סלמאן רושדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. סר אחמד סלמאן רושדי (באנגלית: Sir Ahmed Salman Rushdie; באורדו: احمد سلمان رشدی; נולד ב-19 ביוני 1947) הוא מסאי וסופר בריטי-אמריקאי יליד הודו. עבודתו משלבת לעיתים קרובות ריאליזם פנטסטי עם רומן היסטורי ועוסקת בעיקר בקשרים בין תרבויות המזרח והמערב. עלילות ספריו מתרחשות לרוב בתת-היבשת ההודית.

ספרו השני של רושדי "ילדי חצות" זכה בפרס בוקר הבריטי ב-1981, ונחשב כ"הרומן הטוב מכל הזוכים" בשתי הזדמנויות, לציון 25 ו-40 שנה לפרס.[1]

בעקבות פרסום הרומן הרביעי שלו, "פסוקי השטן" (1988), הפך רושדי למושא של מספר ניסיונות התנקשות ואיומי מוות, כולל פתווה הקוראת למותו שהוציא רוחאללה ח'ומייני, המנהיג העליון של איראן. מספר מקרי רצח ופיגועים בוצעו על ידי קיצוניים שציינו את ספרו כמניע למעשיהם,[2] דבר שעורר הד תקשורתי על צנזורה ואלימות על רקע דת. ב-12 באוגוסט 2022, נדקר רושדי באירוע ספרותי במכון צ'וטקווה שבמדינת ניו יורק, לאחר שהתוקף הסתער על הבמה, דקר אותו מספר פעמים ופצעו באורח קשה.[3]

ביוגרפיה

רושדי נולד וגדל בבומביי (כיום מומבאי) שבהודו הבריטית, למשפחה מוסלמית דוברת-אורדו ממוצא קשמירי. אביו לא היה מרוצה מצורת הלימוד בהודו ושלח את רושדי בן ה-13 ללמוד באנגליה למרות התנגדות האם. בינואר 1961 החל ללמוד בבית הספר "ראגבי" וסיים בהצטיינות. לאחר מלחמת הודו–פקיסטן השנייה ב-1965 עברה משפחתו לפקיסטן ורושדי חזר לבית הוריו. לאחר זמן קצר חזר שוב לאנגליה, לדבריו לאחר שהרגיש לא שייך בפקיסטן. באנגליה, התקבל לקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג' וסיים בהצטיינות בשנת 1969. באותה השנה הכיר את מי שהייתה אשתו הראשונה קלריסה לוארד. למרות המעמד הגבוה של לוארד, עבד רושדי במשרד פרסום ולטענתו שנא את עבודתו[דרושה הבהרה].

מצבם הכלכלי של הזוג הצעיר היה עגום והם נאלצו להשכיר חדר בדירתם. לחדר הצטרפו מי שעתידה להיות המו"לית של בלומסברי פרס, ליז קולדר. את ספרו הראשון, ספר פנטזיה בשם "גריימוס", סיים לכתוב בשנת 1975. הספר לא זכה באהדת המבקרים, שחלקם מחו על היעדר הרלוונטיות שלו לעם הבריטי.

בשנת 1979 נולד בנו הבכור זאפאר. שנה לאחר מכן כתב את הרומן "ילדי חצות"[4] וזכה בפרס בוקר היוקרתי באנגליה. בהמשך אותה שנה התגרש מאשתו קלריסה.

סגנונו הנרטיבי, המשלב מיתוס ופנטזיה יחד עם החיים האמיתיים, תואר כקשור לז'אנר הריאליזם המאגי.

פסוקי השטן

ערך מורחב – פסוקי השטן

בספטמבר 1988 פרסם רושדי את ספרו "פסוקי השטן", שזכה בפרס ויטברד. הספר עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל הדרך שבה מוצגת בו דמותו של הנביא מוחמד. בעת יציאתו נאסר הספר לפרסום בהודו, בעיקר בשל לחצו של סייד שאהבודין, חבר מפלגת הג'נטה.[5] בפברואר 1989 נאסר הספר לפרסום ולהפצה בכל מדינה מוסלמית.[דרושה הבהרה] ב-14 בפברואר 1989 הוציא המנהיג העליון של איראן, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, פתווה הקוראת לרצח רושדי, בעקבות דמות בעל ביוגרפיה המזכירה את הביוגרפיה שלו־עצמו המוצגת בספר באופן שלילי. רושדי נכנס לעשור בו חי במחתרת והסתובב עם מאבטח צמוד. לפי דברי רדיו טהראן הובטח פרס של ארבעה מיליון דולר למי שירצח את רושדי.[6] בפקיסטן ובהודו התנהלו הפגנות נגד הספר בהן השתתפו אלפים, ונהרגו שישה אנשים.[7]

במרץ 1989 הגיע הספר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס.[8] ב-1998 שוקמו יחסי ממשלות איראן ואנגליה בין השאר בתנאי שהפתווה לא תיאכף (מאחר שלא הסכימו לבטלה). עם זאת, מוסדות מוסלמיים לא ממשלתיים קבעו פרס כספי גבוה למי שיפגע בסופר, כך למשל ב-2012 קבעה קרן דתית איראנית פרס של 3.3 מיליוני דולר למי שיהרוג את רושדי. ב-2005 הודיע המנהיג הדתי של איראן עלי ח'אמנאי על החזרת אכיפת הפתווה מטעמו ומשמרות המהפכה האסלאמית אישרו זאת.

המשך הקריירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ב-6 באוקטובר 2006 רושדי הצטרף למחלקה לספרות אנגלית של אוניברסיטת אמורי.

רושדי חבר באגודת הספרות המלכותית, ובעל עיטור מפקד מסדר האמנויות והספרות של צרפת.

בשנת 2015, הוציא רושדי ספר חדש העוסק בדמויות מהאסלאם בשם: "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות". כחודש אחרי הוצאת הספר, הוא נאם בפתיחת יריד ספרים בפרנקפורט, ואמר שם, בין היתר: ”כשאידאולוגיה מייעדת עצמה להפוך לדת, עוינות כלפי נשים ויהודים מטואטאת מתחת לשטיח במערב”.


הוקרה

בשנת 1993 קיבל הספר "ילדי חצות" את פרס "הבוקר של הבוקרים", לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו. בשנת 2008 זכה לרגל לציון 40 שנות הפרס.[9]

בשנת 1995 זכה ספרו "האנחה האחרונה של המורי" בפרס ויטברד, וב-1996 זכה גם בפרס אריסטיון של האיחוד האירופי.

בשנת 2007 הוענק לרושדי תואר האצולה הבריטי "סר". בעקבות זאת פרצה סערה בעולם המוסלמי. איראן ופקיסטן ייחסו את ההחלטה לגישה אסלאמופובית בבריטניה ושל ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר.[10]

התקיפה על במת מכון צ'וטקווה

ב-12 באוגוסט 2022 הגיע רושדי למכון צ'וטקווה בניו יורק כדי לשאת דברים במסגרת כנס שעסק במקלט שמעניקה ארצות הברית לאומנים שנמלטו מארצם, ועל היותה "בית לחופש ביטוי יצירתי".[11] בעת שהיה על הבמה, הותקף רושדי ונדקר בצווארו. הוא הובהל במסוק לבית חולים במדינת פנסילבניה. הוא סבל מדקירות שגרמו נזקים לעצבים בידו, לכבד שלו ולאחת מעיניו. לפי הודעת סוכנו אנדרו ווילי, רושדי היה מחובר למכונות הנשמה וככל הנראה יאבד את אחת מעיניו.[12]

התוקף זוהה כהאדי מטר, צעיר ממוצא לבנוני שהתגורר בניו ג'רזי[13], שהביע תמיכה ברשתות החברתיות בממשלת איראן ובמשמרות המהפכה. הוא נתפס עם רישיון נהיגה מזויף על שם חסן מורנייה, שילוב בין שמו הפרטי של מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, לבין שם משפחתו של סגנו לשעבר, עימאד מורנייה. להערכת משטרת ניו יורק, התוקף פעל לבדו.[14]

ב-14 באוגוסט 2022 נותק רושדי ממכונת ההנשמה וחזר לדבר.

בשנת 2023 הופיע ברשימה השנתית טיים 100 של מגזין טיים.[15]

מספריו שתורגמו לעברית

סיפורת:

עיון:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלמאן רושדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Rushdie wins Best of Booker prize" (באנגלית). 2008-07-10. נבדק ב-2023-02-14.
  2. ^ 7 הערות על ניסיון ההתנקשות בסלמאן רושדי, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2022
  3. ^ אתר למנויים בלבד הסופר סלמאן רושדי נדקר באירוע במדינת ניו יורק; התוקף - בן 24 מג'רזי, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2022
  4. ^ יגאל תומרקין, כך שהוא גם לא; ילדי חצות, כותרת ראשית, 1 ביולי 1987
  5. ^ אלי שי, מרגיז את המוסלמים, חדשות, 20 בינואר 1989
  6. ^ הפרס על ראשו של הסופר סלמאן רושדי: 4 מיליון דולר, מעריב, 17 בפברואר 1989
  7. ^ חומייני הוציא חוזה על הסופר רושדי, חדשות, 15 בפברואר 1989
  8. ^ חומייני לועג למדינות השוק שהחזירו שגריריהן לאיראן "מושפלים מבויישים ונכלמים", מעריב, 23 במרץ 1989
  9. ^ "ילדי חצות" של רושדי נבחר לטוב מבין זוכי פרס בוקר, באתר הארץ, 14 ביולי 2008
  10. ^ מאיה שני, מלכת בריטניה הכתירה את רושדי לאביר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 ביוני 2008
  11. ^ יואב זהבי וגל אהרונוביץ', הסופר סלמאן רושדי נדקר לפני הרצאה בניו יורק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוגוסט 2022
  12. ^ Jay Root, David Gelles, Elizabeth A. Harris and Julia Jacobs, Salman Rushdie is attacked onstage in Western New York., The New York Times, ‏12.8.2022
  13. ^ הסופר סלמן רושדי מונשם לאחר שנדקר על הבמה, נעצר חשוד במעשה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2022
  14. ^ דקר כמה פעמים תוך 20 שניות: "החשוד בתקיפת רושדי - תומך המשטר האיראני", באתר ynet, 13 באוגוסט 2022
  15. ^ בונו, Salman Rushdie Is on the 2023 TIME 100 List, טיים, ‏13 באפריל 2023
  16. ^ שם המתרגם הושמט כדי להגן עליו.
  17. ^ גידי וייץ, נביא בניו יורק, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38636049סלמאן רושדי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סלמאן_רושדי&oldid=2577206"