אמירות אפגניסטן
| היסטוריה | |
|---|---|
| ישות קודמת |
 האימפריה הדוראנית |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} ממלכת אפגניסטן |
אמירות אפגניסטן (בפשטו: د افغانستان امارت; בפרסית: امارت افغانستان) הייתה אמירות בין מרכז אסיה ודרום אסיה, בשטחה של אפגניסטן של ימינו וחלקים משטח פקיסטן (עד שנת 1893) של ימינו. היא הוקמה בשנת 1826 והפכה לממלכה בשנת 1926.
היסטוריה
האמירות הייתה חלק מהאימפריה הדוראנית, כאשר ייסד אותה דוסת מוחמד חאן, מייסד שושלת ברקזאי בקאבול. דוסת נולד למשפחת מנהיגים שבטית רבת השפעה באימפריה. הוא ניצל מלחמת אזרחים בשנת 1826 שקרעה את האימפריה כדי להקים ממלכה משלו. הוא שינה את שם הממלכה לאמירות אפגניסטן. שטחיה ההודיים של האימפריה עברו לידי האימפריה הסיקית ובריטניה. הוא הוכתר בתור אמיר אפגניסטן בשנת 1826 ונותר בכס עד להדחתו בשנת 1839 עקב המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה. שושלת ברקאזי שלטה במונרכיה אבסולוטית על המדינה.
בשנת 1839 בעקבות המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה החזירו הבריטים את השושלת הדוראנית לשלטון באפגניסטן. מצב זה נמשך עד סיום המלחמה בשנת 1842. בנו של דוסת הועלה לשלטון לאחר המלחמה הודות לנאמנותו לאימפריה הבריטית. בשנת 1845, במות בנו, וזיר אכבר ח'אן, אמיר אפגניסטן, דוסת שב לכס המלוכה האפגני ונותר שליט אפגניסטן עד למותו בשנת 1863.
האמירות הייתה חלק מ'המשחק הגדול' בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הבריטית על עליונות במרכז אסיה. תקופה זו התאפיינה בהשפעה האירופית באפגניסטן. איחוד אפגניסטן המשיך במלחמה עם האימפריה הסיקית, שהובילה למלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה על ידי הכוחות הבריטים. המלחמה הביאה בסופו של דבר לניצחון האפגנים עם הנסיגה הבריטית. עם זאת, במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה (1880), הבריטים ניצחו את האפגנים והפעם הבריטים כבשו שטחים אפגניים רבים בפקיסטן של ימינו והפכו את האמירות לפרוטקטורט בריטי. הם השתלטו על מדיניות החוץ של אפגניסטן. סכסוך זה הביא לשלטון באפגניסטן את עבד א-רחמאן ח'אן שידוע גם בכינוי "אמיר (נסיך, מפקד) הברזל". בתקופתו החלו תהליכי מודרניזציה. במהלך ימי שלטונו (1880–1901) הבריטים והרוסים ייסדו וקיבעו לראשונה את הגבולות המודרניים של אפגניסטן.
לאחר מותו של עבד א-רחמאן ח'אן בשנת 1901, בנו חביבאללה ח'אן עלה וירש את כס השלטון. אפגניסטן נשארה נייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה, תחת שלטונו של חביבאללה ח'אן. זאת על שאף שגרמניה ניסתה לעודד רגשות אנטי-בריטיים בקרב האפגנים, בפרט בקרבת הגבול בין אפגניסטן להודו. המדיניות הנייטרלית של אמיר אפגניסטן במהלך המלחמה הייתה שנויה במחלוקת פנימית אפגנית. חביבאללה ח'אן שלט באפגניסטן עד לשנת 1919 שבה התנקשו בחייו. האחראים להתנקשות היו כנראה חברי משפחה שהתנגדו להשפעה הבריטית החזקה על הפוליטיקה האפגנית. במקומו עלה לשלטון אמאנואלה ח'אן, בנו השלישי.
עם הכתרתו של אמאנואלה ח'אן לאמיר אפגניסטן הוא הוסיף להכריז על עצמאות אפגניסטן המלאה. במאי החלה פלישה בריטית לעבר אפגניסטן מה שהחל את המלחמה השלישית בין המדינות. המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית הובילה לעצמאות אפגניסטן. בריטניה חתמה ב-19 באוגוסט 1919 על ההסכם האנגלו-אפגני שכלל הבטחה להפסיק את ההתערבות הבריטית במדיניות החוץ האפגנית ולאפשר את עצמאות אפגניסטן. מועד חתימת ההסכם נהפך ליום העצמאות הרשמי של אפגניסטן המודרנית.
עם קבלת העצמאות, פנה אמאנואלה למודרניזציה פנימית. הוא חנך סדרה מקיפה של רפורמות משפטיות, חברתיות, כלכליות, צבאיות ופוליטיות. רפורמות אלו כללו תיעוש, מודרניזציה וחילון. הוא נחשב לאחד מבין השליטים המוסלמים שקראו למודרניזציה, ביחד עם רזא שאה פהלווי ומוסטפא כמאל אטאטורק. בעקבות הרפורמות, הפכה אפגניסטן למלוכה חוקתית ואמאנואלה ח'אן הפך לשאה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Clements, Frank. Conflict in Afghanistan: A Historical Encyclopedia (ABC-Clio, 2003), (online).
- The Great Game: The Struggle for Empire in Central Asia by Peter Hopkirk (1994) מסת"ב 1568360223
- Tournament of Shadows: The Great Game and the Race for Empire in Asia by Karl Meyer, Shareen Brysac, (2001) מסת"ב 0349113661
32001324אמירות אפגניסטן