אופיואיד
אופיואידים (opioids) הם קבוצת תרכובות הנקשרות לקולטני האופיואיד (opioid receptors) במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף. ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים. זאת, עקב היקשרותם לקולטנים המעבירים את תחושת הכאב ואותות חישה אחרים למוח. לכן, לרוב האופיואידים יש אפקט אנלגטי. האופיואידים הם בין הסמים הפסיכואקטיביים הממכרים הנמצאים בשימוש מאז התקופה הפרהיסטורית.
מקובל לחלק את האופיואידים למספר קבוצות:
- אופיאטים (opiates) – אופיואידים הנוצרים בטבע ומופיעים כאלקלואידים בשרף של פרג האופיום. מורפין, הידוע כמשכך כאבים, הוא הרכיב העיקרי של האופיום. קודאין הוא האלקלואיד השני בריכוזו באופיום. אופיאטים נוספים הם אוריפאווין ותבאין.
- אופיואידים סינתטיים למחצה (semi-synthetic opioids) – אופיואידים מעשה ידי אדם, המופקים מאופיאטים. בין אלו נמצאים הרואין, אוקסיקודון, הידרומורפון ואחרים.
- אופיואידים סינתטיים (synthetic opioids) – אופיואידים מעשה ידי אדם, שאינם מופקים מאופיאט. זו משפחה רחבה של תרכובות, המהווה נושא לפיתוח ביו-רפואי נמשך. בין האופיואידים הסינתטיים נמצאים פנטניל, מתאדון, טרמדול, פתידין, מפרידין ופנאזוקין.
- אופיואידים אנדוגניים (endogenous opioids) – חומרים אלו מופרשים על ידי הגוף ומופיעים באופן טבעי במוח. תפקידם לפקח על התנהגויות רגשיות הנוגעות לכאב, חרדה ופחד. הידועים שבין חומרים אלו נמנים עם משפחת האנדורפינים. אופיואידים אנדוגניים אחרים הם האנקפלינים, דינורפינים ואנדומורפינים.
חומרים אלו מכונים לעיתים קרובות "סמים נרקוטיים", אך המונח "אופיואידים" מדויק יותר, שכן "נרקוטיקה" אינה מוגדרת היטב ומכסה מגוון סמים לא-חוקיים.
באופיואידים נעשה שימוש ברפואה לשיכוך כאבים ולטיפול בשיעול ובשלשול. תופעות הלוואי הנפוצות של אופיואידים הן עצירות, גרד, בחילה, הקאה ודיכוי נשימתי שעשוי להיות מסכן חיים. היכולת שלהם לגרום לאופוריה ולהפחית חרדה הובילה לצריכה בלתי חוקית נרחבת שלהם.
כל האופיואידים נקשרים לאותן מולקולות במוח ובמערכת העצבים המרכזית וההיקפית – הקולטנים האופיואידיים. ההבדלים בין השפעות הסמים על הגוף נובעים מהמהירות בה הם מגיעים לקולטנים וכן בכמות הנדרשת מאופיואיד נתון כדי להפעילם. הקצב בו אופיואידים חודרים לגוף תלוי בצורה בה הם ניטלים. כאשר מעשנים או מזריקים אופיואידים, הם מגיעים לרמות שיא במוח תוך דקות. אופיואידים הניטלים בהסנפה, לעומת זאת, נספגים לאט יותר משום שהם חייבים לעבור דרך ממברנות המוקוס של האף לכלי הדם. חברות התרופות פיתחו מוצרי אופיואידים הניתנים במגוון רחב של דרכים, החל מהזרקה תוך ורידית, דרך כדורים ועד לכסניית מציצה, במקרה של פנטניל (אקטיק).
באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",[1] ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.[2] בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף.[3]
קישורים חיצוניים
- משככי כאבים אופיואידים
- סילביו בריל, כאב בראש טוב, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2009
שאולי לב-רן ואורית קובץ', משככי כאבים - מי נמצא בסיכון להתמכרות, באתר הארץ, 3 באפריל 2014- אורי פסובסקי, כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2017
- ציפי שמילוביץ, הדוד סם, באתר "ידיעות אחרונות", 19 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ שחר סמוחה, משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2018
- ^ רוני לינדר-גנץ, מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל, באתר TheMarker, 4 בינואר 2018
- ^ Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014, European Addiction Research 23, 2017, עמ' 276–283 doi: 10.1159/000485033