פרדריק קיש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדריק הרמן קיש
הבריגדיר פרדריק קיש
פרדריק הרמן קיש
תאריך לידה 23 באוגוסט 1888
מקום לידה דרג'ילינג, הודו
תאריך פטירה 7 באפריל 1943
סיבת המוות נהרג
מקום פטירה ואדי עקרית, תוניס
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
תקופת שירות 19091919, 19391943
דרגה בריגדיר גנרל (צבא בריטניה) בריגדיר גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד חיל ההנדסה המלכותי בצפון אפריקה (מלחמת העולם השנייה)

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
* המערכה במסופוטמיה
* החזית המערבית
מלחמת העולם השנייה
* מבצע לפיד
* המערכה בתוניסיה

עיטורים

מפקד, מסדר האימפריה הבריטית
עמית, מסדר האמבט
אות השירות המצוין
קצין, לגיון הכבוד (צרפת)
צלב המלחמה (צרפת), עם עלה דקל
מסדר וון הו (טאיוואן)

הנצחה

כפר קיש
שדרות קיש, חיפה

פרדריק הרמן קישאנגלית: Frederick Hermann Kisch,‏ 23 באוגוסט 1888 - 7 באפריל 1943), היה איש צבא בריטי ומנהיג ציוני.

חייו

שנותיו המוקדמות

קיש נולד בהודו למשפחה יהודית בריטית, אביו כיהן כמנהל הדואר בבנגל ובהמשך כמנהל הדואר ההודי[1]. הוא למד בקולג' היהודי בלונדון ולאחר מכן בטריניטי קולג' בקיימברידג'. הוא למד בקוליג' קליטון וביולי 1907 הוסמך כקצין. בשנים 1909-1914 שירת כקצין בחיל ההנדסה הבריטי בהודו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לצרפת, בה נפצע פעמיים. לאחר החלמתו נשלח לעיראק בה נפצע בשלישית. בעקבות זאת עבר לשרת במחלקת המשטרה הצבאית החשאית במשרד המלחמה בלונדון, עד תום המלחמה. אחרי המלחמה היה חבר במשלחת הבריטית לשיחות השלום בפריז.

פעילות ציבורית

בדצמבר 1922 הצטרף להנהלה הציונית[2], והיה מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים בשנים 1923 עד 1929. מתוקף תפקידו עסק במגעים עם הבריטים על מגוון נושאים הקשורים ליישוב היהודי בארץ ישראל, בהם "חוק הנתינות" שקבע מתן אזרחות ארץ ישראלית לעולים, ארגון שלטון עצמי במועצות מקומיות וחקיקת חוקים. קיש תמך בפעילות משותפת של יהודים וערבים להטבת תנאי החיים בארץ ישראל והטיף לאחדות כל הפלגים בציונות. הוא הזהיר שמאבקים בין הפועלים למעבידים נותנים רושם רע לגורמים בינלאומיים העלולים לחשוש מהשפעה קומוניסטית של העולים מרוסיה[3].

בשנת 1929 נתמנה לעמוד בראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שבאה במקום המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית, תפקיד אותו מילא עד 1931 עת התפטר והוחלף על ידי הד"ר חיים ארלוזורוב[4]. בשנת 1932 נתמנה לחבר מועצת הדרכים הארצישראלית[5]. בשנה זאת עבר להתגורר בתל אביב[6] ופתח את "האגודה לעידוד המסחר בין בריטניה וארץ ישראל"[1]. קיש נכנס לשותפות עם רוזנגארט בניסיונות דיג במפרץ אילת, אולם ניסיונות אלו נכשלו. בשנת 1934 עבר לחיפה, בה בנה את ביתו (אשר לימים, בשנת 1958, נרכש על ידי עירית חיפה ועל גבי המגרש שלו הוקם מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית) והמשיך בפעילות ציבורית מקומית וארצית. ביולי 1938 הגיש למפקד משטרת המנדט בחיפה תזכיר על המצב הביטחוני עם דרישות היישוב היהודי[7].

פרדריק קיש

קיש התנגד להסכם ההעברה, טען שתועלתו קטנה וראה בו "מוסד מזיק לאינטרסים היהודיים, ואולי אף כמוסד שסופו להמיט עלינו שואה איומה"[8]. בנובמבר 1937 זכה בתביעת דיבה נגד סאטון האצ'יסון אשר פרסם עליו שהוא מעל בתפקידו כקצין בצבא הבריטי בגלל אהדתו לבולשביזם. קיש קיבל התנצלות, פיצוי של מאה לירות והוצאות משפט[9].

בזכות הרקע הבריטי והצבאי שלו זכה להתקרב אל בכירי המנדט ואף אל מנהיגי הערבים. קיש היה מתון בדעותיו וניסה ליצור יחסים תקינים עם ערביי הארץ. הוא התקרב לשריף חוסיין בן עלי שהכריז על עצמו מלך חג'אז ולבנו האמיר עבדאללה[10].

בתחילת מאי 1939 נפצע קיש בהתרסקות מטוס שטס מאלכסנדריה לדרום אפריקה[11]. הפציעה לא מנעה ממנו להמשיך במשימת גיוס הכספים עבור הקרן הקיימת, עבורה טס לדרום אפריקה[12].

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לשרת בצבא הבריטי בצפון אפריקה. לאחר שחרור בנגאזי הוא נתמנה למושלה והועלה לדרגת קולונל ובהמשך נתמנה לקצין הנדסה ראשי של הארמייה השמינית בצפון אפריקה, והועלה לדרגת בריגדיר[13].

קיש נהרג במהלך שירותו כאשר עלה על מוקש בתוניסיה באפריל 1943. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי באנפידאוויל (Enfidaville), כ-100 ק"מ דרומית לעיר תוניס. בעקבות נפילתו הורד הדגל על בית המוסדות הלאומיים לחצי התורן[13]. מיד לאחר מותו הוחלט להנציח את שמו על ידי נטיעת יער בסביבת קריית ענבים לזכרו[14] וכן בהקמת יישוב לחיילים משוחררים לכשישובו בסוף המלחמה. לפעולה זאת התגייסו נכבדים בריטיים, בהם וינסטון צ'רצ'יל והיא התממשה ב-1946 עם הקמת כפר קיש. ועד ידידי הטכניון בארצות הברית הקדיש 200,000 דולר להקמת מעבדות בטכניון לזכרו[15]. בנוסף, על שמו רחוב מרכזי בכרמל בחיפה ורחובות נוספים ברחבי הארץ.

בית קיש בחיפה

נכדו יואב קיש, הוא טייס קרב בחיל האוויר הישראלי ובאל על לשעבר, חבר הכנסת העשרים מטעם הליכוד[16].


לקריאה נוספת

ספרו:

עליו:

  • Norman Bentwith & Michael Kisch, Brigadier Frederick Kisch, Valentine Mitchel, London, 1966

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 קולונול פרדריק הרמן קיש, דבר, 1 ביוני 1953
  2. ישיבת ההנהלה הציונית בירושלים, דואר היום, 4 בדצמבר 1922
  3. שיחה עם הקול' קיש, דבר, 21 באוגוסט 1925
  4. 'מסיבת פרידה לקול' קיש', דבר, 27 ביולי 1931, עמ' 1. 'תה-הפרידה למפקד קיש', דואר היום, 27 ביולי 1931, עמ' 1.
  5. דבר הנציב על תיקון דרכים בא"י, דבר, 1 ביולי 1932
  6. קול' קיש בת"א, דבר, 21 בפברואר 1932
  7. דרישות היישוב היהודי בחיפה, דבר, 22 ביולי 1938
  8. פ.ה. קיש, בעניין ה"העברה", דבר, 13 באוקטובר 1935
  9. נתבדתה עלילה על קולונול קיש, דבר, 7 בנובמבר 1937
  10. ניר (שוקו) כהן, באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  11. תאונה לקולונול קיש באפריקה, דבר, 2 במאי 1939
  12. מקובנה עד ניו יורק: אם אשכחך ירושלים, דבר, 18 במאי 1939
  13. 13.0 13.1 אבל פ.ה. קיש, דבר, 16 באפריל 1943
  14. נציגי היישוב השלטונות והצבא בשתילת יער הבריגדיר קיש, דבר, 23 בפברואר 1944
  15. אל. לובראני, מעבדות בתכניון על שמו של קיש, דבר, 20 באפריל 1948
  16. כתבה באתר מעריב

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0