אגדת שלושה וארבעה

אגדת שלושה וארבעה היא אגדה מאת חיים נחמן ביאליק שזכתה לייצוג משלה באותו השם הן בתיאטרון העברי והן בזמר העברי.

האגדה הופיעה בשני נוסחים עיקריים, הנוסח הראשון ("נוסח אחד") הוא עיבוד של אגדתא, הצמוד יחסית למקורו. הנוסח המאוחר יותר ("נוסח שני") הוא אגדה ארוכה ומפורטת, מקורית ורחבת יריעה. יוסף קלוזנר, שכתב את הערך על ביאליק באנציקלופדיה העברית, תיאר את האגדה כ"יצירתו הגדולה האחרונה" של המשורר וכ"שירת הברבור הגדולה" שלו. שם האגדה נגזר מהפסוק בספר משלי, פרק ל', פסוקים י"ח-י"ט: ” שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.” המוטיבים של נשר, נחש, אונייה ודרך גבר ועלמה שזורים בעלילה ומובילים אותה.

הנוסח הראשון של האגדה מבוסס על הכתוב במדרש תנחומא, בה שלמה המלך מתבשר שבתו עתידה להינשא לאדם עני. בנסיון למנוע זאת הוא כולא את בתו במגדל גבוה בלב ים. אולם, נער עני, אך חכם ומשכיל, נקלע לאי לאחר שנרדם בתוך נבלת שור, וזו מובלת לגג המגדל על ידי נשר. הנער ובת המלך מתוודעים זה לזה ואף מתחתנים. הדבר נודע לשלמה המלך, המגלה כי לא ניתן למנוע את הזיווג ומברך בסופו של דבר על הנישואין ועל חתנו החכם.

גרסת "ספר האגדה" צמודה למקור מן התנחומא, ויש בה רק שינויים לשוניים קלים.

הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.

tarbut

38674316אגדת שלושה וארבעה