ויליאם רוברטסון
 | |
| ויליאם רוברטסון | |
| לידה |
29 בינואר 1860 וולבורן, מחוז לינקולנשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1933 (בגיל 73) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| כינוי | 'וולי' (Wully) |
| השתייכות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1920–1877 |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט  מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" המסדר הוויקטוריאני המלכותי אות השירות המצוין | |
סר ויליאם רוברט רוברטסון, ברונט (באנגלית: William Robert Robertson; 29 בינואר 1860 - 12 בפברואר 1933) היה קצין בצבא הבריטי אשר בין היתר כיהן כראש המטה הכללי הקיסרי במהלך מלחמת העולם הראשונה.
רוברטסון נחשב עד היום לחיל היחיד בצבא הבריטי אשר טיפס מדרגת טוראי ועד פילדמרשל.
קריירה צבאית
ויליאם רוברטסון נולד ב-29 בינואר 1860 בעיירה וולבורן שבמחוז לינקולנשייר, אנגליה. הוא התגייס לצבא הבריטי בנובמבר 1877, כשהוא מוותר על עיסוקו כמשרת באחוזתו של רוזן קרדיגן. עם גיוסו הצטרף לרגימנט נושאי הרומח ה-16 (של המלכה) שם שירת במשך 12 שנים בתור פרש. רוברטסון נחשב בשנים אלו לחייל מצטיין אשר בין היתר קרא ספרי היסטוריה צבאית ואף זכה במקום הראשון בפלוגתו בתחרות "ירי, חרב ורומח". בשנת 1885 הועלה לדרגת 'רב-סמל מחלקתי' (Troop Sergeant Major)[1]. ב-27 ביוני 1888, לאחר שהגיע לדרגת החוגרים הבכירה ביותר ולאחר שקציניו יעצו לו, עבר רוברטסון את בחינת הקבלה לקצונה. הוא קיבל את דרגת הלוטננט משנה והוצב ברגימנט משמר הדרגונים ה-3 בתקופה בה בממוצא רק ארבע או חמישה חוגרים בשנה עברו את הבחינה והתקבלו לקצונה.
משום שלא הגיע רוברטסון מרקע כלכלי יציב בדומה לקצינים אחרים, היה לו קשה לעמוד באורח החיים של הקצינים סביבו. הוא הכין את המדים שלו בעצמו במקום לקנותם מחייט, הוא נהג לשתות מים עם הארוחות שלו ונמנע מעישון, כל זאת כדי לחסוך בכסף המעט שקיבל במשכורתו. בתקופה זו הועבר הרגימנט להודו ורוברטסון למד בזמנו החופשי את השפות המקומיות, לאחר מכן שימש כמתרגם במספר שפות כדי להשלים הכנסה. במרץ 1891 קודם רוברטסון לדרגת לוטננט, כשנה לאחר מכן הועבר לשירות המודיעין הצבאי במטה צבא הודו הבריטית ובאפריל 1895 הועלה לדרגת קפטן. בשנה זו השתתף רוברטסון במשלחת הצבאית לשחרור המבצר בשיטרל, שבצפון הודו הבריטית (כיום בצפון פקיסטן), הוא זכה להערכה מצד מפקדיו במהלך הקרבות ואף נפצע על ידי המדריכים המקומיים שלו במהלך סיור לסקירת השטח. לאחר הצלחת המשלחת ודיכוי המרד המקומי, קיבל רוברטסון את אות השירות המצוין עבור תרומתו למערכה.
בין השנים 1897-1898 למד רוברטסון במכללה למטה בקמברלי, הוא היה הקצין הראשון להתקבל למכללה שהתחיל את דרכו בשורות החוגרים, הוא התקבל בהמלצתו של המפקד העליון של הודו. במכללה למד בין היתר על תורות צבאיות שונות לצד טקטיקה צבאית, מתמטיקה, גרמנית וצרפתית, הוא סיים שני בכיתתו ובאפריל 1899 הועבר למחלקת המודיעין הקולוניאלית במשרד המלחמה.
עם פרוץ מלחמת הבורים השנייה נשלח רוברטסון בתחילת 1900 לשרת במטה של פרדריק רוברטס, המפקד העליון בדרום אפריקה. הוא השתתף במספר קרבות בחודשים אלו והועלה לדרגת מייג'ור במרץ של אותה השנה. באוקטובר חזר רוברטסון למשרד המלחמה שם כיהן במספר תפקידי מטה, תכנון ומודיעין, בנוסף הוא הועלה לדרגת לוטננט-קולונל (ברווט[2]) עבור תרומתו למערכה בדרום אפריקה. בנובמבר 1903 הועלה לדרגת קולונל (ברווט), ביוני 1905 הוא קיבל את תפקיד סגן המפקח על מבצעים צבאיים ובנוסף קיבל עמיתות במסדר האמבט. משנת 1907 החל רוברטסון לשרת במספר תפקידים בפיקוד הצבא הבריטי באלדרשוט, בהם סגן קצין החימוש של הצבא וברגידיר במטה הצבא. באוגוסט 1910 הוא הועבר לכהן כמפקד המכללה לפיקוד, בדצמבר קודם לדרגת מייג'ור-גנרל, בספטמבר 1913 קיבל את התואר אביר המסדר הוויקטוריאני המלכותי ובאוקטובר הפך לממונה על האימונים הצבאיים במשרד המלחמה.
במשך שנים אלו, עסק רוברטסון בתרגום ספרי צבא וטקטיקה מגרמנית לאנגלית, בין היתר הוא חזר וטען כי גרמניה מהווה את האיום הצבאי הגדול ביותר על בריטניה. הוא היה מאד מוערך על ידי מפקדיו, הוא נחשב לקצין מקצועי ואיכותי מאוד, אשר התמודד עם המשימות המורכבות ביותר.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ המלחמה מונה רוברטסון לקצין האספקה והחימוש הראשי של חיל המשלוח הבריטי בפיקודו של ג'ון פרנץ'. חודשי המלחמה הראשונים היו דינאמים יותר עם תנועות צבאיות נרחבות, התקפות חוזרות בחזית המערבית לצד הצבא הצרפתי, בתקופה זו רוברטסון היה עסוק מאד בתכנון האספקה לכוחות בתנועה. ב-25 בינואר רוברטסון קודם לתפקיד 'ראש מטה חיל המשלוח הבריטי' (ה-BEF) ומעט לאחר מכן קיבל את התואר 'אביר מפקד במסדר האמבט'. כראש מטה הכוחות הצבאיים בתקופה הראשונה של המלחמה, תחת פיקודו של ג'ון פרנץ', רוברטסון טען כי החזיתות האחרות הרבה פחות משמעותיות מאשר זו המערבית וניהול המלחמה כנגד גרמניה (אותה ראה כאיום המסוכן ביותר לבריטניה).
כאשר התעוררו מחלוקות לגבי פיקודו של פרנץ' כראש חיל המשלוח, החליט פיקוד הצבא להחליפו בדאגלס הייג (בהמלצתו של רוברטסון). רוברטסון עצמו קודם ב-23 בדצמבר 1915 לתפקיד ראש המטה הכללי הקיסרי (בהמלצתו של הייג), זאת מעט לאחר שקיבל את דרגת הלוטננט-גנרל באופן רשמי. תקופה זו של חילופי תפקידים הייתה בעייתיות לגבי שאלת תוקף תפקידם של המפקדים השונים, בעיקר בין הייג לרוברטסון, אך זו יושבה בינואר 1916.
בדצמבר 1916 מונה דייוויד לויד ג'ורג' לראש ממשלת בריטניה, במקום הרברט הנרי אסקווית' שהתפטר בעקבות החלת חוק גיוס חובה על כל הגברים. בשנת [1917]] טען ג'ורג' שעל בריטניה להתמקד בחזיתות האחרות, עד להגעת כוחות צבא ארצות הברית לחזית המערבית, בעוד רוברטסון טען בתוקף כי על בריטניה להמשיך למקד את מאמציה בחזית המערבית. בעקבות חילוקי הדעות ביניהם התפטר רוברטסון מתפקידו ב-11 בפברואר 1918, ומונה למפקד הפיקוד המזרחי הבריטי.
לאחר כניעת גרמניה ב-11 בנובמבר 1918 מונה רוברטסון למפקד ארמיית הריין הבריטית, ופיקד עליה עד מרץ 1920. ב-29 במרץ 1920 הועלה רוברטסון לדרגת פילדמרשל, ובנוסף קיבל את התואר "ברון ביקונספילד הראשון".
ב-12 בפברואר 1933 מת רוברטסון בביתו שבלונדון, ונקבר בבית הקברות הצבאי ברוקווד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויליאם רוברטסון |
- ויליאם רוברטסון באתר אינציקלופדית בריטניקה.
- רוברטסון באתר אגודת החזית המערבית.
- הרצאה אודות רוברטסון, מוזיאון הצבא הלאומי.
הערות שוליים
- ^ דרגה שהונהגה בעבר בצבא הבריטי, בעיקר ליחידות הפרשים. הדרגה הייתה דרגת הנגד הכי גבוהה לפני דרגות הקצונה, כלומר שווה ערך לרב-נגד בצה"ל.
- ^ בדומה לצבאות אחרים, בצבא הבריטי נהוג לקדם אדם בדרגה באופן זמני וללא העלה במשכורתו, זאת בדרך כלל כאות הערכה על תפקודו או פועלו. דרגה כזאת ניתן בהמשך להמיר לדרגה רגילה.
