אוזנן מנומר
 אוזנן מנומר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | אוזנן מנומר |
| מין: | אוזנן מנומר |
| שם מדעי | |
 Euderma maculatum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אוזנן מנומר (שם מדעי: Euderma maculatum) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת הנשפוניים שחי באמריקה הצפונית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1891 על ידי הזואולוג האמריקני ג'ואל אסף אלן מהמוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בתור מין של אוזנן מפרשי ושנה לאחר מכן קיבל מעמד של טקסון מונוטיפי. זהו מין עטלף נאה ונדיר למדי שמתאפיין באוזניים ענקיות ונפוץ בדלילות מקנדה עד למקסיקו.
תיאור ואנטומיה
האוזנן המנומר מתאפיין בגוף קומפקטי, ראש קטן ועגול וכנפיים קצרות, רחבות ושקופות. הגולגולת עדינה עם חרטום ולוע קצרים ומעוגלים. העיניים והאף קטנים ועל הגרון יש כתם קירח עגול. האוזניים שלו ארוכות, רחבות ודמויות מפרש, והן ענקיות גם ביחס לסוגי אוזננים אחרים ונחשבות לגדולות ביותר בסדרת העטלפים ביחס לגוף: אורכן כמחצית עד שליש מאורך גופו הכולל של האוזנן. האוזניים מתעגלות אחורה והצידה, עמוסות בכלי דם, שקופות חלקית ועם 15 רכסים רוחביים. הן בעלות צפירים גדולים וייחודיים בצורת אליפסה שנראים כזוג נוסף של אוזניים.
אורך הראש והגוף של האוזנן המנומר: 66–115 מ״מ, אורך הזרוע 48–51 מ״מ, אורך האוזן 45–50 מ״מ ואורך הזנב 47–50 מ״מ; משקלו 15–20 גרם ומוטת כנפיו עד 35 ס״מ. קרום התעופה האחורי ארוך, רחב וחרוטי, והוא עוטף לחלוטין את הזנב הדקיק והארוך.
הפרווה של האוזנן המנומר ארוכה ורכה. צבעה צבעוני ביחס לעטלפים, ומנוגד לחלוטין בין הצד העליון לתחתון: הצד העליון בצבע שחור עמוק או שחור-אפור, בעוד שהצד התחתון והצוואר צבועים בלבן בוהק. סימני ההיכר של המין שהעניקו לו את שמו, הם שלושת הכתמים הלבנים הגדולים שמעטרים את הצד העליון השחור; שני כתמים ממוקמים מאחורי הכתפיים, והכתם השלישי בסמוך לזנב. הצביעה הייחודית באה לידי ביטוי גם בראש: הפנים שחורות, החוטם והלוע חומים-אדמדמים, בעוד שהסנטר והלחיים בצבע לבן בוהק. האוזניים בולטות גם הן בצבען: האפרכסות והצפירים בצבע ורוד חיוור-סלמון עד צהבהב, וקצה האפרכסות כחלחל או שחרחר. הכנפיים בצבע אפור חיוור או ורדרד והזרועות והרגליים בצבע חום או בורדו.
תפוצה
האוזנן המנומר מצוי בדרום ומערב אמריקה הצפונית; טווח התפוצה שלו כולל את פרובינציית קולומביה הבריטית בדרום-מערב קנדה, מדינות מערב ארצות הברית: וושינגטון, איידהו, מונטנה, אורגון, ויומינג, יוטה, נבדה, קולורדו, קליפורניה, ניו מקסיקו, אריזונה וטקסס, והמדינות המקסיקניות: באחה קליפורניה, סונורה, צ'יוואווה, קואווילה, דורנגו, סקטקס, נואבו לאון, טמאוליפס, סן לואיס פוטוסי, אגואסקליינטס, חליסקו, גואנחואטו, אידלגו וקרטרו.
בית הגידול של האוזנן מורכב מיערות מחטניים של אורן הזפת וערער לצד ביצות, ערבות עשב יבשות ומדבריות. הגורם העיקרי המשפיע על בחירת בית הגידול הוא נוכחות של מצוקים או מחשופי סלע שמשמשים כמקום מסתור לאוזנן. המין נוכח באזורים הרריים עד רום 3,000 מטר בהרי הרוקי, לצד אזורים נמוכים מגובה פני הים במדבריות קליפורניה.
אקולוגיה
בשל דרישות בית הגידול, האוזנן המנומר נפוץ בדלילות על פני טווח התפוצה שלו ונחשב לנדיר למדי. כתוצאה מכך, המין לא נחקר רבות בטבע ואין עליו מידע רב. האוזנן פעיל בשעות הלילה, חי בדרך כלל בבדידות בתוך נקיקי סלעים וסדקים ונראה בקבוצות לעיתים רחוקות. האוזננים שומרים על מרחק של חצי ק״מ עד ק״מ אחד מהשני באזורי מצוקים המשמשים ללינה, ומבצעים מדי לילה נדידה של 10–35 ק״מ לעבר אתרי האכלה ובחזרה. בין שעות הציד בתחילת הלילה ובסופו יש מספר שעות שמנוצלות למנוחה בתוך אתר ההאכלה. בנוסף לנדידה הלילית, הם עשויים לנדוד מהשפלה למדרונות ההרים במהלך הקיץ. בניגוד לעטלפים רבים, פעילות האוזננים המנומרים אינה מושפעת מאור הירח. האוזננים מתקשרים ביניהם באמצעות קולות, ומפגשים אגרסיביים נדירים למדי ומתרחשים בעיקר בסכסוכי גבולות.
האוזנן ניזון מחרקים ותר אחריהם בעיקר בשטחים פתוחים. בדומה לעטלפי חרקים אחרים, האוזנן המנומר מאתר את טרפו באמצעות איכון-הד; עם זאת, הוא משתמש בקריאות הד בתדר נמוך במיוחד של 12.7-9 קילוהרץ. קריאות ייחודיות אלה שאינן אופייניות לעטלפים, מיועדות לתפיסת עשים וחגבאים גדולים שאינם מסוגלים לשמוע בתדר נמוך כזה ומאפשרות לו גם לאתר טרף ממרחקים גדולים. מחקר מצא שבגיחת ציד האוזנן צד חרק אחד כל 45 שניות, ועיקר גיחות הציד מתרחשות בין 23:00 ל-3:00 לפנות בוקר.
עונת הרבייה של המין היא בסתיו. בסביבות יוני או יולי, האוזננית ממליטה גור יחיד שמשקלו כ-20% ממשקל גופה. הגור נולד ללא הכתמים המאפיינים את הבוגרים וללא אוזניים מפותחות ונגמל לאחר 3 חודשים.
מצב
האוזנן המנומר מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה, נוכחותו במספר רב של אזורים מוגנים והעדר אינדיקציות לירידה משמעותית במספריו. האיומים עליו הם שימוש יתר בקוטלי חרקים, זיהום מקורות מים על ידי פסולת של מפעלים אזרחיים וצבאיים או מי שפכים עירוניים, הרס בית גידול באמצעות כרייה וחציבה והפרעה אנושית לתרדמת חורף. המין נדיר למדי בטווח התפוצה הדרומי שלו. ארגון IUCN סבור ששימור מצוקים ומישורים פתוחים הם הדרך הטובה ביותר להגן לאורך טווח על האוזנן המנומר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31918950אוזנן מנומר