פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון

פרדריק רוברטס
Frederick Roberts
רוזן רוברטס הראשון מקנדאהר, ווטרפורד ופרטוריה

לידה	30 בספטמבר 1832 קאנפור, הודו הבריטית
פטירה	14 בנובמבר 1914 (בגיל 82)
כינוי	בובס (Bobs)
צאצאים	פרדריק יו שרסטון רוברטס VC
השתייכות
תקופת הפעילות	1851–1904 (כ־53 שנים)
דרגה	פילדמרשל
פעולות ומבצעים
המרד ההודי הגדול המשלחת הצבאית למחוזות הצפוניים המשלחת הצבאית לאתיופיה (1868) המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
צלב ויקטוריה (VC) מסדר פטריק ה"קדוש" (KP) מסדר ההצטיינות (OM) מסדר האמבט (GCB) מסדר כוכב הודו (GCSI) מסדר ג'ון ה"קדוש" (KStJ) מסדר האימפריה ההודית (GCIE) חבר המועצה המלכותית (PC) מסדר העיט השחור

רוברטס בדרגת פילדמרשל, דיוקן של ג'ון סינגר סרג'נט, 1905.

הפסל של רוברטס שהוצב בקולקטה

הפסל של רוברטס שהוצב בלונדון

פילדמרשל פרדריק סלאי רוברטס, רוזן רוברטס הראשון (באנגלית: Frederick Sleigh Roberts, 1st Earl Roberts‏; 30 בספטמבר 1832 - 14 בנובמבר 1914) היה קצין בכיר בצבא הודו הבריטית ומפקד הצבא הבריטי. יליד הודו הבריטית ממוצא אנגלו-אירי, שירת בצבא הבריטי מגיל 19 ובין השנים 1851–1904 השתתף כמפקד במלחמות של האימפריה הבריטית כמו המרד ההודי הגדול, המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה ומלחמת הבורים השנייה. מונה בשלהי הקריירה הצבאית שלו למפקד הצבא הבריטי. לאחר שחרורו מהצבא קידם את הקמת המשמר האזרחי בבריטניה כדי להכין את האזרחים למלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה

נעוריו

פרדריק רוברטס נולד ב-30 בספטמבר 1832 בקאנפור הודו לגנרל סר אברהם רוברטס ולאיזבלה בונדורי (Isabella Bunbury) מסקוטלנד. אביו, שהיה ממוצא אירי, שירת בצבא חברת הודו המזרחית הבריטית כמפקד הרגימנט האירופאי-בנגלי הראשון והעניק לבנו את השם האמצעי Sleigh על שם מפקדו של האב.

בנעוריו למד רוברטס באיטון קולג' ומשם המשיך לימודיו במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ובסמינר הצבאי אדיסקומב שנוהל על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית.

תחילת השירות

ב-12 בדצמבר 1851 התגייס רוברטס לשירות בצבא חברת הודו המזרחית בדרגת לוטננט משנה בתפקיד קצין ביחידת הארטילריה של צבא בנגל . ב-1852 מונה לעוזרו האישי של אביו וב-1854 הוצב ליחידת הארטילריה הרכובה של צבא בנגל. במאי 1857 הועלה לדרגת לוטננט.

המרד ההודי הגדול

ביוני 1857, במהלך המרד ההודי הגדול, נלחם רוברטס בקרב על דלהי, שם נפצע קלות. בהמשך המערכה מונה לסגן עוזר (Deputy Assistant) במטה של מפקד צבא הודו הבריטית, גנרל קולין קמבל והשתתף במצור על לאקנאו.

ב-2 בינואר 1858, באזור העיר חודאג'נג' (אוטר פרדש) השתתף רוברטס בהיתקלות כנגד כוחות מורדים בנסיגה. הוא זיהה שני מורדים רכובים אשר בידיהם דגל יחידה בריטי שנלקח מאחת היחידות, לאחר שנלחם בהם החזיר את הדגל לידיים בריטיות. על מעשה זה יחד עם מעשה נוסף של הצלת פרש שנלחם מול מורדים, עוטר רוברטס בצלב ויקטוריה. במרץ אותה שנה אוזכר בשדרים על הקרב בלאקנאו וכן הועבר מחברת הודו המזרחית הבריטית לצבא הודו הבריטית.

המערכות באפגניסטן, אתיופיה והודו

בנובמבר 1860 הועלה רוברטס לדרגת קפטן משנה ובאותו חודש הוענקה לו דרגת כבוד של מייג'ור.

ב-1863 עבר לצפון הודו להשתתף במערכה באמבלה שהתחוללה בין אמירות אפגניסטן ופרובינציית פונג'אב. מערכה זו נמשכה עד 1864.

ב-1867 הועבר רוברטס לאתיופיה להשתתף במערכה באתיופיה שפרצה לאחר שקיסר אתיופיה תוודרוס השני כלא נציגים בריטים. במערכה ניצח צבא בודו הבריטית את צבא אתיופיה.

באוגוסט 1868 הוענקה לו דרגת כבוד של לוטננט קולונל ובנובמבר אותה שנה הועלה לדרגת קבע של קפטן.

ב-1871 השתתף רוברטס במשלחת עונשין שהוציא צבא הודו הבריטית כנגד בני לושאי במדינת מיזוראם שלקחו בריטים בשבי. המערכה נמשכה עד 1872 והסתיימה בניצחון בריטי. בעקבות מערכה זו הועלה רוברטס לדרגת מייג'ור והוענק לו אות "עמית" במסדר האמבט. בינואר 1875 הוענקה לו דרגת כבוד של קולונל ובאותה שנה מונה לקצין המטה של "צבא בנגל" .

המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה

ב-1878 קיבל רוברטס פיקוד על "כוח השדה של עמק קורם" שהיה אחד משלושת הכוחות הבריטים שתקפו את השבטים באפגניסטן במסגרת המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה. הכוח של רוברטס ניצח ב"קרב פייוואר קוטאל" , כבש את מחוז קורם והיה בין התורמים לניצחון הבריטי במערכה והשגת הסכם הפסקת אש "הסכם גנדמק" במאי 1879.

בעקבות הצלחתו הועלה רוברטס לדרגת קבע של מייג'ור גנרל והוענק לו דרגת "מפקד" במסדר האמבט.

"הסכם גנדמק" התמוטט בספטמבר 1879 לאחר שנציג בריטניה בקאבול נרצח ורוברטס הוצב בראש "כוח קאבול" שיצא לאפגניסטן כתגמול על הרצח. לאחר ניצחון ב"קרב חאראסיאב" השתלט הכוח של רוברטס על קאבול. בהמשך לחם רוברטס בקרב "שרפור קנטונמנט" שנועד לשבור מצור שהטילו כוחות מורדים אפגניים על המחנה הצבאי הבריטי בפרבר של קאבול "שרפור" .

ביולי 1880 הועמד רוברטס בראש "כוח השדה של קאבול וקנדהאר" שמנה כ-10,000 חיילים ויצא מקאבול לקנדהאר כדי לדכא מרד של מקומיים בפיקודו של איוב ח'אן. בספטמבר אותה שנה, לאחר צעידה של כ-500 ק"מ, הוביל רוברטס את חייליו ל"קרב קנדהאר" שנועד להסיר את המצור שהטילו האפגנים של כוח בריטי שהתבצר בעיר. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובנסיגת האפגנים מהעיר והיה הקרב האחרון במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה.

לאור הצטיינותו בקרב הועלה רוברטס לדרגת "אביר" במסדר האמבט וכן זכה בדרגת "עמית" במסדר האימפריה ההודית.

דרום אפריקה

ב-1881 מונה רוברטס למושל הפרובינציות קוואזולו-נטאל וטרנסוואל בדרום אפריקה. בהמשך מונה לנציב העליון לדרום מזרח אפריקה. בתקופה זו הוענק לו התואר ברונט.

הודו

השירות הדרום אפריקה היה קצר ובשלהי 1881 חזר רוברטס להודו ומונה למפקד ארמיית מדראס , אחת משלוש הארמיות של צבא הודו הבריטית. בעקבות המינוי הועלה ב-1883 לדרגת קבע של לוטננט גנרל. ב-1887 קודם תחילה לדרגת "אביר מפקד" במסדר האימפריה ההודית ובהמשך לדרגת "אביר מפקד גבוה". ב-1891 הועלה לדרגת קבע של גנרל.

ב-1892 הוענק לו התואר "הברון רוברטס של קנדהאר באפגניסטן ושל ווטרפורד באירלנד"

אירלנד

ב-1893 ויתר רוברטס על המשך שירותו בהודו, חזר לאירלנד ומונה למפקד הכוחות הבריטים במדינה. ב-1895 הועלה לדרגת פילדמרשל וב-1897 זכה בתואר "אביר" במסדר פטריק ה"קדוש".

בתקופה ששירת באירלנד כתב את ספר זיכרונותיו מהשירות בהודו: "Forty-one Years in India: from Subaltern to Commander-in-chief".

מלחמת הבורים השנייה

בדצמבר 1899 הפליג רוברטס לדרום אפריקה יחד עם הלורד הוריישו קיצ'נר כדי לקבל פיקוד על מלחמת הבורים השנייה כשהם חולקים פיקוד עם רדוורס בולר שפיקד על השלבים הראשונים של המערכה. רוברטס נשלח למערכה לאחר מספר תבוסות של צבא בריטניה ועם הגיעו החל לתגבר את מפקדי הכוח.

המערכה הראשונה שרוברטס השתתף בה הייתה לכיבוש מדינת אורנג' החופשית. הכוחות הבריטים חצו את הולד ונלחמו תחילה כדי לשבור את המצור שהטילו הבורים על העיר קימברלי . מערכה זו נמשכה עד פברואר 1900 כשרוברטס נכנס בראש צבאו לעיר. בהמשך הוביל רוברטס את הניצחון של הבריטים ב"קרב פארדברג" בסופו נכנע מנהיג הבורים פייט קרוניה עם כ-4,000 מאנשיו. במרץ הוביל רוברטס את קרב "פופלר גרוב" שהניצחון בו הביא לכיבוש בירת הבורים בלומפונטיין.

לאחר כיבוש בלומפונטיין החליט רוברטס לערוך רוויזייה במבנה הצבא לפי המתכונת אותה הכיר בהודו אך הדבר יצר כאוס בצבא וחוסר באספקה ליחידות כשבנוסף פגעה בצבא מגפת טיפוס הבטן שגרמה למוות המוני בקרב החיילים. רק במאי 1900 הצליח רוברטס לחדש את המתקפה על הבורים והתקיף את טרנסוואל ובסוף מאי כבש את בירת המחוז פרטוריה. לאחר כיבוש הבירה המשיך רוברטס בהדיפת הבורים וניצח בקרב "דיימונד היל" . ניצחון זה פתח את הדרך למפגש בין כוחותיו של רוברטס לכוחותיו של רדוורס בולר שנלחם במחוז קוואזולו-נטאל. הכוח המשותף ניצח באוגוסט 1900 את הבורים ב"קרב ברגנדל" .

קרב ברגנדל היה הקרב הגדול האחרון מול הבורים כשאחריו עברו הבורים, בהמשך המערכה, למלחמת גרילה. האסטרטגיה שהגה רוברטס כדי לאלץ את הבורים להיכנע, כללה שריפת חוות חקלאיות וגירוש יושביהן למחנות ריכוז. היקף המקומיים שגורשו למחנות היה מעבר ליכולת של הבריטים לספק תנאי חיים אלמנטריים דבר שהוביל למחסור במקומות מגורים, מזון, תברואה, תרופות וטיפול רפואי. חוסרים אלו הובילו להפצת מחלות ותמותה בהיקף גדול של הבורים וההערכה היא שכ-26,370 נשים וילדים מתו במחנות (81% מהם היו ילדים). למשך תקופה קצרה אישר רוברטס להשתמש בבני ערובה אזרחיים להגנה על רכבות מפני יחידות גרילה בוריות.

החזרה לאנגליה

בדצמבר 1900 העביר רוברטס את תפקידיו לאחריותו של הוריישו קיצ'נר וחזר לאנגליה. בשובו הוענק לו התואר "אביר עמית" במסדר הבירית, אביר במסדר ג'ון ה"קדוש", אות מסדר העיט השחור הגרמני וכן את אות מסדר ההצטיינות. לרוברטס הוענק התואר "הרוזן רוברטס של קנדהאר באפגניסטן, פרטוריה בטרנסוואל, ווטרפורד באירלנד והויסקונט של סנט פייר"

בינואר 1901 החליף רוברטס את גרנט ג'וזף וולסלי בתפקיד "המפקד העליון של הכוחות" (בפועל מפקד הצבא הבריטי) ונשא תפקיד זה עד 1904 אז סיים את תפקידו והגדרת התפקיד שנשא הוחלפה בראש המטה הכללי.

ב-1905 סיים רוברטס את שירותו הצבאי אך המשיך לקדם, בהתנדבות, את הקמת השירות הלאומי באנגליה כדי לאמן אזרחים בשימוש בנשק, את ההחלה של חובת אימונים צבאיים לאזרחים, וכן את הקמת "איגוד הרובאים הלאומי" . את פעילותו זו עשה רוברטס מתוך תחושה שיש להכין את העם האנגלי לקראת מלחמה באירופה לאחר שהזהיר מפני גרמניה וחזה את פרוץ מלחמת העולם הראשונה (למרות שהעריך שתפרוץ ב-1912). דבריו של רוברטס נגד גרמניה זכו לביקורת נרחבת באנגליה ובמיוחד מאנשי המפלגות הליברליות שטענו שגרמניה היא מעצמה ידידותית. על פעילותו ההתנדבותית זכה ב"עיטור הקצינים המתנדבים" . ב-1911 מונה לקולונל בצבא המילואים של בריטניה .

מלחמת העולם הראשונה ומותו

בנובמבר 1914, עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, יצא רוברטס לחזית המערבית בצרפת כדי לבדוק את מצבם של החיילים ההודים ששירתו בצבא הבריטי. בזמן ששהה בעיר "סנט אומר" שבצפון צרפת חלה רוברטס בדלקת ריאות וכתוצאה ממנה נפטר ב-14 בנובמבר 1914.

ארונו הוצב ליומיים בארמון וסטמינסטר בלונדון כדי לחלוק לו כבוד ואז הובא, בלוויה ממלכתית, למנוחות בקתדרלת סנט פול.

קצין גבוה בצבא הבריטי כתב על מותו של רוברטס:

סיפור חייו של רוברטס הושלם כעת כפי שהוא היה רוצה בעצמו, למות בין החיילים שאהב כל כך ובין צלילי התותחים.

תוארי כבוד

בשלהי שירותו הצבאי הוענק לרוברטס מינוי "קולונל של כבוד" (honorary colonel) בכ-15 רגימנטים בצבא בריטניה.

בנוסף לתוארי הכבוד הצבאיים הוענקו לרוברטס מספר רב של תוארי כבוד בערים בבריטניה כמו קרדיף, פורטסמות', קנטרברי, דובר, ליברפול, בורנמות', באת' ועוד.

ב-1893 התקבל כחבר כבוד בחברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד.

הנצחה

• ב-1898 הוצב פסל של רוברטס רכוב על סוס בעיר קולקטה, הודו. לאחר קבלת העצמאות של הודו, בשנות ה-70 של המאה ה-20, הועבר הפסל לעיר נאסיק.
• ב-1914, לאחר מותו של רוברטס, נאספו תרומות והוכן עותק של הפסל בקולקטה שהוצב בעיר גלאזגו והוקדש לתרומתו של רוברטס לקידום המשמר האזרחי
• ב-1924 הוכן עותק נוסף של הפסל והוצב לייד רחבת משמר הסוסים בלונדון.
• רוברטסגנג': עיירה במדינת אוטר פרדש.
• אחד מהמבנים במחנה הצבאי לארקהיל במחוז וילטשייר נקרא על שמו של רוברטס.
• מספר בתי ספר בקנדה (באונטריו, מניטובה, ויניפג ובריטיש קולומביה) נקראו על שמו של רוברטס.
• חלק מהמטווח הלאומי הבריטי שבמחוז סארי נקרא על שמו.
• בתקופת שהותו בדרום אפריקה העביר רוברטס את מפקדתו לאזור גבוה בגלל החשש ממלריה. המפקדה, שהפכה בהמשך לעיר, נקראה רוברטס הייטס (Roberts Heights).
• אחד האיים במפלי ויקטוריה נקרא "האי קנדהאר" על שמו של רוברטס.

משפחתו

רוברטס נישא במאי 1859 לנורה הנרייטה בואוז (Nora Henrietta Bews) ולזוג נולדו שישה ילדים. בנם, פרדריק יו שרסטון רוברטס נהרג ב-17 בדצמבר 1899 במהלך הקרב על מושבת נטאל במלחמת הבורים השנייה וזאת בתקופה שהאב שירת בזירה זו. על גבורתו בקרב בו נהרג הוענק לו צלב ויקטוריה.

לקריאה נוספת

• Raugh, Harold E. Jr., Victorians at war, 1815-1914: Encyclopedia of British military history, California, US, ABC-CLIO, 2004.
• Atwood, Rodney (2008). The March to Kandahar: Roberts in Afghanistan. Pen & Sword publishing. ISBN 978-1-84884-672-2.
• Atwood, Rodney (2011). Roberts and Kitchener in South Africa. Pen & Sword publishing. ISBN 978-1-84884-483-4.
• Hannah, W. H. (1972). Bobs, Kipling's General: The Life of Field-Marshal Earl Roberts of Kandahar, V.C. London: Lee Cooper. ISBN 085052038X. OCLC 2681649.
• James, David (1954). The Life of Lord Roberts. London: Hollis & Carter.
• Low, Charles Rathbone (1883). Major-General Sir Frederick Roberts: a Memoir. London, W.H. Allen & Co. ASIN B008UD4EBK.
• Orans, Lewis P. "Lord Roberts of Kandahar. Biography". The Pine Tree Web. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-3 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
• Sellar, Edmund Francis (1906). The Story of Lord Roberts, The Children's Heroes Series No.14. London: T.C. & E.C. Jack.

קישורים חיצוניים

• פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• Roberts, Frederick Sleigh, first Earl Roberts, באתר הספרייה של אוניברסיטת אוקספורד
• LORD ROBERTS.; A Great Soldier's Story of His Own Career in India and Afghanistan., באתר ניו יורק טיימס, 16 בינואר 1897
• אדמונד פרנסיס סלר, פרדריק רוברטס, באתר ozebook.com
• פרדריק רוברטס, באתר pinetreeweb.com
• Kipling and Lord Roberts, באתר kiplingsociety.co.uk, ‏4 במרץ 2015

הערות שוליים

הקודם: גרנט וולסלי

המפקד העליון של הכוחות 1900-1904

הבא: נוויל ליטלטון

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37942512פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון