פרס ויטברד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פרס ריקה.
פרסי הספרים של ויטברד, ולימים פרסי הספרים של קוסטה היו פרסים ספרותיים שנתיים שהוענקו בחמש קטגוריות לספרים בשפה האנגלית של סופרים תושבי בריטניה ואירלנד. הפרסים נוסדו ב־1971 על ידי חברת ויטברד, שהייתה באותה עת מבשלת בירה ובעלים בזכיינות של רשתות מסעדות כגון פיצה האט בבריטניה. בשנת 2006 שונה שם הפרסים לפרסי קוסטה, כאשר רשת קפה קוסטה, אז חברה־בת של ויטברד, העניקה את חסותה לפרסים. בשנת 2012 נוספה קטגוריה של סיפור קצר לחמש הקטגוריות הוותיקות. בשנת 2018 רכשה חברת קוקה־קולה את קפה קוסטה; בשנת 2022 הודיעה החברה על סיום חלוקת הפרס, ומאז לא חולק.[1]
הפרסים הוענקו הן עבור ערך ספרותי גבוה, והן על קריאוּת, לספרים שמנחילים את הנאת הקריאה לקהל הרחב. ככאלה, הם נחשבו פרסים עממיים יותר מהפרס הספרותי הבריטי הוותיק, פרס בוקר.
קטגוריות הפרסים מאז ייסודו הן: ביוגרפיה, ספרות ילדים, רומן ביכורים, רומן, ושירה; מאז 2012, מחולק הפרס גם בקטגוריית הסיפור קצר.
כל אחד מהסופרים הזוכים בחמש הקטגוריות המקוריות מקבל סך 5,000 ליש"ט. במקביל, מו"לים שספריהם עומדים להיכלל ברשימה הקצרה לפרס נדרשים לשלם עמלה בסך 5,000 ליש"ט לצורכי שיווק והוצאות האירוע.[2]
הזוכה בקטגוריית הסיפור הקצר מקבל סך 3,500 ליש"ט, וסך 1000 ליש"ט ניתן למקום השני, ו־500 ליש"ט לשלישי.[3]
הסיפור המנצח נקבע בהצבעה ציבורית, מתוך רשימה קצרה של שישה סיפורים, שאותה בוחר חבר שופטים. התהליך בסמיוּת בשני השלבים: הסיפורים המועמדים נשפטים בעילום שם המחבר הן מועדת השיפוט והן מהציבור הרחב.[4] [5]
שערוריית 1989
בשנת 1989 הוכרז כי הפרס לרומן הטוב ביותר יוענק לאלכסנדר סטיוארט על הרומן The War Zone.[6] אך אחת השופטות בוועדת הפרס, ג'יין גארדם, סברה שהספר "דוחה", ופנתה ישירות לחברת ויטברד בטענה שהענקת הפרס לרומן של סטיוארט תהפוך אותה ל"בדיחה".[7] לאחר עשרה ימים, והדלפת הסיפור לעיתונות, שני השופטים האחרים, דייוויד קוּק ו־ואל הֶנֶסי, השתכנעו לשנות את החלטתם, וכך הוענק הפרס בסופו של דבר ללינדזי קלארק עבור הרומן The Chymical Wedding. השערורייה הייתה כה בלתי נעימה עבור קוק והנסי, ששניהם נשבעו לעולם לא לשפוט עוד בוועדת פרס.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרס ויטברד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרס ויטברד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ "Costa book awards scrapped suddenly after 50 years". TheGuardian.com. 10 ביוני 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ On eve of Costa awards, experts warn that top books prizes are harming fiction, the Guardian, 2017-01-02 (באנגלית)
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 בנובמבר 2016. נבדק ב-24 בנובמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה); (עזרה) - ^ Costa short story prize to be decided by public vote, the Guardian, 2012-11-28 (באנגלית)
- ^ Costa's new short story award to be judged anonymously, the Guardian, 2012-07-17 (באנגלית)
- ^ "The Wrath of Roth". Sun Sentinel. 11 בינואר 2000. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2021.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The War Zone Diary", page 222 of the War Zone, Stuart, Alexander, מסת"ב 0385249535, Doubleday, 1989
- ^ David Streitfeld (1989-12-10). "BOOK REPORT". The Washington Post. Washington, D.C. ISSN 0190-8286. OCLC 1330888409.
34281813פרס ויטברד