קזימיר מלביץ'

Landschaft, 1909

ריבוע שחור על רקע לבן, 1915

סופרמטיזם, 1916

קזימיר סברינוביץ' מלביץ' (באוקראינית: Казимір Север́инович Малéвич; רוסית: Казими́р Севери́нович Мале́вич; ) היה צייר ומעצב פולני-אוקראיני. מבכירי אמני האוונגרד רוסי.

ילדותו

מלביץ' נולד בעיירה קונוטופ, בקרבת העיר קייב שבאוקראינה. הוריו, סוורין מלביץ' ולודביקה לבית גלינובסקי, היו פולנים. לעומת משפחת האב שהייתה ממוצא אצילי קתולי (ייתכן גם עם שורשים בלארוסים), במשפחת האם הדת השלטת הייתה עם זאת הנצרות האורתודוקסית. מלביץ' היה הבכור מתוך ארבעה-עשר ילדים, כשרק תשעה הגיעו לגיל בגרות. משפחתו העתיקה את מגוריה לעיתים קרובות, והוא בילה את מרבית ילדותו בכפרים ברחבי אוקראינה. השפעת הנוף האוקראיני ניכרת בעבודתו האמנותית לאורך השנים.

קריירה אמנותית

מלביץ' רכש את הכשרתו בבית הספר לאמנות בקייב, בו למד בין השנים 1895-96. מאז ועד 1904 התגורר בקורסק, שם התחתן ב-1899. ב-1904 עבר מלביץ' למוסקבה בה למד באקדמיה לאמנות. בעבודותיו המוקדמות המשיך את דרכם של האימפרסיוניסטים והושפע מהתנועה הפוביסטית. בעבודות אלה הוא נהג לתאר את חיי האיכרים, נושא ששב אליו לפני מותו.

בשנת 1912 ביקר בפריז ושם פגש את פבלו פיקאסו ויוצרים קוביסטים אחרים. בהשפעתם ובהשפעת והפוטוריסטים החל לשלב בעבודותיו סממנים כגון שימוש בצורות גאומטריות ושכפולן בסגנון פוטוריסטי. הציורים "קוצר על רקע אדום" ו"משחיז הסכינים" (1912) הם דוגמאות לעבודות מן התקופה הזו שצוירו בסגנון קובו-פוטוריסטי.

החל ב-1913, עיצב במות, תפאורות ותלבושות למחזות בתיאטרון הפוטוריסטי כגון "ניצחון על השמש" (Victory over the Sun) . בעקבות התפאורה המופשטת שעיצב למחזות הפוטוריסטיים, החל לצייר ציורים ובהן צורות גאומטריות מופשטות, מנותקות לחלוטין מכל רמז לדמות או אובייקט. הוא היה האמן הראשון שהציג עבודות מסוג זה. מלביץ' שאף ליצור קומפוזיציות טהורות שלצבע ולצורה בהן יש תפקיד מיסטי, טרנסצנדנטי ונעלה. הוא שלל כליל את רעיון "הייצוג" באמנות. הוא קרא לאמנות שלו - "סופרמטיזם".

בשנת 1915, בתערוכה שנשאה את השם "0,10" ואשר התקיימה בפטרוגרד, הציג מלביץ' לצד 37 ציורים שלו את הציור "ריבוע שחור על רקע לבן". בציור זה, שהיה בעל חשיבות רבה באמנות המאה העשרים, הצליח מלביץ' להגיע להפשטה מוחלטת שטרם נראתה באמנות עד זמנו. בספרו 'העולם של הלא-אובייקטים' (The Non - Objective World) כתב מלביץ: "הסופרמטיסט מוותר בכוונה על התיאור של האובייקט על מנת להשיג את התמצית. ניסיון לבחון את החיים דרך הפריזמה של התחושה האמנותית הטהורה". מלאביץ' תיאר את הסופרמטיזם כאמנות ללא חברה, ללא פוליטיקה וללא תועלת אחרת; ביטוי טהור של מה שניתן לכנות "התחושה האסתטית".

האלמנטים שמהם נבנות התמונות הסופרמטיסטיות הן עיגול, ריבוע ומשולש. לדעתו של מלביץ' הריבוע הוא ה"טהור" ביותר. בעבודותיו התקדם מלביץ' באופן הדרגתי לעבר ההפשטה המוחלטת. בתחילה עדיין השתמש בכמה צבעים ובקומפוזיציות אלכסוניות המבטאות תנועה וזרימה. על מנת ליצור דיאלוג בין האלמנטים הבסיסיים תוך כדי הסטה של קו וצורה ויצירת מתח קומפוזיציוני. למשל, היצירה המכונה "סופרמטיזם" משנת 1915.

המערך הצבעוני של מלביץ' נחלש ומצטמצם לצבעים מועטים בכל מערך. מבחינתו של מלביץ' מתקשרים הצבעים לקונוטציות דתיות ומיסטיות. לעיתים הוא מכנה את המערך הצבעוני בשם ועל ידי כך מכוון את המתבונן להקשרים שונים, לדוגמה, הציור "ריבוע אדום: ריאליזם ציורי של אשה כפרית בשני ממדים" (1915). בשנים 1918-1917, צייר את סדרת העבודות "לבן על לבן" שבה לטענתו "הגיע לקצה היכולת של הצבע". הצמצום הצורני והצבעוני מהווה שיא ומבטא את האינסוף ההמיסטי בציור ובתפיסה הסופרמטיסטית.

לאחר שהשלים את הסדרה "לבן על לבן" חבר מלביץ', לפחות באופי יצירתו, לקבוצה הקונסטרוקטיביסטית שפעלה בברית המועצות לאחר המהפכה הבולשביקית. מלביץ' עסק רבות בהוראה, בכתיבה ובפיתוח דגמים עיצוביים וארכיטקטוניים המשקפים את רעיונותיו האסתטיים והחומריים למבנים עתידיים, לסדר חדש בעולם מודרני. לדוגמה, דגם ארכיטקטנוני למבנה עתידי משנות העשרים. כמו כן, פיתח מלביץ' עיצוב לכלים לשימוש יומיומי בנוסח קונסטרוקטיביסטי, למשל ספל וקומקום (1923) צורותיו הסופרמטיסטיות יושמו בתעשייה כעיטור על כלי חרסינה שיוצרו בייצור המוני, לדוגמה ספלים נושאי עיטור סופרמטיסטי. עד היום הקומפוזיציה הסופרמטיסטית של מלביץ' "מככבת" על אובייקטים שימושיים שונים, לדוגמה שעון עם קומפוזיציה סופרמטיסטית.

בשנת 1919 ירש מלביץ' את מקום עבודתו של האמן מארק שאגאל באקדמיה לאמנות בוויטבסק, ובמשך שנתיים לימד בה בנוסף להיותו מורה בלנינגרד, שבה חי עד מותו. בשנת 1926 ביקר בבית הספר של הבאוהאוס בעיר ויימאר שבגרמניה, ושם פגש את האמן וסילי קנדינסקי. הוא פרסם את ספרו "העולם של הלא אובייקטים" (1926) שבו הסביר את התאוריה ה"סופרמטיסטית" שלו. בשנת 1927 הציג תערוכה רטרוספקטיבית בוורשה.

באותה שנה נקרא לחזור לברית המועצות. באותה עת פוליטיקאים סובייטים החלו להתנגד לאמנות מודרנית, ומלביץ' נאלץ לשנות את סגנון ציוריו. מלביץ' צייר כמה ציורים שבהם מתוארים איכרים בסגנון ריאליסטי, סגנון ששלט בברית המועצות עד נפילתה בשנות השמונים ונקרא ריאליזם סוציאליסטי. בין ציוריו מאותם שנים הוא הציור "נערות בשדה" מהשנים 1932-1928. מלביץ' לא הצליח להתאים את עצמו לרוח הסובייטית החדשה, ועם הזמן נדחק מחוץ לתודעת הקהל וחי בעוני קשה. הוא מת בודד ועני ב-15 במאי 1935.

חשיבות האמן

חשיבותו והשפעתו של מלביץ' כתאורטיקן ואמן על מהלך היצירה החזותית של המאה העשרים הוא גדול. אחד הביטויים לכך הוא היותו מודל ומקור השפעה לאמנות המושגית במחצית השנייה של המאה העשרים. בשנת 1958 וכן בשנת 1970 הוצגו תערוכות רטרופרספקטיביות של מלביץ' במוזאון הסטדליק באמסטרדם, שם נמצא האוסף המשמעותי ביותר של יצירתו.

ראו גם

• אוונגרד רוסי
• סופרמטיזם
• אל ליסיצקי

קישורים חיצוניים

• איתן בוגנים, מקום קבורתו של הצייר הרוסי קזימיר מלביץ’ התגלה תחת אתר בנייה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013
• נינה סגל, ניו יורק טיימס, קזימיר מלביץ': האמן שטבע את האפס של הצורה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2013

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26740392קזימיר מלביץ'