רבי יוסף קרא

רבי יוסף קרא

בני דורו	רש"י

רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12. פרשן מקרא מקורי, פרשן פיוטים, ועסק גם לא מעט בפולמוס היהודי-נוצרי. נחשב לתלמיד חבר של רש"י. התואר 'קרא' ניתן לו ככל הנראה על שם עיסוקו העיקרי, בתחום המקרא, שאותו גם הורה לאחרים.

ביוגרפיה

שנות חייו המדויקות אינן ידועות, אך נראה שנולד סביב 1050–1055 לאביו רבי שמעון קרא, ונפטר בסביבות 1120–1130. כן לא ידוע מהו מקום מגוריו המדויק, אך ברור כי שהה שנים רבות בישיבות גרמניה (בפרט בישיבת וורמייזא), וכן שהה זמן ממושך בבית מדרשו של רש"י בטרואה, צרפת.

למד מדודו, ר' מנחם בן חלבו, ואצל חכמי וורמייזא, בעיקר אצל ר' קלונימוס בן שבתי מרומי.

פירושיו

רבי יוסף חיבר פירוש על התורה, אמנם רובו אבד והגיעו לידינו רק קטעים מעטים ממנו. הוא מצוטט רבות בפירושי בעלי התוספות, ובעיקר בחזקוני (שבדרך כלל מביא את פירושיו בעילום שם). בנוסף לחיבורו על התורה, הוא חיבר גלוסות רבות על פירושי רש"י, שהגיעו לידינו בכמה כתבי יד. פירושיו מבוססים רבות על פירוש רש"י, כאשר לעיתים קרובות דברי רש"י מצוטטים כמעט מילה במילה. ייתכן שהתלות הגדולה שלו בפירוש רש"י היוותה גורם מרכזי במיעוט תפוצת פירושו, מה שהביא לכך שהוא לא שרד. בסוף פירושו הוא חיבר "קונטרס אחרון" או נספח לפירוש, שבו הוא רשם ביאורים נוספים שהתחדשו לו לאחר כתיבת הרובד העיקרי של פירושו.

פירושו על נביאים השתמר רק בכתב יד אחד – כתב יד קירכהיים, שעקבותיו נעלמו במהלך השואה. אמנם לפני שנעלם נדפסו ממנו הפירושים לנביאים ראשונים על ידי שמעון עפנשטיין בין השנים 1906–1920. כתב היד היה חסר בתחילתו, והתחיל רק מיהושע פרק ח'. במסגרת "מפעל מקראות גדולות" של מכון Alhatorah.org הצליחו לשחזר מכתבי יד חלקים מהפרקים החסרים. לחלק מספרי המקרא הוא חיבר כמה פירושים: על הושע, רות ואיכה חיבר שני פירושים, ועל מיכה ואסתר חיבר שלשה פירושים.

ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, רבי מנחם בן חלבו מפרובאנס, וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום פרשנות המקרא היא רבה ביותר. פירושיו מתאפיינים במקוריות וחדשנות, והוא מראשי אסכולת פרשנות המקרא על דרך הפשט שהתפתחה בצפון צרפת במאה ה-11. ועל כך יעידו דבריו בפירושו (שמואל א, א, י"ז):

אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא, ונוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתהו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין, ואוחז כל אשר יעלה בידו להינצל

בכמה מקומות הוא אף השפיע על רש"י וגרם לו לשנות את פירושו. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק. מאפיינים נוספים לפירושיו הם לימוד זכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לרבי יוסף בכור שור, אשר הושפע ממנו לא מעט.

תקופת חייו של רבי יוסף קרא על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

לקריאה נוספת

• א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א³, פרק חמישי
• מ' ארנד, פירוש רבי יוסף קרא לספר איוב, ירושלים תשמ"ט
• ג׳ ברין, מחקרים בפירושו של ר' יוסף קרא, תל אביב תש"ן.

קישורים חיצוניים

• מידע על ר' יוסף קרא בקטלוג הספרייה הלאומית
• פירושי ר' יוסף קרא למקרא במקראות גדולות הכתר.
• פירושי ר' יוסף קרא למקרא באתר alhatorah.org (כולל פירושו המשוחזר על התורה, וכן פירושו השני והשלישי לתרי עשר ולמגילות).
• ר' יוסף קרא באנציקלופדיה יהודית 'דעת'
• ר' יוסף קרא באתר מט"ח
• עמוס חכם, חדשים גם ישנים בפירושי איוב, על פירוש ר"י קרא לאיוב
• פירוש על קהלת של ר"י קרא
• פירוש ספר יהושע מאת ר' יוסף קרא, יצא לאור ע"פ כת"י בידי פרופ' שמעון עפנשטיין, פרנקפורט על המיין, תרס"ז, באתר היברובוקס
• יוסף בן שמעון קרא (1065 בערך-1135 בערך), דף שער בספרייה הלאומית
• מרדכי מרגליות, רבי יוסף קרא, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, באתר היברובוקס

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36032038יוסף קרא