עקיבא לוינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עקיבא לוינסקי
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עקיבא לוינסקי (9 ביוני 1918 - 18 באוגוסט 2000) היה פעיל בארגון עליית הנוער באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובהמשך חבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כיהן כמנכ"ל בנק הפועלים, שימש כגזבר הסוכנות היהודית והיה מועמד לתפקיד יו"ר הארגון.

ביוגרפיה

לוינסקי נולד ב-1918 בז'נבה שבשווייץ למנדל ומרים לוינסקי. עלה ארצה בגפו בדצמבר 1934 וב-1938 היה בין מייסדי קיבוץ מעיין צבי (בו חי עד פטירתו).

הפעילות ב"עליית הנוער"

בהיותו בארץ היה פעיל בארגון ההגנה וב-1934 מונה כחבר, מטעם ארגון עליית הנוער, ב"משלחת הארץ ישראלית באיסטנבול" שיצאה לאירופה מטעם ועד ההצלה של הסוכנות היהודית. מטרתה של המשלחת הייתה לסייע ליהודים באירופה. עם סיום מלחמת העולם השנייה המשיך לוינסקי לפעול מטעם "עליית הנוער" וארגן את שליחי הארגון למדינות אירופה ממקום מושבו בז'נבה שבשוויץ[1].

בשלהי שנות ה-40 הצטרף למוסד, כמנכ"ל הארגון וכראש המחלקה הכלכלית, ושירת תחת פיקודו של ראובן שילוח. בתקופתו פעל לשיפור המודיעין ברוסיה ולהקמת ארגון נתיב ולגיוסם לארגון של שאול אביגור ושייקה דן. בין השאר פעל גם בצפון אפריקה (לחיזוק התנועה הציונית שם) ובהודו (לפתיחת המשרד הראשון של ארגון עליית הנוער).

בנק הפועלים

בשנות ה-60 מונה למנכ"ל בנק הפועלים תפקיד אותו מילא כ-20 שנה. כמו כן היה חבר דירקטוריון הבנק[2].

הסוכנות היהודית

ב-1979 מונה לוינסקי לגזבר הסוכנות היהודית מטעם המערך[3][4][5][6] ושירת תחת היו"ר אריה דולצ'ין. בתפקידו זה הצליח לחלץ את הארגון מחוב גדול שרבץ עליו על ידי קיצוץ משרות ושליחים. בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב ברוסיה נפגש לוינסקי עם בכירים רוסים ודן על פתיחת שערי המדינה ליציאת יהודים[7].

ב-1987 הגישה המפלגה, בראשות שמעון פרס, את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות[8]. חברי הנהלת הסוכנות האמריקאים, בראשות יו"ר חבר הנאמנים ג'רלד הופברגר, התנגדו למינוי זה בטיעון שללוינסקי חסרה מנהיגות וכריזמה להוביל את הארגון. התנגדות זו הביאה לסכסוך בין "המערך" ומועצת "ההסתדרות הציונית" דבר שאילץ את המפלגה לשקול מחדש את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד[9][10][11]. בסופו של דבר הסיר לוינסקי את מועמדותו ושמחה דיניץ נבחר[12][13][14].

תפקידים ציבוריים נוספים

משפחתו

בתקופת פעילותו ב"עליית הנוער" נישא לוינסקי לרות (לבית רומלסבורג, ילידת 1920) ולזוג נולדו בן ובת. לאחר פטירתה של רות ב-1971 נישא בשנית. נפטר ב-2000 והובא למנוחות בבית הקברות של זכרון יעקב לייד קברה של אשתו הראשונה רות.

לקריאה נוספת

מאמריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתקופת שהותו, עם משפחתו, בשוויץ נולד בנו יגאל
  2. ^ נבחרה הנהלת בנק הפועלים, דבר, 17 ביוני 1966
  3. ^ התחרה על התפקיד מול שמחה דיניץ ויורם ארידור
  4. ^ "העבודה" תתבע 3 תיקים מרכזיים בהנהלה הציונית, דבר, 11 בינואר 1978
  5. ^ תמיכה גוברת בעקיבא לוינסקי לתפקיד גזבר הסוכנות, דבר, 13 בינואר 1978
  6. ^ לוינסקי נבחר לגזבר הסוכנות, דבר, 28 במאי 1978
  7. ^ דוד גולן ודן גלעדי, הבטיחו:השערים יפתחו, חדשות, 23 באוקטובר 1985
  8. ^ מנחם רהט, לוינסקי, מועמד "העבודה" ליו"ר ההסתדרות הציונית, מעריב, 17 ביולי 1987
  9. ^ מנחם רהט, התרגיל שהפתיע את עושי התרגיל, מעריב, 29 באוקטובר 1987
  10. ^ מנחם רהט ואריה בנדר, ב"עבודה" מציעים מועמדים במקום לוינסקי ליו"ר ההסתדרות הציונית, מעריב, 29 באוקטובר 1987
  11. ^ מנחם רהט ואריה בנדר, ראשי המגביות: לא רוצים את לוינסקי בשום תפקיד. העבודה: לא נחליף אותו, מעריב, 3 בנובמבר 1987, המשך
  12. ^ יוסי ורטר, העבודה ביקשה סליחה והשתחררה מלוינסקי, חדשות, 27 בנובמבר 1987
  13. ^ להערכת רבים ההתנגדות הייתה פוליטית ונבעה מאי תמיכתו של לוינסקי בהארכת תפקידו של הופברגר וכן מהחשד למעורבותו בפרשיות שנקשרו ליו"ר היוצא אריה דולצ'ין
  14. ^ אחד המועמדים שנבחנו לתפקיד היה בנימין נתניהו. נתניהו החליט שלא להתמודד
  15. ^ אושר תקציב אוניברסיטת חיפה, דבר, 14 במאי 1975
  16. ^ יעקה העליון, למי צלצלו הענבלים ?, מעריב, 10 בספטמבר 1970
  17. ^ הנהלה ציבורת ל"ענבל", דבר, 15 ביולי 1976
  18. ^ הושלם אירגון המועצה לתרבות ואמנות, למרחב, 25 במרץ 1971
  19. ^ מי ומי במועצת אוצר התיישבות היהודים, כותרת ראשית, 21 בינואר 1987
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31618680עקיבא לוינסקי