סודליט
 | |
| סודליט מברזיל | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Na8Al6(SiO4)6Cl2 |
| מערך קריסטלוגרפי | איזומטרי (קובייתי) |
| צורת הגביש | מופיע כגושים חסרי צורה. לעיתים רחוקות כגבישים בצורת דודקהדרון שגודלם עד 10 ס"מ |
| צבע | כחול הנע בין בהיר לגוון מלכותי עשיר, צהוב בהיר, ורוד עד סגול,ירוק, עורקים לבנים נפוצים |
| ברק | זגוגי עמום עד שמנוני. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
| פצילות | גרועה בשישה כיוונים (היוצרים דודקהדרון) |
| שבירה | בלתי שווה, דמוית קונכייה, המינרל שביר |
| קשיות | 6-5.5. בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.33-2.27 |
| שרטוט | לבן |
| מידע נוסף | ניתך בקלות לזכוכית חסרת צבע, צובע להבה בצהוב (בשל תכולת הנתרן), מתמוסס בחומצת מלח ובחומצה חנקתית |
| מינרלים נלווים | קלציט, אנדרדיט, סנידין, נפלין, אגירין, מיקרוקלין, אלביט, אנקריט, בריט וקנקריניט |
| סוגים | |
| הקמניט | סודליט בגוונים אדום-סגול או ירוק דהה ללבן המשנה צבע בחשיפה לאור השמש |
סודליט הוא מינרל בגוון כחול מלכותי שבו נעשה שימוש נרחב כאבן חן. למרות שגושי סודליט הם בדרך כלל אטומים, הגבישים הם בדרך כלל שקופים עד שקופים למחצה. המינרל סודליט הוא חבר בקבוצת הסודליט ויחד עם האיאין, נוסאן ולזוריט הוא מרכיב נפוץ באבן החן לפיס לזולי.
הסודליט נתגלה לראשונה בדרום מערב גרינלנד בשנת 1811, אך רק עם גילוי המרבצים המעולים הנרחבים של המינרל באונטריו שבקנדה ב-1891 גדלה חשיבותו כאבן לקישוט. האבן כונתה מאז "כחול הנסיכה" על שם הנסיכה פטרישה[1] שביקרה באונטריו זמן מה לאחר שנתגלו מרבצי הסודליט ובחרה במינרל כאבן לקישוט עבור בית מארלבורו שבלונדון.
תכונות
הסודליט הוא מינרל קל, קשה באופן יחסית, אם כי שביר. נוסחת המבנה הכימי של הסודליט היא Na8Al6(SiO4)6Cl2. מקור שמו בשל תכולת הנתרן (המכונה באנגלית "סודיום"). במינרלוגיה מוגדר המינרל כפלדשפטואיד (מינרל השייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי, דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה). הסודליט מתגבש במערכת הקובייתית כשהוא יוצר גבישים שקופים עד שקופים למחצה בעלי ברק זגוגי וגוונים רבים, תופעת גבישים תאומים נפוצה למדי. מבחינת תכונותיו האופטית המינרל הוא איזוטרופי וידוע בשל צבעו הכחול, אך הוא יכול להופיע גם בגוונים של אפור, צהוב, ירוק או ורוד כשהוא מנומר לעיתים קרובות בעורקים או בכתמים לבנים. קשיות המינרל נעה בין 5 ל-6 בסולם מוס ומשקלו הסגולי סביב 2.3 גרם לסמ"ק. כשלחומר יש גוון כחול אחיד נעשה בו שימוש בתכשיטים, כשנוהגים ללטש אותו כחרוזים וקבושונים. חומר באיכות נחותה יותר משמש לחיפוי או לשיבוץ בעבודות שונות. הסודליט ניתך בקלות והופך לזכוכית חסרת צבע. הסודליט צובע להבה בצהוב (בשל תכולת הנתרן שבו). בשבירת המינרל הוא מפיץ ריח אופייני כשל מימן גופריתי (H2S). המינרל מתמוסס בחומצת מלח ובחומצה חנקתית.
אף על פי שהסודליט דומה מאד ללזוריט וללפיס לזולי יש ביניהם כמה הבדלים. ראשית צבע הסודליט הוא כחול מלכותי ולא אולטרמרין, הצבע האופייני ללזוריט וללפיס לזולי. סודליט מכיל לעיתים רחוקות בלבד פיריט, תכליל נפוץ בלפיס. בנוסף צבע השרטוט שלו הוא לבן ולא כחול כשל הלפיס. הפצילות הגרועה של הסודליט בשישה כוונים ניתנת להבחנה בדמות סדקים זעירים המופיעים לאורך כל האבן.
הקמניט הוא סוג חשוב של סודליט המפגין את תכונת הטנאברסנציה (היכולת לשנות צבע בעת חשיפה לשמש). צבע ההקמניט מאזור הר סנט-אילר (Mont Saint-Hilaire) בחבל קוויבק שבקנדה או מאילימאוססק (Ilímaussaq) שבגרינלנד (המקום בו נתגלה הסודליט) שזה עתה נחצב הוא בדרך כלל סגול עמוק עד בהיר, אבל הצבע משתנה במהירות ללבן ירקרק או אפרפר. ובניגוד לכך, צבע הקמניט מאפגניסטן ומבורמה שזה עתה נחצב הוא לבן קרמי אבל הוא משתנה לסגול או אדום-ורוד בהשפעת קרני השמש. גם סוגים אחרים של סודליט מושפעים מהקרנה בקרינה אולטרה סגולה בגלים ארוכים או קצרים והם פולטים קרינה פלואורסצנטית בגוון כתום מנומר (ראו גם פוטוכרומיזם).
הכימאי האמריקני לינוס פאולינג הציע בשנת 1930 רעיון לצורת המבנה של תא היחידה של הסודליט שאומת באמצעות מחקריהם הקריסטלוגרפיים של צמד החוקרים הגרמניים לונס (Löns) ושולץ (Schulz) ב-1967.
מקור ותפוצה
הסודליט מופיע בעיקר כגושים חסרי צורה כשהוא ממלא עורקים בסלעי יסוד פלוטוניים כדוגמת סיאניט נפליני או פונוליט, וגם בסלעי יסוד גירניים שעברו מטאסומטיזם. הוא מופיע יחד עם מינרלים אחרים האופיינים לסביבה ענייה בסיליקה כדוגמת הלוסיט, הקנקריניט והנתרוליט.
מרבצים משמעותיים של סודליט באיכות טובה מצויים במספר מקומות קטן בעולם: בסמוך לעיירה בנקרופט (Bancroft) באונטריו ובהר סנט-אילר (Mont Saint-Hilaire) בחבל קוויבק שבקנדה; בסמוך לעיירה ליטצ'פילד (Litchfield) במדינת מיין, ולעיירה מגנט קוב (Magnet Cove) בארקנסו שבארצות הברית. בסמוך לעיירה גולדן (Golden) במדינת קולומביה הבריטית שבקנדה נתגלו לאחרונה מצבורי סודליט. מרבצים קטנים יותר מצויים באמריקה הדרומית (ברזיל ובוליביה), פורטוגל, רומניה, בורמה ורוסיה. הקמניט מצוי בעיקר בהר סנט-אילר ובגרינלנד, שממנה מופק סוג בגוון ירוק המכונה "סודליט זיקית".
גבישים שקופים מפותחים היטב מצויים בצפון נמיביה ובלבות של הר וזוב במחוז קמפניה שבאיטליה.[2]
לקריאה נוספת
- Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., ISBN 0-471-80580-7
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סודליט |