עדולם
עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה. מיקומה המשוער הוא בתל המצוי דרומית למושב אדרת, על גבעה ברום 439 מטר מעל פני הים.
זיהוי המקום
העיר הקדומה מזוהה כיום עם תל ששמו המקורי הוא "ח'רבת א-שיח' מד'כור", הנמצא במזרח פארק עדולם, דרומית למושב אדרת. הזיהוי הוצע לאור נתוני המקרא[1] ועדותו של אוסביוס, ולאור שמה של חורבה קטנה לצד התל, הנזכרת במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל תחת השם "ח'רבת עיד אלמיה".[2] מבקרים במקום באותה העת ציינו כי הוא האתר אינו מאוכלס, למעט במשך עונת הגשמים, המביאה רועי צאן מקומיים לתפוס מחסה במערות בשעות הלילה. בה על-פי מסורת מקומית שתועדה במאה ה-19, העיר עיד אלמיה חרבה חורבן כליל וכל תושביה נטבחו, כולל נשים, זקנים וטף, וכן שמונים זוגות אחים.[3]
לפי הסברה, שמו של התל השתמר בשמה של חורבה זו, כאשר השיבוש נובע מהפיכת השם הקדום לשם בעל משמעות בערבית - "חג (עיד) המאה (אלמיה)"[4]. בתל ובחורבה שרידי בורות מים, מבנים קדומים ומערות. מקום בארות המכונות כיום "בארות עדולם", וכן מערות הקרויות כיום "מערות עדולם".
אזכורים מקראיים
- בספר בראשית נזכר חירה, רעהו העדולמי של יהודה. זה גם המקום בו פגש יהודה את אשתו לעתיד, בת שוע (שילדה לו את ער, אונן ושלה)[5][1].
- בספר יהושע נזכר מלך עדולם בין שלושים ואחד המלכים אשר נוצחו על ידי יהושע בן נון[6].
- בספר יהושע נזכרת עדולם כאחת מערי נחלת שבט יהודה שבשפלה, לצד ירמות, שוכה ועזקה[7].
- בספר שמואל ב' נזכרת מערת עדולם כאחד המקומות בהם שהה דוד במהלך מלחמותיו עם הפלשתים[8].
- בספר שמואל א' נזכרת העיר עדולם כאחד המקומות בהם התחבא דוד בבורחו מפני שאול[9].
- בספר דברי הימים ב' נזכרת עדולם בין הערים שרחבעם מלך יהודה ביצר בגבול ממלכתו[10].
- בספר מיכה נזכרת עדולם בנבואות החורבן על ערי שפלת יהודה[11].
- בספר נחמיה נזכרת עדולם כעיר אליה שבו בני שבט יהודה שהוגלו בגלות בבל[12].
אזכורים נוספים
- בספר הישר פרשת וירא כותב שלוט ושתי בנותיו נמלטו אל מערות עדולם.
- בספר מכבים ב' נזכר כי יהודה המכבי אסף את כוחותיו בעדולם לקראת קרב נגד היוונים במרשה הסמוכה, בימי מרד החשמונאים[13].
- באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) נזכרת עדולם כ"כפר גדול מאוד", השוכן כ- 10 מיל צפונית לבית גוברין[14].
גלריית תמונות
-
תל עדולם המשוער -
בארות עדולם -
פתח מערה בתל עדולם
קישורים חיצוניים
- עדולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אמנם, על פי אבן עזרא, בראשית לח, ב, מיקומה של עדולם הוא דרומית לחברון. שהרי הפסוק אומר "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד־אִישׁ עֲדֻלָּמִי" - נפרד ממשפחתו אשר ישבה בחברון, ושם מפרש האבן עזרא שהמילה "וירד" היא משמשת כביטוי לירידה מצפון לדרום.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 93-94.
- ^ C. R. Conder, H. H. Kitchener, E. H. Palmer, W. Besant, The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology, London: Committee of the Palestine Exploration Fund, 1881-1883, עמ' 363
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 159-161.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק א'.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ה.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ט"ו.
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק א'.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ז'.
- ^ ספר מיכה, פרק א', פסוק ט"ו.
- ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל'.
- ^ ספר מכבים ב', יב, 38.
- ^ אונומסטיקון, 84, 22; 140, 20; 172, 7.
עדולם36102505Q2914860