רבקה ודמני-שאומן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. רבקה ודמני-שאומן (נולדה בקפריסין, ב-13 בדצמבר 1948) היא סגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה החל מ-2016. חברת המועצה מאז 2012. דוקטור לחינוך ומרצה בכירה למחשבים וטכנולוגיות מידע. בעבר כיהנה כמשנה לנשיא סמינר הקיבוצים, נשיאת המכללה להוראת טכנולוגיה, חברת הנהלת פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך, ראש בית הספר למוסמכים בסמינר הקיבוצים, חברת מועצת מערכת "גילוי דעת", כתב העת של סמינר הקיבוצים ומנהלת המרכז הטכנולוגי בתל אביב[דרושה הבהרה][1].
קורות חיים
נולדה במחנות המעצר בקפריסין, בסוף 1948, בתם הבכורה של זוג ניצולי השואה, אשר שנה קודם לכן, באוקטובר 1947 עלו לארץ ישראל מרומניה, בספינת המעפילים "גאולה" וגורשו לקפריסין על ידי הבריטים. האב, ישראל שאומן היה קומונר "בני עקיבא" ברומניה ולימים תעשיין מצטיין בעלי מפעל "נרות ישראל" בחיפה. האם, עדינה לבית הכטלינגר הייתה בתו של אחד מראשי "הפועל המזרחי" בבוקובינה.
המשפחה הקטנה הגיעה מקפריסין לארץ בפברואר 1949, התיישבה ביפו וכאן גם נולד האח הצעיר של ודמני-שאומן, ספי שאומן, לימים סא"ל שנהרג במלחמת לבנון הראשונה[2].
ודמני-שאומן קיבלה חינוך דתי לאומי והייתה ב"בני עקיבא". בוגרת אוניברסיטת תל אביב במדע המדינה וצרפתית (1971), מוסמכת האוניברסיטה בחינוך (1994) וקיבלה את הדוקטורט שלה בחינוך ב-2004, אף זאת מאוניברסיטת תל אביב. עד לקבלת התואר השני הייתה מורה לצרפתית בתיכון עירוני ט' בתל אביב, מנהלת הייצוא במפעל פטרוכימי, ומרצה למחשבים במכללה למינהל. ב-1995 מונתה לראש המכללה להוראת טכנולוגיה בתל אביב ובמקביל למנהלת המרכז הטכנולוגי בתל אביב, שני תפקידים בהם כיהנה במשך יותר מעשור שנים. ב-2008 התאחדה המכללה שבראשותה עם סמינר הקיבוצים, וודמני-שאומן מונתה למשנה לראש סמינר הקיבוצים וראש בית הספר לאמנויות וטכנולוגיה ובית הספר למוסמכים, בסמינר.
במרץ 2012 מונתה על ידי שר החינוך דאז גדעון סער, לחברה במועצה להשכלה גבוהה[3] ובינואר 2016, משהודחה פרופסור חגית מסר-ירון, המליץ שר החינוך נפתלי בנט ומליאת המועצה מינתה את ודמני-שאומן במקומה, לסגנית יושב ראש המועצה[4]. תפקיד זה הוא התפקיד המקצועי הבכיר ביותר בהשכלה הגבוהה בישראל, כאשר יושב ראש המועצה הוא שר החינוך.
ב-9 במרץ 2017 החליטה ממשלת ישראל על פי המלצת שר החינוך בנט, לשוב ולמנותה לחברה גם במועצה ה-13 להשכלה גבוהה[5].
ב-18 ביולי 2018 נמנתה עם חברי הוועדה לתכנון ולתקצוב שאישרו את הקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. בדצמבר 2018 נודע כי ודמני-שאומן הצביעה בעד האישור בעת שהאוניברסיטה דנה באפשרות להעסיק אותה. בפברואר 2019 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ודמני-שאומן הייתה שרויה בניגוד עניינים, והורה למל"ג לחזור על ההליך[6].
ודמני-שאומן נשואה ויש לה שלושה ילדים, בהם תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם (תומכ"א) באגף כוח אדם בצה"ל.
לקריאה נוספת
- רבקה ודמני (עורכת) פדגוגיה דיגיטלית הזדמנויות ללמידה אחרת, הוצאת מכון מופ"ת, סמינר הקיבוצים 2018
- רבקה ודמני (עורכת ומחברת שותפה), פדגוגיה דיגיטלית : הלכה למעשה, הוצאת מכון מופ"ת וסמינר הקיבוצים, 2017
- רבקה ודמני, דפוסי שינוי והתפתחות בתפיסות מורים את משמעות ההוראה והלמידה בסביבות מבוססות טכנולוגיה, דפים: כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך, כרך 54, עמ' 167–192, הוצאת מכון מופ"ת, 2012[7]
- רבקה ודמני, תפקיד התלמידים בתהליך שילוב טכנולוגיות חדישות בכיתה, הוראה ולמידה בעידן האינטרנט, חוברת 14, 2012, עמ' 190-221[8]
קישורים חיצוניים
- קורות חיים ורשימת ספרים ומאמרים, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ראיון עם סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, באתר מכללת בראודה
הערות שוליים
- ^ קורות חיים (מקוצר) (ינואר 2017)
- ^ "ספר יהודי סוצ'בה (שוץ) והסביבה"
- ^ "ד"ר רבקה ודמני תייצג את המכללות לחינוך במועצה להשכלה גבוהה", 25 במרץ 2012
- ^ עקיבא ביגמן, מה קורה במועצה להשכלה גבוהה?, באתר מידה, 22 בפברואר 2016.
- ^ "מינוי המועצה להשכלה גבוהה השלוש-עשרה", באתר משרד ראש הממשלה
- ^
אור קשתי, היועמ"ש הורה להצביע מחדש על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
- ^ המאמר
- ^ החוברת והמאמר
