, והזוג עיצב את התפאורה והתלבושות לבלט La Chatte של דיאגילב (1926) שסייר בפריז ובלונדון. כדי להימלט מעליית הנאצים בגרמניה, השניים שהו בפריז בשנים 1932–1935 כחברים בקבוצה עם פיט מונדריאן.
גאבו ביקר בלונדון ב-1935, והתיישב ב-1936, שם מצא "רוח של אופטימיות ואהדה למעמדו כאמן מופשט". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הלך בעקבות חבריו ברברה הפוורת' ובן ניקולסון לסנט איבס בקורנוול, שם שהה בתחילה עם מבקר האמנות אדריאן סטוקס ואשתו מרגרט מליס. בהיותו בקורנוול המשיך לעבוד, אם כי בקנה מידה קטן יותר. השפעתו הייתה חשובה לפיתוח המודרניזם בתוך סנט אייבס, וניתן לראותה בצורה הבולטת ביותר בציורים ובקונסטרוקציות של ג'ון וולס ופיטר לניון, שניהם פיתחו צורה רכה יותר של קונסטרוקטיביזם.
ב-1946 היגרו גאבו ואשתו ובתו לארצות הברית, שם התגוררו תחילה בוודברי, ואחר כך במידלברי, קונטיקט.
גאבו מת בווטרברי, קונטיקט, ב-1977.
יצירה
עבודתו שילבה הפשטה גיאומטרית עם ארגון דינמי של צורה בתבליטים ובקונסטרוקציות קטנות, פיסול ציבורי מונומנטלי ועבודות קינטיות חלוציות שהטמיעו חומרים חדשים כמו ניילון, וחומרים חצי שקופים, זכוכית ומתכת.
בתגובה למהפכות המדעיות והפוליטיות בתקופתו, גאבו ניהל חיים מלאי אירועים, עבר לברלין, פריז, אוסלו, מוסקבה, לונדון ולבסוף לארצות הברית. הוא עבד בתוך המעגלים של תנועות האוונגרד הגדולות כולל קוביזם, פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם, הבאוהאוס ואחרות [2] [3]
שני מאפיינים ייחודיים לגאבו - העניין שלו בייצוג מרחב שלילי - "משוחרר מכל נפח סגור" או מסה - וזמן. הוא חקר את הרעיון בעבודות הבנייה הליניארית שלו (1942–1971) - השתמש בניילון ליצירת חללים או חללים פנימיים ואלמנטים של מסה מוצקה. המאפיין השני בעבודתו החלוצית היה פיסול קינטי. (1920) שנחשבת לעיתים קרובות ליצירת האמנות הקינטית הראשונה. [4]
גאבו החזיק באמונה אוטופית בכוחו של פיסול - במיוחד פיסול מופשט, קונסטרוקטיביסטי - לבטא את החוויה האנושית והרוחניות בהתאמה למודרנה, לקידמה חברתית ולהתקדמות במדע ובטכנולוגיה. לאחר שעבד בקנה מידה קטן יותר באנגליה בשנות המלחמה (1936–1946), עבר גאבו לארצות הברית, שם קיבל מספר הזמנות לפיסול ציבורי, שרק את חלקן השלים .
כמו כן יצר עבודה ברוטרדם, ומזרקה גדולה מחוץ לבית החולים סנט תומאס בלונדון.
גלריית טייט, לונדון ערכה רטרוספקטיבה גדולה של יצירתו של גאבו ב-1966 ומחזיקה ביצירות מפתח רבות באוסף שלה, וכך גם המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק. עבודה של גאבו כלולה גם במרכז רוקפלר בניו יורק ובאוסף האמנות של המושל נלסון א. רוקפלר אמפייר סטייט פלאזה באולבני, ניו יורק, ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- נחום גאבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Tate, Naum Gabo 1890–1977, Tate (באנגלית בריטית)
- ^ Hammer, Martin and Naum Gabo, Christina Lodder. Constructing Modernity: The Art & Career of Naum Gabo, Yale University Press, 2000.
- ^ Chipp, Herschel B. Theories of Modern Art, Berkeley & Los Angeles: University of California Press, 1968, p. 312.
- ^ Gabo, Naum. "Sculpture: Carving and construction in space," Circle: International Survey of Constructive Arts, eds. J.L. Martin, Ben Nicholson, and Naum Gabo, London: Faber & Faber, 1937, p. 103–111. Reprinted 1966 (New York: George Wittenborn).
32722878נחום גאבו