ג'זין
 | |
| מבט על העיר ג'זין | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | דרום לבנון |
| נפה | ג'זין |
| שטח | 22.58 קמ"ר |
| גובה | 1,300 מטרים |
| אזור זמן | UTC +2 |
גֶ'זִּ֫ין (בערבית: جزين) היא עיירה נוצרית בדרום לבנון והיא בירת נפת ג'זין, במחוז דרום לבנון.
אטימולוגיה
השם ג'זין נובע ממילה סורית שפירושה "אוצר" או "מחסן". היסטוריונים רבים סבורים שהיישוב שימש כנקודת מעבר ואחסון סחורות לשיירות הסוחרים מצידון – עיר הנמל העתיקה, אל הרי השוף ומשם לבקאע ולסוריה.[1]
גאוגרפיה
העיירה שוכנת כ-22 ק"מ מזרחית לצידון, 35 ק"מ צפונית למטולה, בגובה של כ-1,300 מטר מעל פני הים, על המורדות המערביים של ג'בל בארוכּ, על תחילתו של תוואי נהר האוואלי. משלושה צדדים היא מוקפת ברכסי הרים מיוערים בעצי אורן. ומצד צפון נפרש ואדי ג'זין.
העיר משתרעת על שטח של 2,421 דונם.
היסטוריה
ג'זין יושבת על הדרך הראשית מעיר הנמל צידון לבקעת הלבנון (הבקאע שבמזרח), ובשילוב הנוף ההררי והמצוקי שבאזור, היא מהווה נקודת מעבר אסטרטגית. על רקע זה, התחוללו בג'זין קרבות לאורך ההיסטוריה.
קרב ג'זין (1941) בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנת 1941, נערך בין הדיוויזיה ה-7 האוסטרלית, כוחות בריטיים וכוחות השייכים לצבא צרפת החופשית שהיו חלק מבנות הברית, ובין הכוחות הצרפתיים של משטר וישי.[2]
בתקופת מלחמת האזרחים הלבנונית הייתה העיירה מרכזה של מובלעת נוצרית, מובלעת ג'זין. המובלעת, הייתה בשליטת המיליציה הימנית שומרי הארזים. לוחמי המיליציה הגנו על העיירה על אף שכותרה על ידי כוחות עוינים; בתחילה מיליציות אסלמיות כצבא לבנון הערבי ואש"ף ומאוחר יותר צבא סוריה וחזבאללה.
במלחמת לבנון הראשונה נכבשה העיירה על ידי כוח צה"ל, במטרה לאפשר מעבר של כוחות נוספים צפונה אל כביש ביירות-דמשק. במהלך הקרב לחם צה"ל לראשונה במלחמה זו נגד כוחות סוריים, וזאת בניגוד לכוונה המוצהרת של ממשלת ישראל, שייעשה מאמץ להימנע ממגע עם הצבא הסורי.
לאחר הקמת רצועת הביטחון בדרום לבנון התגייסו רבים מתושבי העיירה לצבא דרום לבנון ושירתו בו עד לנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. לאחר שהנסיגה מג'זין הוקדמה, מרביתם עברו להתגורר בעיר מרג' עיון וסביבתה.
אוכלוסייה
נכון לשנת 2014, אוכלוסיית ג'זין מנתה כ-16 אלף איש, כמחציתם (8,000 איש) הם בוגרים, בעלי זכות בחירה לפרלמנט הלבנוני.[1] 97% מתושבי העיירה הם נוצרים-מרונים ומלכיתים ובעיירה ישנן מספר כנסיות ואף מנזר, אירועים דתיים מצוינים בתהלוכות. 3% הנותרים הם דרוזים ומוסלמים. העיר סירבה לקלוט פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, מחשש שיופר המאזן הדמוגרפי.[3]
כלכלה
- תיירות: ג'זין נחשבת לאתר תיירות ונופש פופולרי בלבנון, ולבנונים רבים, מרביתם נוצרים, מגיעים לעיירה הן בעונת הקיץ, והן בחורף, בתקופת חג המולד. התיירות לג'זין היא לבילוי, כמרכז אתני נוצרי והן על בסיס דתי.[4]
- תעשיית שיש: בג'זין ובאזור ישנם מרבצי שיש, המפורסמים בכך ש"ורידיהם" אדומים שלו. השיש של ג'זין שימש ומשמש לבניית ארמונות ובתי עשירים, בג'זין ובכל רחבי לבנון.[1]
- תעשיית סכינים, פגיונות וחרבות: עם קתות מעוטרות, משובצות באבנים טובות.[5][6][7]
אתרי תיירות
- מפל ג'זין: מפל מים שגובהו 74 מטר והוא נחשב לאחד הגבוהים בעולם, אך הזרימה בו נפסקת בחודשי הקיץ.[5][8][9][10]
- מערת פח'ר א-דין השני: בתחתית המפל נמצאת שהכניסה אליה היא רק בזחילה. במערה זו הסתתר האמיר הדרוזי הלבנוני, בשנת 1634, לאחר שצבאו ניגף מפני העות'מאנים. הם לא הצליחו לחדור למערה, ולכן מילאו אותה עשן והוא נאלץ לצאת ולהיכנע. כמה חודשים לאחר מכן, הוא הוצא להורג בקונסטנטינופול.[9][4]
- ארמון פריד סרחאל (قصر فريد سرحال): נבנה בשנת 1967 על ידי ד"ר פריד סרחאל כדי לשמש כמוזיאון לעתיקות וכן לתערוכות מתחלפות, אירועים תרבותיים ואמנותיים. בארמון ניתן למצוא קטעי ארכיטקטורה מאנדלוסיה, ארמון בית א-דין, ויוון העתיקה.[5][6]
- הארמון העירוני (القصر البلدي): ארמון שנבנה בשנת 1898, על ידי השליט האזורי, העות'מאני. הארמון משמש לקיום אירועים שנתיים כמו חג המולד ואירועים תרבותיים.[5][11]
- אחוזת כנען: אחוזה היסטורית שנבנתה ב-1892 על ידי סולימאן ביי כנעאן, לאומן לבנוני שפעל לשחרור תושבי האזור מבעלי הבית הפיאודליים הדרוזים. באחוזה יש עותק של המסמך שהעניק לתושבים בעלות מלאה על אדמותיהם. בנו מארון הלך בעקבותיו והיה בין אלו שציירו ועיצבו את דגל לבנון. בנו השני, בולוס, הקים בשנת 1926 את חברת החשמל המקומית, תוך ניצול כוח הזרימה של המפל.[5][11]
מקומות קדושים
- מזאר "מקדש" גבירתנו של המפל. הכנסייה נבנתה בשנת 1796, נהרסה ושוחזרה בשנת 1810 (על פי כתובת חקוקה על משקוף הכניסה). הכנסייה נהרסה שוב ברעידת האדמה בשנת 1956 ואז נבנתה מחדש, עם גג בטון.
- כנסיית סנט מרון: הוקמה לראשונה בשנת 1700, נהרסה ברעידת אדמה בשנת 1758, שוחזרה ואז נשרפה שוב. המבנה הנוכחי נבנה ב-1868. המקומיים מספרים על ניסים רבים שנעשו בזכות הקדוש מארון.[10][11]
- כנסיית סנט ג'וזף: נבנתה בשנת 1860, עם ארכיטקטורה ייחודית, ללא עמוד תמיכה מרכזי.[10]
- מנזר סנט אנתוני (מפדובה): הוקם בשנת 1774 בג'זין כמנזר לנזירות. בשנת 1954 הוסב המקום לנזירים בלבד. בשנת 2011 המנזר הורחב לממדיו הנוכחיים.[10]
- הכנסייה של יוחנן ה"קדוש": הוקמה בשנת 1706 ויש בה שני חלקים: הבסיס הוא מערה ולידה מעיין ובשנת 1992 הוקמה כנסייה, בצמוד למערה.
- מנזר גבירתנו של השוף: ביישוב משמושה (ער'), כ-6 קילומטר צפונית לג'זין. נבנה בשנת 1732 ונהרס פעמיים ברעידות אדמה ופעם אחת (1860) נשרף בחלקו. נבנה מחדש בשנת 1924 ומאז משמש בית ספר ומוזיאון של פריטים הקשורים לחיי הנזירים, באזור.[10][11]
אישים
- השהיד הראשון: מוחמד בן מַכִּי (ער'), או בשמו המלא: השייח' שמס א-דין אבו עבדאללה מוחמד בן ג'מאל א-דין מַכִּי אל-עאמלי (736–784). נולד וגדל בג'זין, והיה אימאם שיעי בולט שהשפעותיו ניכרות על המשפט השיעי עד היום. הוא נחשב ל"שהיד השיעי הראשון". העלילו עליו שהוא מתירן, חוטא ומחטיא ולכן נכלא, נשפט והוצא להורג בדמשק.
- הפטריארך פאולוס פטרוס מעושי (אנ') (בערבית: בולוס בוטרוס אל-מעושי) שנבחר ב-1955 ומונה לקרדינל המרוני הראשון, על ידי האפיפיור פאולוס השישי ב-1965.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג'זין (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 الوكالة الوطنية للإعلام - Jezzine fifth highest waterfall in the world, National News Agency
- ^ אחד מקטעי הדרך כפי שצויר על ידי אמן אוסטרלי.
- ^ Venetia Rainey, Lebanon’s refugee influx alarms Christians, aljazeera, 11 מאי 2014
- ^ 4.0 4.1 Lebanon, Euromed, 2018-10-08
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Melissa Chalhoub·Guides··, 10 Places You Must Visit In The Lebanese Town Of Jezzine, 2022-07-27
- ^ 6.0 6.1 Aya Khoury, Top 5 Attractions in Jezzine, Lebanon Traveler, 2023-04-28
- ^ Lebanon, Euromed, 2018-10-08
- ^ rowan, Jezzine Travel Guide, Quit and Go Travel, 2022-04-12
- ^ 9.0 9.1 Jezzine Waterfall, Alluring World, 2021-03-18
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 Jezzine, www.jezzinetourism.com
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 Religion, JEZZINE REGION (באנגלית)
39669198ג'זין