אגירין
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | NaFe3+Si2O6 |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני |
| צורת הגביש | מחטי - גבישים מאורכים פריזמתיים דקים המסתיימים בפירמידה תלולה אסימטרית. |
| צבע | ירוק כהה, שחור ירקרק, שחור. |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום |
| פצילות | מעולה בשני כוונים בזוויות של קרוב ל-90 מעלות |
| שבירה | בלתי שווה |
| קשיות | 6.5-6 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.52 |
| שרטוט | אפור-צהבהב |
| מידע נוסף | קיימת תופעת גבישים תאומים. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם. בשברים דקים המינרל הוא ירוק שקוף. |
| מינרלים נלווים | קוורץ, אוגיט, בריט, נפלין, אלביט וסודליט |
אגירין הוא מינרל, חבר בקבוצת הקלינופירוקסן - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים. האגירין בנוי משרשרת בודדת. נוסחת המבנה הכימי של האגירין היא: NaFe3+ Si2O6. האגירין נמצא בתחילת השורה האיזומורפית של האגירין-אוגיט (Ca,Mg,Fe)SiO3)). בשורה זו הנתרן מתחלף בכמויות משתנות עם הסידן, כאשר ברזל (Fe+2) ומגנזיום מחליפים את הברזל (Fe+3) על מנת לאזן את המטען החשמלי. אלומיניום מחליף גם הוא את הברזל (Fe+3).
מששת ימי בראשית אגירין מופיע כגבישים דקים ארוכים עד 35 סנטימטר אורכם, הגבישים מקווקווים לאורכם, לעיתים מכופפים או מעוותים וגונם ירוק כהה. לאגירין יש ברק זגוגי ופצילות מושלמת. קשיות המינרל נעה בין 5 ל-6 על פי סולם מוס ומשקלו הסגולי נע בין 3.2 ל-3.4. מבחינת תכונותיו האופטיות האגירין הוא דו-צירי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). מזווית אחת הוא נראה ירוק עמוק בגוון האזמרגד, מזווית שנייה הוא נראה ירוק צהוב ומזווית שלישית ירוק חום, או חום צהבהב.
האגירין מופיע בסיאניט-נפלין פראלקליני ובסלעי יסוד דומים. מקומות בהם ניתן למצוא אגירין כולל את אזור הר סנט-אילר (Mont Saint-Hilaire) בחבל קוויבק שבקנדה, העיירה קונגסברג (Kongsberg) שבנורווגיה, נרסרססוק (Narsarssuk) בגרינלנד, חצי האי קולה ברוסיה, העיירה מגנט קוב (Magnet Cove) בארקנסו שבארצות הברית, קניה, סקוטלנד וניגריה.[1]
בישראל ניתן למצוא אגירין בנורדמרקיט (סוג של סיאניט) של מכתש רמון; איגרין-אוגיט (המינרל הנמצא באמצע השורה האיזומורפית בין אגירין לאוגיט) מופיע בנפלין-מונזוניט של גבעת המורה. במצרים ניתן למצוא אגירין בגרניטים אלקליניים בסיני ובמדבר המזרחי.
האגירין נתגלה לראשונה בנורווגיה בשנת 1835 וקיבל את כינויו על שמו אגיר, אליל הים במיתולוגיה הנורדית. שם נרדף למינרל הוא "אקמיט" (מיוונית נקודה) בהתייחס לגבישים המחודדים שלו.
לקריאה נוספת
- יעקב ק. בן־תור, "לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגירין |
הערות שוליים
- ^ לרשימה המלאה מומלץ לגשת לאתר Mindat המצוי בקישורים החיצוניים להלן.