ספי שאומן
| לידה |
21 בנובמבר 1952 ג' בכסלו תשי"ג |
|---|---|
| נהרג |
9 ביוני 1982 (בגיל 29) י"ט בסיוון תשמ"ב |
| כינוי | ספי |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1971–1982 (כ־11 שנים) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
חיים-יוסף (ספי) שאומן (ג' בכסלו ה'תשי"ג, 21 בנובמבר 1952 – 9 ביוני 1982) היה סגן-אלוף בצה"ל. לחם כמפקד גדוד שריון במלחמת לבנון הראשונה, ונהרג מאש כוחותינו בעת שגדודו כבש את הכפר עין א-תינה בלבנון.
ביוגרפיה
ספי שאומן נולד בתל אביב לעדינה ולישראל, ניצולי השואה, מגורשי קפריסין שהגיעו ליפו בפברואר 1949. סבו וסבתו מצד אביו, רבקה וחיים-יוסף שאומן, נספו בשואה. ספי ואחותו רבקה נקראו על שמם. הוא קיבל חינוך דתי לאומי, למד בבית הספר היסודי הממלכתי דתי עציון בתל אביב, ובישיבת נחלים של בני עקיבא. היה חניך ומדריך בסניף יד אליהו של בני עקיבא. נודע בנעוריו בחיבתו לספורט, בעיקר במשחקי כדור; והתבלט בכושר מנהיגות.
התגייס לצה"ל בנובמבר 1971, לחיל השריון. עבר מסלול איש צוות, קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד מחלקה בגדוד 195 של חטיבה 401, תחת פיקודו של המח"ט דן שומרון. לחם במסגרת גדודו בקרבות בלימה באזור המעברים גידי ומיתלה, ובקרבת המעוזים "כפיר" ו"המזח". במהלך הקרבות נפצע ואושפז בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, אולם כעבור זמן קצר חזר והצטרף ליחידתו.
לאחר המלחמה המשיך לשרת בחיל השריון, ובמקביל השלים תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים, בהצטיינות, באוניברסיטת בר-אילן. מונה על ידי מפקד הגדוד, דני יתום, למפקד פלוגה בחטיבה 401, ולאחר מכן לקצין ההדרכה של עוצבת סיני (אוגדה 252), ולמפקד מדור בבית הספר לשריון. קיבל את הפיקוד על גדוד 433 בחטיבה 500, והועלה לדרגת סגן-אלוף, והוא בן 27 בלבד.
בעקבות הערכה רבה שזכה לה כמג"ד, מונה לפקד על גדוד ההדרכה המוביל של חיל השריון, גדוד הקק"ש. גדוד זה שימש אז להכשרת מפקדי המחלקות לכל חיל השריון, ובעת חירום כל אנשי הצוות שלו היו הצוערים חניכי הקורס, ורוב המפקדים בו היו המדריכים בקורס.
לחימת הגדוד במלחמת לבנון
קרב ג'זין
ערך מורחב – קרב ג'זין
כמפקד גדוד הקק"ש, הוביל ספי שאומן את הגדוד בימים הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה. ב-8 ביוני 1982 פיקד שאומן על הגדוד בכיבוש העיירה ג'זין בדרום לבנון. הכוח הסורי באזור העיירה תוגבר בלילה שלפני הקרב, וכלל גדוד שריון, שני גדודי חי"ר, ושני גדודי קומנדו. על גדוד הקק"ש הוטל לכבוש את העיירה ואת סביבתה בנוהל קרב קצר, ללא תכנון מספיק, וללא סיוע חיל רגלים או ארטילריה. למרות זאת, כבש הגדוד את העיירה ואת סביבתה בתוך מספר שעות, ועם מספר מועט יחסית של נפגעים.
קרב עין א-תינה
- ערך מורחב – קרב קמ"ט-קק"ש
למחרת הקרב על העיירה ג'זין, ב-9 ביוני 1982, הוטל על שני גדודים מחטיבה 460 לכבוש את הכפר עין א-תינה, ששוכן על הכביש הראשי מאצבע הגליל אל בקעת הלבנון ולעבר כביש ביירות-דמשק. גדוד הקמ"ט נערך מדרום לכפר, וגדוד הקק"ש ביצע איגוף עמוק דרך ציר הררי קשה למעבר טנקים, ותקף את הכפר מצפון. בתוך דקות חצה הכוח את הכפר, וראשוני הטנקים בפיקוד שאומן נעצרו ביציאה הדרומית מהכפר[1]. מפקד החטיבה, חגי כהן, פקד על שאומן לעמוד במקומו, כדי לתאם את החבירה עם גדוד הקמ"ט שמדרומו. כוח הטנקים של שאומן היה חשוף לירי מאחור, מכוחות אויב שנותרו בכפר, שלא ניתן היה להתגבר עליהם בהיעדר חי"ר מסייע. שאומן ביקש מהמח"ט אישור לצאת מהכפר, והאישור ניתן לו[2]. אולם התיאום עם גדוד הקמ"ט לא בוצע כהלכה, ובחשכה שירדה על הכפר טעו ראשוני הטנקים בזיהוי, וירו זה על זה. מן הירי נהרג כל צוות הטנק המוביל, של מפקד הפלוגה, למעט נהג הטנק. המג"ד שאומן פיקד על הקרב מטנק הסמג"ד, אבי אשכנזי. הסמג"ד עקף את הטנק הפגוע, וספג אף הוא אש מכוחות צה"ל. ירי מקלע פגע במפקד הגדוד, ספי שאומן, שעמד חשוף בתא הטען-קשר, והרגו במקום. הנהג של טנק המ"פ, רם אלון, שהיה בעצמו צוער בקורס הקצינים, רץ לטנק סמוך של כוחותינו, תחת אש מקלעים ורימון שהושלך לעברו, טיפס עליו, והביא להפסקת הירי[3].
הגדוד התארגן במהלך הלילה בפיקוד הסמג"ד, ולמחרת סרק את הכפר בסיוע כוחות חיל רגלים. התברר שהכוח הסורי נסוג צפונה, ובכך נפתחה הדרך הראשית לעבר כביש ביירות-דמשק.
הותיר אחריו אישה, חנה לבית כץ, בן ובת, הורים ואחות. אחותו, רבקה ודמני-שאומן, היא סגן-יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ובעבר שימשה כראש בית הספר ללימודי מוסמכים בסמינר הקיבוצים. אלמנתו נישאה בשנית, ליצחק פרנקנטל, ולהם ילד משותף, הדר יוסף, על שמו של שאומן.
הנצחה
- נכון ל-2013 נקראים שמונה ילדים על שמו של ספי שאומן.
- מרכז ההדרכה החדיש בבסיס חטיבה 460 קרוי על שמו, וכן המרכז הפדגוגי בישיבת נחלים, בה למד.
- המלחין עודד זהבי, בעבר פקודו של שאומן, הקדיש לזכרו יצירה למקהלה שכתב, בשם "ראה שמש", המבוססת על פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול.
- השיר "חברים" מאת נתן יונתן שנכתב על ליאור יונתן וספי שאומן.
- לזכרו הספרים:
- "הפרשת תרומות ומעשרות לאור המקורות"
- מסכת אבות, מנוקדת ומפורשת
- סדר התפילות ליום-הזיכרון, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים
- ספר בשם "ספי"
לקריאה נוספת
- אהוד יערי וזאב שיף, מלחמת שולל, שוקן, 1984, עמ' 183
- אלישיב שמשי, ראשון, איפה אני נמצא, לעזאזל?, מערכות, 2001
- דם ודובדבנים, פרק מהתוכנית "מבט שני" של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, ששודר ב-6 ביוני 2012, במלאת 30 שנה למלחמה; במאי: אייל תבור
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של ספי שאומן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- השיר "חברים" מאת נתן יונתן שנכתב על ליאור יונתן וספי שאומן
- מפגש גדוד הקק"ש, באתר יד לשריון
מפגש גדוד הקק"ש, 30 שנה אחרי המלחמה, סרטון באתר יוטיוב- מאמר על ספי שאומן מאת מנכ"ל תנובה, אייל מליס, שהיה צוער בגדוד 196.
הערות שוליים
- ^ אביחי בקר, "יש לי קשר עין עם משולש טובלנו, השטח ריק מאויב", באתר הארץ, 4 בפברואר 2002.
- ^ המח"ט חולק על כך שנתן את האישור. ראו קרב קמ"ט-קק"ש.
- ^ צל"ש הרמטכ"ל הוענק לנהג הטנק, רם אלון, על כך שהפסיק את אש כוחותינו על הטנק של ספי שאומן., באתר הגבורה
