עשרת היוחסין
(הופנה מהדף עשרה יוחסין)
עשרת היוחסין הוא כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית.
"עשרה יוחסין עלו מבבל- כהני לוי ישראלי חללי גירי חרורי ממזרי נתיני שתוקי אסופי" (מסכת קידושין פרק ד, משנה א), כך מתחיל הפרק הרביעי במסכת קידושין שחלקו הראשון עוסק בסוגיה זו, ובקשרי החיתון המותרים בין הקבוצות השונות.
קבוצה ראשונה
הקבוצה הראשונה מכילה את תתי קבוצות הבאות,:
כהן לוי ישראל
- כהן: צאצאיו של אהרן, הכהנים, הראשונים במעלה, להם (לגברים) מותר להתחתן רק עם כהן, לוי וישראל.
- לוי: צאצאיו של לוי, למעט הכהנים, להם, שלא כמו הכהנים, מותר להתחתן עם כל הקבוצה הראשונה.
- ישראלי: בן שאר השבטים רשאי, כמו הלוויים, להתחתן עם כל חברי הקבוצה הראשונה.
קבוצה זו נקבעת על פי מוצאו מן האב ולא מן האם. לדוגמא: רק אם האב הוא כהן ייחשב גם בנו ככהן, ולא אם האמא כהנת.
חללי גרי חרורי
- חללי: הינם צאצאים שנולדו מקשרי נישואין האסורים לכהנים (ראו: איסורי נישואים לכהן). בתור עונש על קשרי נישואין אלו, נשללות מהצאצאים הפריבילגיות של הכהנים. הגברים רשאים להתחתן עם כל חברי הקבוצה הראשונה, והנשים אינן רשאיות להתחתן עם כהנים.
- גרי: הגרים, עכו"ם שהתגייר, לגברים מותר להתחתן עם כל היוחסין, והנשים אסורות בחיתון עם כהנים.
- יוצאים מן הכלל הם גרים אֱדוֹמים, מצרִים, עמונים ומואבים, המשתייכים בעצם לקבוצה השנייה: אדומים ומצרים למשך שלושה דורות, ועמונים ומואבים אסורים לעולם.
- חרורי: עבד משוחרר או בן עבד שאינו כפוף לבעלי אביו, כגון שאימו גיורת וכדומה, כינויו נגזר מהמילה "בן-חורין". רשאי להתחתן עם כל היוחסין מלבד כהן.
קבוצה שנייה (הפסולים מלבוא בקהל)
קבוצה זו מכילה את כל האנשים אשר אסור להם "לבוא בקהל ה'"
- נתיני: חז"ל החשיבו כצאצאי העם הגבעוני. נקרא נתין על שום שהגבעונים נחשבו נתינים בממלכת יהודה. מתחתן עם הגרי, החרורי וחברי הקבוצה השנייה.
- ממזרי: ממזר, אדם שנולד מאיסורי אישות חמורים וצאצאיו אחריו לעולם. מתחתן עם גרי, חרורי וחברי הקבוצה השנייה.
- שתוקי: בן להורה אחד, כאשר השני אינו ידוע (שמת אביו בתקופת ההריון או שמת אחד מהוריו מעט אחרי הלידה, ועוד) ולכן קיים ספק להיותו ממזר או, במקרה שאמו נפטרה, יש חשש להיותו גוי. נקרא כך משום שכששואל את אמו מיהו אביו, משתיקה היא אותו, שמא ישמע אחד השכנים שאביו היה אדם פסול (למשל ממזר). מתחתן עם גר וחרורי בלבד - אסור לכשרים, נתינים, ממזרים, אסופים ושתוקים. מאחר שהשתוקי עלול להיות ממזר או כשר, ולא ידוע מה מהם, הוא מנוע להתחתן עם ממזר (מחשש והוא אינו ממזר), ומנוע משתוקי אחר (מחשש שאחד ממזר והשני איננו). אחרי האסופי, השתוקי הוא האחרון בעשרת היוחסים שעלו מן בבל ועליהם הוקם העם היהודי החדש.
- אסופי: יתום מינקות, או שנמכר על ידי סוחר עבדים, ואיננו יודעים דבר על ייחוסו. נקרא כך, על שום שאוספים אותו מהשוק. רשאי להתחתן עם גרי, חרורי וחברי הקבוצה שנייה.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה התלמודית כרך כ"ב תשנ"ה מעמ' קפ"ו
קישורים חיצוניים
- "שְׁתוּקִי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 219, באתר HebrewBooks
22662682עשרת היוחסין