עמי מעייני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמי מעייני
AMIMAAYANI.jpg
חברים
פטירה 17 בפברואר 2019

עמי מעייני (13 בינואר 1936 - 17 בפברואר 2019)[1] היה מנצחמלחין ואדריכל ישראלי.

קורות חייו

עמי מעייני נולד ברמת גן. הוא למד מוזיקה באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, אדריכלות ותכנון ערים בטכניון בחיפה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

מעייני למד נגינה בכינור, בויולה, בחצוצרה ויותר מאוחר גם בעוגב. כמו כן היה תלמידם של איתן לוסטיג לניצוח[2] ופאול בן-חיים לתורת המוזיקה. בהמשך סיים תואר שני בבניין ערים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובמקביל השתלם במוזיקה אלקטרונית אצל ולדימיר אוסצ'בסקי.

מעייני היה בין מייסדי תזמורת הגדנ"ע, שאותה ניהל ועליה ניצח בשנים 19531957 ולאחר מכן בשנים 19701973.

ייסד ב-1956 את תזמורת הנוער של עיריית תל אביב, והיה מנצחה עד 1960, במקביל ניצח על תזמורת הקונסרבטוריון של חיפה ועל תזמורת הטכניון.

בשנות ה-80 היה היושב ראש של איגוד הקומפוזיטורים בישראל.

מאז 1980 כיהן כפרופסור לקומפוזיציה, לתורת המוזיקה ולפילוסופיה באקדמיות למוזיקה של תל אביב ושל ירושלים. בין השנים 19941998, ושוב משנת 2000 עד 2004 כיהן כמנהל האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב.

בשנת 1963 קיבל מעייני את פרס אנגל.

אחותו של עמי מעייני היא הנבלנית רות מעייני. בתה סיון מעייני-זליקוב היא כנרת בתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מעייני נפטר ב-17 בפברואר 2019[1].

יצירותיו

  • "וריאציות לפסנתר על נושא מקורי" (1957)
  • "שני פרלודים לפסנתר" (1957)
  • "דיברטימנטו קונצ'רטנטה" לתזמורת קאמרית (1959)
  • "קונצ'רטו לנבל מס' 1, (1960)
  • "טוקטה לנבל סולו" (1962)
  • "ערבסקה לנבל סולו" (1962)
  • "שיר השירים אשר לשלמה" לשנים-עשר כלי קשת (1962) יצירה שחלקה השני, "קהלת", הוא היחיד שכתב מעייני בשיטה הסריאלית.
  • "קונצ'רטו ים-תיכוני" לחליל אלט, אבוב ד'אמורה, קלרנית בס, חצוצרה, ויולה, צ'לו, נבל וצ'מבלו וארבעה נגני כלי הקשה (1963)
  • "מזמורים" (1965) לסופרן, חליל, קלרנית בס, נבל, כלי הקשה ותזמורת כלי קשת (1965)
  • "מאקאמאת לנבל סולו" (1964)
  • "פואמה לחליל ושלישיית כלי קשת" (1965)
  • "מיקרוטונוס" (1965), יצירה אלקטרונית
  • "וריאציות על אלתור" לחליל, כינור (או ויולה) ונבל (1966). גרסה נוספת לנבל, חליל וויולה (1969)
  • "קונצ'רטו סימפוני לנבל ותזמורת" (1966)
  • "רגלים", לסופרן או טנור ותזמורת מלאה (1966)
  • "קונצ'רטו לכלי הקשה ושמונה כלי נשיפה (1966)
  • "קונצ'רטו לכינור" (1967)
  • "קונצ'רטו לצ'לו" (1967)
  • "שלושה פרלודים לארבעה נגני כלי הקשה" (1968)
  • ""שני מדריגלים לנבל וחמישיית כלי נשיפה מעץ (1969)
  • "קונצ'רטו לשני פסנתרים" (1969)
  • "קומראן", מטאפורה סימפונית בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית, (1971)
  • "מלחמת בני אור בבני חושך" (1971), אופרה-אורטוריה שהקטעים הסימפוניים שלה מופיעים ב"קומראן"
  • "סימפוניה קונצרטנטית, לחמישיית כלי נשיפה מעץ ותזמורת סימפונית (1972)
  • "ערבסקה מס' 2 לחליל ונבל" (1973), עובד למוזיקה למחול "ההחטאה" (1974)
  • "ערבסקה מס' 3 לארבעה נבלים" (1973)
  • "ערבסקה מס' 4 לחליל, נבל ותזמורת כלי קשת" (1984, הרחבה של ערבסקה מס' 2)
  • "אידישע לידר" לסופרן או בריטון עם תזמורת סימפונית (מחזור מס' 1 - 1973) בהזמנת רשות השידור
  • "סימפוניית תהילים", מס' 1 (1973) לסופרן, בריטון, מקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית (1974)
  • "אידישע לידר" למצו סופרן ותזמורת (מחזור 2, 1974)
  • "קונצ'רטו לויולה" (1974)
  • "אימפרופטי לפסנתר" מס' 1, (1974)
  • "חמישה קטעים למנגן הצעיר" (1974) יצירה לנבל בדרגות קושי שונות על פי נעימות ספרדיות מן האוסף של יהויכין סטוצ'בסקי.
  • סימפוניה מס' 2 (1975)
  • "רביעייה לנבל ושלישיית כלי קשת" (1975)
  • "פסאקאליה בסגנון מזרחי" לנבל סולו (1975)
  • "קונצ'רטו לגיטרה (1976)
  • "אימפרופטי מס' 2" לפסנתר (1976)
  • "סימפוניית רקוויאם" - רקוויאם עברי (סימפוניה מס' 3) למצו סופרן, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית (1978)
  • "חמישייה לכלי נשיפה ממתכת" (1977) בהזמנת קרן תל אביב לספרות ולאמנות
  • "סונאטה לכינור" (1978 בהזמנת אותה קרן
  • "אגדת שלושה וארבעה" (1978) מוזיקה למחול על פי ביאליק, לרקדנים סולנים, להקה גדולה ותזמורת סימפונית
  • "סונאטה לנבל" (1979) בהזמנת קרן תל אביב לספרות ולאמנות
  • "סונאטה לצ'לו סולו" (1979) כנ"ל
  • "סונאטינה לגיטרה" (1979), כנ"ל
  • עיבוד של ה"סרנדה ברה מז'ור" אופוס 25 של בטהובן לנבל, חליל וויולה (1979)
  • "קונצ'רטו לנבל וכלי קשת (1980), בהזמנת הנבלן ניקנור זבאלטה. הסולנית בביצוע הבכורה הייתה הנבלנית רות מעייני, אחותו של המלחין.
  • "שני פרקי רביעייה" (1982), מבוססים על פולקלור יהודי-תימני מן האוסף "קולות רבים" של ברכה צפירה ועל פולקלור של יהדות מזרחי אירופה מתוך "הכלייזמרים" של סטוצ'בסקי.
  • "כה לחי", (1982) פתיחה חגיגית, לחגיגות חצי היובל להיכל התרבות, בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית וזובין מהטה.
  • "סינפונייטה על נעימות יהודיות עממיות", סימפוניה מס' 4 (1982)
  • "סקרצו ים תיכוני" לתזמורת סימפונית (1983) בהזמנת התזמורת הסימפונית ירושלים
  • "סונאטינה לשלישייה" לפסנתר, קלרנית וצ'לו (1985)

פרסים ואותות הוקרה

כתבים

  • הפילוסופיה של המוזיקה: עיונים במשנתם האסתטית של היגל, שופנהאור, וואגנר וניטשה, 1974
  • מונוגרפיה על ריכרד וגנר בשלושה ספרים: ביוגרפיה, "טבעת הניבלונג" ו"פרוזה", 1987
  • קלידוסקופ של חיים, 2013

מקור

  • יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל, הוצאת עם עובד, 1990

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חגי חיטרון ואמיר מנדל, המלחין עמי מעייני מת בגיל 82, באתר הארץ
  2. ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין, ע' 199, הוצא לאור על ידי אוניברסיטת ת"א (1998)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0