חטיבה 500
 | |
| תג הכתף של חטיבה 500 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת כפיר |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1972–2003 (כ־31 שנים) |
| מלחמות |
|
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי שוט ומגח |
| פיקוד | |
| יחידת אם | עוצבת הפלדה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" - מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.
עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.
במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"ם אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.
בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה במשימות של ביטחון שוטף.
במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגיזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה לחמה בעין זחלתא[1]. הגיעה לכביש ביירות-דמשק באזור העיירה צופר משם גלשה לבחמדון ולעליי והגיעה עד ביירות. השתתפה בכיתור העיר עד נסיגת צה"ל מאזורים אלה. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגיזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.
החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.
היסטוריה
הקמת החטיבה
החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.
מלחמת יום כיפור
החטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן, מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ, במרחב מול העיר איסמעיליה. ב-17 באוקטובר, השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצריים, ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.
לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה. בהמשך קלטה החטיבה טנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.
בעקבות הסכם השלום עם מצרים עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בבקעת הירדן. גדוד 429 עזב את החטיבה ועבר לחטיבה 211. במאי 1981 התווסף לחטיבה גדוד 195 ששוייך קודם לכן לחטיבה 401.[2] גדודי החטיבה מאז היו גור (433) סערה (430) ואדם (195), כמו כן היו לחטיבה שתי פלוגות נוספות: פלוגת חרוב ופלוגת הסיור.
מלחמת לבנון
החטיבה בפיקוד אל"ם דורון רובין כללה: 3 גדודי טנקי M60 פטון (מגח 5): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור. 2 גדודי חי"ר: גדוד 932 בפיקוד סנדר בן ארי, וגדוד 9263 בפיקוד משה סלע. גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן, ופלוגת סיור. החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן, בגזרה המרכזית בלבנון: ב-6 ביוני 1982 פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה עד נהר הבסרי, בשטח הררי קשה וללא התנגדות רצינית של האויב. לאחר מכן, פעלה החטיבה מול כוח סורי, שחסם היטב את הציר באזור עין זחלתא. ב-11 ביוני, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נמצאה החטיבה במרומי הר הלבנון, קילומטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק. ב-19 ביוני חודשו הקרבות ועד ל-24 באותו חודש, השלימה החטיבה איגוף ממזרח לעין זחלתא והתייצבה על כביש ביירות-דמשק, באזור בחמדון. במהלך אוגוסט 1982 השתתפה החטיבה בלחימה בתוך העיר ביירות, לחימה שבעקבותיה נאלצו המחבלים לצאת את לבנון.
מבצע חומת מגן
בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. גם חטיבה 500 בפיקוד עוזי מוסקוביץ' סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות. גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.
פירוק החטיבה
ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.
כיום משמשים תג החטיבה ומספרה את אחת מיחידות ההדרכה במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.
סמלי הגדודים
-
גדוד 430 סערה -
גדוד 433 גור
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אריה קרן | 1972 – 1974 | מפקדה הראשון ובמלחמת יום הכיפורים |
| דן ורדי | 1974–1975 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| ששון שילה | 1975–1976 | |
| גיורא חייקה | 1976–1978 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| שי תמרי | 1978–1979 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| חגי כהן | 1979–1981 | |
| בני טרן | 1981–1982 | |
| דורון רובין | 1982 | מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי |
| דורון יזרעאלי | 1982–1984 | |
| אבי רומנו | 1984–1985 | בתקופת השהייה בלבנון |
| עמית ברוך | 1985–1986 | |
| משה עברי סוקניק | 1986–1988 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| אורי אגמון | 1988–1989 | לימים מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) |
| ניר גלילי | 1989–1991 | לימים תא"ל, מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| יפתח רון-טל | 1991–1993 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אודי אדם | 1993 – 1995 | לימים מפקד אלוף פיקוד הצפון |
| יחיאל גוזל | 1995–1997 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
| יוסי סילמן | 1997–1999 | לימים מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) |
| סמי תורג'מן | 1999–2001 | לימים מפקד זרוע היבשה, אלוף פיקוד דרום |
| עוזי מוסקוביץ' | 2001–2003 | לימים ראש אגף התקשוב |
| אבי אשכנזי | 2003 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ואוגדה 252 |
לקריאה נוספת
- אלישיב שמשי, סערה באוקטובר, הוצאת משרד הביטחון (גדוד סערה במלחמת יום הכיפורים), 1986
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, ע"מ 167 - 186 - הפרק מתאר את תפקוד מערך הרפואה של החטיבה בקרב סואץ
- אבירם ברקאי, אנחנו על השחור: סיפורה של חטיבה 500 במבצע שלום הגליל, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016.
קישורים חיצוניים
- חטיבה 500 - עוצבת "כפיר" באתר "יד לשריון".
- שי לוי, "הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר מאקו, 4 ביוני 2012.
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ חן קוטסבר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg, 22 באוקטובר 2001.
- ^ אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חטיבה 50022669673