סלמאן רושדי
סר אחמד סלמאן רושדי (בקשמירית: अहमद सलमान रुशदी; נולד ב-19 ביוני 1947) הוא מסאי וסופר בריטי ממוצא הודי. עלילות ספריו מתרחשות לרוב בתת-היבשת ההודית.
ב-12 באוגוסט 2022 נדקר רושדי על ידי אסלאמיסט שיעי פרו-איראני ונפצע באורח קשה.
ביוגרפיה
רושדי נולד וגדל בבומביי (כיום מומבאי) למשפחה מוסלמית ממוצא קשמירי. אביו לא היה מרוצה מצורת הלימוד בהודו ושלח את רושדי בן ה-13 ללמוד באנגליה למרות התנגדות האם. בינואר 1961 החל ללמוד בבית הספר "ראגבי" וסיים בהצטיינות. ב-1965 לאחר המלחמה בין פקיסטן והודו על חבל קשמיר עברה משפחתו לגור בפקיסטן ורושדי חזר לבית הוריו. לאחר זמן קצר חזר שוב לאנגליה, לדבריו היה זה כי הרגיש לא שייך בפקיסטן. באנגליה, התקבל לקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג' וסיים בהצטיינות בשנת 1969. באותה השנה הכיר את מי שהייתה אשתו הראשונה קלריסה לוארד. למרות המעמד הגבוה של לוארד, עבד רושדי במשרד פרסום ולטענתו שנא את עבודתו.
מצבם הכלכלי של הזוג הצעיר היה עגום והם נאלצו להשכיר חדר בדירתם. לחדר הצטרפו מי שעתידה להיות המו"לית של בלומסברי פרס, ליז קולדר. את ספרו הראשון, ספר פנטזיה בשם "גריימוס", סיים לכתוב בשנת 1975. הספר לא זכה באהדת המבקרים, שחלקם מחו על היעדר הרלוונטיות שלו לעם הבריטי.
בשנת 1979 נולד בנו הבכור זאפאר. שנה לאחר-מכן כתב את הרומן "ילדי חצות" וזכה בפרס בוקר היוקרתי באנגליה. בהמשך אותה שנה התגרש רושדי מאשתו קלריסה.
סגנונו הנרטיבי, המשלב מיתוס ופנטזיה יחד עם החיים האמיתיים, תואר כקשור לז'אנר הריאליזם המאגי.
פסוקי השטן
בספטמבר 1988 פרסם רושדי את ספרו "פסוקי השטן", שזכה בפרס ויטברד. הספר עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל הדרך שבה מוצגת בו דמותו של מוחמד, ובפברואר 1989 נאסר לפרסום ולהפצה בכל מדינה מוסלמית. ב-14 בפברואר 1989, בעקבות פרסום הספר, הוציא מנהיג איראן, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, פתווה הקוראת לרצח רושדי, ורושדי נכנס לעשור בו חי במחתרת והסתובב עם מאבטח צמוד. ב-1998 שוקמו יחסי ממשלות איראן ואנגליה בין השאר בתנאי שהפתווה לא תיאכף (מאחר ולא הסכימו לבטלה). עם זאת, מוסדות מוסלמיים לא ממשלתיים קבעו פרס כספי גבוה למי שיפגע בסופר, כך למשל ב-2012 קבעה קרן דתית איראנית פרס של 3.3 מיליוני דולר למי שיהרוג את רושדי. ב-2005 הודיע המנהיג הדתי של איראן עלי ח'אמנאי על החזרת אכיפת הפתווה מטעמו ומשמרות המהפכה האסלאמית אישרו זאת.
המשך הקריירה
ב-6 באוקטובר 2006 רושדי הצטרף למחלקה לספרות אנגלית של אוניברסיטת אמורי.
רושדי חבר באגודת הספרות המלכותית, ובעל עיטור מפקד מסדר האמנויות והספרות של צרפת.
השנים הרבות במחתרת לא ריפו את ידיו מלהמשיך לעסוק בנושא. בשנת 2015, הוא הוציא ספר חדש העוסק בדמויות מהאסלאם בשם: "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות". כחודש אחרי הוצאת הספר, הוא נאם בפתיחת יריד ספרים בפרנקפורט, ואמר שם, בין היתר: ”כשאידאולוגיה מייעדת עצמה להפוך לדת, עוינות כלפי נשים ויהודים מטואטאת מתחת לשטיח במערב”.
הוקרה
בשנת 1993 קיבל הספר את פרס "הבוקר של הבוקרים", לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו.
בשנת 1995 זכה ספרו "האנחה האחרונה של המורי" בפרס ויטברד, וב-1996 זכה גם בפרס אריסטיון של האיחוד האירופי.
בשנת 2007 הוענק תואר האצולה הבריטי "סר" לרושדי. בעקבות זאת פרצה סערה בעולם המוסלמי. איראן ופקיסטן ייחסו את ההחלטה לגישה אסלאמופובית בבריטניה ושל ראש הממשלה, טוני בלייר.[1]
התקיפה על במת מכון צ'וטקווה
ב-12 באוגוסט 2022 רושדי הגיע למכון צ'וטקווה בניו יורק כדי לשאת דברים במסגרת כנס שעסק במקלט שמעניקה ארצות הברית לאומנים שנמלטו מארצם, ועל היותה "בית לחופש ביטוי יצירתי".[2] בעת שהיה על הבמה, הותקף רושדי ונדקר בצווארו. רושדי הובהל במסוק לבית חולים במדינת פנסילבניה וסבל מדקירות שגרמו נזק לעצבים בידו, לכבד שלו ולאחת מעיניו. לפי הודעת סוכנו אנדרו ווילי, רושדי מחובר למכונות הנשמה וככל הנראה יאבד את אחת מעיניו.[3]
התוקף הוא האדי מטר, צעיר ממוצא לבנוני המתגורר בניו ג'רזי[4]. מטר הוא תומך המהפכה האסלאמית ומשמרות המהפכה של איראן ונהג לפרסם רשומות בשבחם ברשתות החברתיות. הוא נתפס עם רישיון נהיגה מזויף על שם חסן מורנייה, שילוב בין שמו הפרטי של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, לבין שם משפחתו של סגנו לשעבר, עימאד מורנייה, שחוסל על אדמת סוריה בשנת 2008. להערכת משטרת ניו יורק, התוקף פעל לבדו.[5]
מספריו שתורגמו לעברית
סיפורת:
- ילדי חצות (1981), תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה-ביתן, 1987. תרגום נוסף: ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2011.
- בושה (1983), תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה-ביתן, 1987. תרגום נוסף: ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2011.
- פסוקי השטן (1988),[6] תרגם משה הנעמי (זינגר),[7] הוצאת כתר, 1989.
- הרון וים הסיפורים (1990), תרגמו גדעון בן-ישראל ודינה בן ישראל, הוצאת כתר, 1993.
- מזרח-מערב (1994), תרגם עודד פלד, הוצאת כתר, 1996.
- האנחה האחרונה של המורי (1995), תרגם יורם מלצר, הוצאת כתר, 1999.
- האדמה מתחת לרגליה (1999), תרגמו אמנון כץ ושהם סמיט, הוצאת משכל, 2002.
- שאלימר הליצן (2005), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2007.
- הקוסמת מפירנצה (2008), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2009.
- לוקה ואש החיים (2010), תרגמה איריס ברעם, הוצאת כתר, 2011.
- שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות (2015), תרגמה קטיה בנוביץ', הוצאת זמורה-ביתן, 2015.
- בית גולדן (2017), תרגם ארז אשרוב, הוצאת זמורה-ביתן, 2020.
עיון:
- חיוך היגואר (1987), תרגם משה זינגר, הוצאת כרם, 1987.
- הקוסם מארץ עוץ (1992), תרגם יניב פרקש, הוצאת רסלינג, 2008.
- חצה את הקו הזה (2002), תרגם בועז וייס, הוצאת מודן, 2005.
לקריאה נוספת
- קובי נסים, אולם נשף גדוש בחלילים ונחשים, מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח באייר תשנ"ט, 14 במאי 1999, (עמ' 45), על: סלמאן רושדי (בתרגום יורם מלצר) האנחה האחרונה של המורי / סלמאן רושדי (ירושלים : כתר, 1999).
- יהודה אטלס, "סלמאן רושדי: מלחמת בני אור בבני חושך", בספר ילדים גדולים (כרך 3, עמ' 206-201), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של סלמאן רושדי
- ניר ברעם, הנפילה מגן עדן, באתר הארץ
- אריאנה מלמד, מי כאן הליצן?, באתר ynet
- לילך וולך, אקרובטיקה, באתר של "רשת 13", 1 בנובמבר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- פטרישיה כהן, עכבר העיר אונליין, הצד הכי מוצלח שלי, באתר הארץ, 8 ביוני 2008
- גילי בר-הלל סמו, שלום לדרך האבנים הצהובות, באתר הארץ, 5.12.2008
- אנדרו אנתוני, אובזרבר, כיצד השתיק הפחד מאלימות את חופש הביטוי, באתר nrg, 17 בינואר 2009
- סלמאן רושדי, עכבר העיר אונליין, איך הופכים ספר לסרט?, באתר הארץ, 13.3.2009
- אפרת אסקירה, הודו במבוך המראות, באתר הארץ, 8.6.2009
- גידי וייץ, נביא בניו יורק, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
- מה מציע סלמן רושדי למערב לעשות מול זעם האסלאם?, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2012
- ציפי שמילוביץ, סלמן רושדי: "משהו רע קרה באיסלאם בשנים האחרונות", באתר "ידיעות אחרונות", 26 במאי 2017
- אריק גלסנר, על "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות", של סלמאן רושדי, המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", יולי 2017
- סלמאן רושדי: "אנחנו חיים בעולם שבו השקר ניצח", ריאיון רדיו לגואל פינטו בכאן תרבות, 18.02.20
- סלמאן רושדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סלמאן רושדי, ברשת החברתית פייסבוק
- סלמאן רושדי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ מאיה שני, מלכת בריטניה הכתירה את רושדי לאביר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 ביוני 2008
- ^ יואב זהבי, החשוד בדקירת רושדי תמך באיראן ובחיזבאללה, באתר כאן 11, 13.8.2022
- ^ Jay Root, David Gelles, Elizabeth A. Harris and Julia Jacobs, Salman Rushdie is attacked onstage in Western New York., The New York Times, 12.8.2022
- ^ הסופר סלמן רושדי מונשם לאחר שנדקר על הבמה, נעצר חשוד במעשה, באתר Ynet, 13/8/22
- ^ דקר כמה פעמים תוך 20 שניות: "החשוד בתקיפת רושדי - תומך המשטר האיראני", באתר ynet, 13.8.2022
- ^ שם המתרגם הושמט כדי להגן עליו.
- ^ וייץ, גידי (2011-10-12). "נביא בניו יורק". הארץ. נבדק ב-2019-02-14.