עלי מונטר
עלי אל-מונטר היא גבעה בגובה 90 מטר מעל פני הים המתנשאת מדרום מזרח לעיר עזה. כיום האזור מיושב והוא אחת משכונות העיר. בעבר, ניטשו קרבות קשים על השליטה בגבעה אשר שלטה בתצפית ובאש על עזה. במיוחד התפרסמו הקרבות בין הצבא הבריטי והצבא העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה והקרב בין צה"ל והצבא המצרי במלחמת ששת הימים. הגבעה נקבעה ב-1922 כנקודת המוצא ברשת ישראל הישנה וקיבלה את הערך 100000x100000. כיום ניתנת הגבעה לזיהוי מרחוק בזכות בריכת מים הניצבת בסמוך לפסגתה.
מקור שם הגבעה בא כנראה מפירוש המילה מונטר בארמית - צופה, שומר, כפי שנקראים מספר הרים נוספים באזורנו. הטענה היא כי הגבעה שימשה כעמדת תצפית קדמית במטרה להתריע מפני אויב המתקרב לעיר וכך קיבלה את שמה. סברה אחרת מניחה כי הגבעה נקראת על שם השייח הקבור במקום ואשר קברו היווה מקום עלייה לרגל [1]. סברה אחרת היא כי מקור השם הוא ב"קדוש" הנוצרי מונטריוס שהיה איש דת שפעל להפצת הנצרות בשלהי המאה החמישית לספירה, אולם סברה זו נדחית על ידי העזתים אשר גורסים כי זו סברה אוריינטליסטית. על פי אחת המסורות זהו המקום אליו נשא על גבו שמשון הגיבור את שערי עזה.
קרבות עזה במלחמת העולם הראשונה
לאחר שבמהלך 1916 נאבקו האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מאנית על השליטה בתעלת סואץ ובחצי האי סיני, הצליחו הכוחות הבריטיים לדחוק את הטורקים מחצי האי סיני מזרחה ובתחילת 1917 עמדו באזור רפיח. הטורקים נערכו בקו הגנה בין עזה ובין באר שבע. על הכוח הטורקי פיקד הקצין הגרמני קרס פון קרסנשטיין. שלושה קרבות נערכו באזור עזה, אשר נחשבה כנקודת מפתח לכיבוש ארץ ישראל.
ערך מורחב – קרב עזה הראשון
כוחותיו של צ'ארלס דובל - מפקד הכוח הבריטי, נעו בחסות החשכה והערפל ב-26 במרץ לעמדות התקיפה שלהם. דיוויזיית רגלים מתוגברת תקפה את רכס עלי מונטר הסמוך לעזה ואילו יחידות הפרשים תקפו את העיר ממזרח ומצפון. לאחר קרב קשה, הצליחו הרגלים הבריטיים לכבוש את עלי מונטר והפרשים האוסטרלים כיתרו את העיר מכל עבריה. דובל, אשר לא היה בטוח בהצלחת כוחותיו, נתן עם ערב פקודת נסיגה ובכך מסר בעצם את הניצחון בקרב לטורקים.
- ערך מורחב – קרב עזה השני
הבריטים, אשר היו מעודדים מהגעת מסילת הברזל וקו המים שסללו בסיני עד למפקדתם בדיר אל בלח, החליטו לתקוף את עזה בשנית. אלא שבמשך שלושת השבועות שחלפו מהקרב הראשון, חיזק קרס פון קרסנשטיין את עמדותיו בקו עזה-באר שבע והכוח שבפיקודו הצליח להדוף את התקפת הכוח הבריטי תוך שהוא גורם לו אבדות קשות.
- ערך מורחב – קרב עזה השלישי
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים הותקפה הגבעה על ידי עוצבת מילואים של צה"ל שכללה את חטיבה 11 (מילואים), גדוד שריון מילואים מוקטן וגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. על העוצבה פיקד אלוף-משנה יהודה רשף והיא הייתה חלק מאוגדה 84 בפיקוד ישראל טל שהייתה אחראית על כיבוש רצועת עזה וצפון סיני. מולה עמדה הדיוויזיה ה-20 (הפלסטינית) של הצבא המצרי.
כוחות שיצאו מאזור קיבוץ נחל עוז בבוקר ה-5 ביוני 1967 הצליחו להשתלט על מספר מוצבי משנה ממזרח לגבעה. המאמץ העיקרי לכיבוש הגבעה הגיע מדרום. כח השריון וגדוד 202 בפיקודו של צבי בר נכנסו לרצועת עזה, יחד עם כוחות אחרים של האוגדה, בכביש המוביל לחן יונס. משם פנו צפונה לכיוון עזה. בצומת המצוי מדרום לעזה נתקל הכוח הישראלי במוצב פלוגתי. פלוגת החוד של גדוד הצנחנים נשארה להלחם מול המוצב בצומת בעוד שעיקר הכח המשיך צפונה. כח משנה, אליו הצטרף מפקד העוצבה, יהודה רשף, כבש מוצב משנה מדרום לעלי מונטר והכוח שנותר מגדוד הצנחנים הצליח לכבוש בשעה 18:00 את גבעת עלי מונטר מכיוון מערב, לאחר שבמשך כל הקרב היה תחת ירי מרגמות. בקרב על כיבוש המוצב שבצומת נהרג מפקד הפלוגה וסגנו השלים את כיבוש המוצב והמשיך עם הפלוגה צפונה במטרה לחבור אל הכוח העיקרי. מארב מצרי, שהתארגן לאחר שכוחות צה"ל כבר עברו בציר, פגע בכוח הסמ"פ. המארב הורכב מטנקים ותול"רים ופגע בזחל"מים עליהם נע הכוח. בין הנפגעים היו גם סגן מפקד הפלוגה ושני מפקדי המחלקות שנהרגו בשלב מוקדם של הלחימה. את חילוץ הפצועים וההגנה על הכח ארגן אחד מסמלי המחלקות [2]. רק בבוקר שלמחרת הצליחו כוחות של צה"ל לחבור אל שרידי הפלוגה ולחלץ אותם.
קישורים חיצוניים
- תיאור קרב עזה הראשון (מלחמת העולם הראשונה) (באנגלית)
- תיאור הקרב של גדוד 202 בדרכו לעלי מונטר במלחמת ששת הימים
- אבי ששון, משרפת הסיד בגבעת עלי-מונטר בעזה, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 108-96
- לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
| עזה | |
|---|---|
|
