סידור אזור אליהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סידור אזור אליהו הוא סידור הערוך על פי פסקיו ומנהגיו של הגאון מווילנא ועל פי נוסחי אשכנז הקדומים.

היסטוריה

עריכת הסידור החלה בשנת תש"ן, על ידי הרב יהושע כהן וישעיהו וינוגרד, ויצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ח, לאחר פטירת הוגה הרעיון, הרב יהושע כהן[1].

את הסידור הכין לדפוס הרב דוד כהן, ראש כולל בירושלים, והמשיך בהדפסתו גם לאחר פטירת הרב יהושע כהן וישעיהו וינוגרד. מהסידור יצאו לאור עד היום שמונה עשרה מהדורות אשר בין חלקן ישנם שינויים מהותיים.

הסידור קיבל עם צאתו לאור במהדורתו הראשונה בשנת תשנ"ח את הסכמותיהם של הרב שריה דבליצקי והרב שלמה ברוודה, ובשנת תש"ס נוספה לו הסכמת הרב שמואל אוירבך.[2]

מבנה הסידור

הסידור בנוי בעיקרו על נוסח אשכנז הישן, כפי שהיה נהוג בפולין וליטא קודם שינויי המדפיסים, והנוסח בו הוא על פי דעת הגר"א, ההלכות מלוקטות מהערות הגר"א לשו"ע, הגהות הגר"א לש"ס, וספר מעשה רב.

בנוסף, עשו המוציאים לאור שימוש בכמה סידורים בהם שולבו מנהגי הגר"א ונדפסו קודם אזור אליהו, ביניהם סידור אשי ישראל, סידור רנ"ה, סידור תפילת אליהו, ועוד[2]. כמו כן עשו המוציאים לאור שימוש בסידורי אשכנז הישנים שנכתבו בכתב יד, ובסידורים שנדפסו קודם תקופת הגר"א.

בחלקו העליון של הסידור מופיע נוסח התפילה לדעת הגר"א, ובחלקו התחתון מקורות, בהם דנים המהדירים על ההגהות שנוספו בסידור.

תפוצה

הסידור נפוץ בעיקר בבתי כנסיות בהם נוהגים כמנהג הגר"א כגון בית כנסת החורבה ובתי הכנסת של קהילת אדרת אליהו, אך גם במקומות אחרים. כמו כן נפוץ בספריות תורניות גדולות[3], בהיותו הסידור היחיד שכל הנוסח בו הוא על פי דעת הגר"א, ושנסדר במיוחד לשם כך.

מהסידור יצאו לאור עד היום שמונה עשרה מהדורות, וכחמישים אלף עותקים[4].

רבי הלל זקס נהג להתפלל בסידור זה באמרו שהוא המדויק ביותר, וזהו הסידור הנפוץ בקהילתו, גם רבי שמואל אוירבך היה נוהג להתפלל בסידור זה ואף כתב הסכמה לסידור, כמו כן הרב חיים קלופט וקהילתו נפש החיים מתפללים בסידור זה.

ביקורת

קבוצות מהנוהגים כמנהג הגר"א הביעו התנגדות לסידור, כיוון שלדעת מהדירי הסידור, הגר"א התפלל בנוסח אשכנז הישן, נושא השנוי במחלוקת. לטענת המבקרים לא ניתן ממרחק השנים לעמוד על נוסח התפילה של הגר"א, והשינויים בסידור הם מנוסחי אשכנז הקדומים שלא ניתן להוכיח באיזה מהם התפלל הגר"א. ביקורת נוספת נשמעה על כך שגם דעת הגר"א אינה ברורה וישנן מחלוקות בין תלמידיו ואף סתירות בין עדויות תלמידיו להגהותיו לש"ס ולמסכתות הקטנות.

אחד המתנגדים הוא רבי שריה דבליצקי, שאף שהסכים לסידור הוא מעיר בהסכמתו על כמה דברים שאינו מסכים בהם עם המהדירים, כמו כן אף הוציא בעצמו בשנת תשל"ח את סידור תפילת אליהו על פי נוסח הגר"א שהשינויים בו הם אך ורק מספר מעשה רב ושאר ספרי הגר"א ולא מנוסחי סידורים ישנים[5].

גם בישיבת עטרת שלמה בה נוהגים כמנהג הגר"א (טעלז), יצאו בביקורת נגד הסידור באחד מגיליונות "והודעתם"[6].

קישורים חיצוניים

וינוגרד, ישעיהו - כהן, דוד, סידור אזור אליהו - ע"פ דעת הגר"א, באתר אוצר החכמה

לקריאה נוספת

  • ראובן גפני, פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה, ירושלים. הוצאת תבונות, תשפ"ב, עמ' 207-209
  • יעקב טריביץ על נוסח הגר"א שבסידור אזור אליהו ישורון מא תשע"ט עמ' תתקל"ה
  • גליון והודעתם, ישיבת עטרת שלמה, גליון מס' 2, עמ' 49-50.

הערות שוליים

  1. סידור אזור אליהו, המהדורה הראשונה
  2. ^ 2.0 2.1 ההקדמה לסידור, עיי"ש.
  3. קטלוג אוצה"ס של ישיבת אופקים, תמוז תשע"ז.
  4. "מבוא לסידור הגר"א", מאת דוד כהן, ירושלים תשפ"ד.
  5. עין ב"אזור אליהו" בהקדמתם לסידור שהזכירו את סידור זה.
  6. ישיבת עטרת שלמה, גליון והודעתם 2 עמוד 49 - 50
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סידור אזור אליהו40609371