האיאין

האיאין

תכונות המינרל
הרכב כימי	Na,Ca)4-8Al6Si6(O,S)24(SO4,Cl)1-2)
מערך קריסטלוגרפי	איזומטרי
צורת הגביש	מופיע כגבישים מושלמים קטנים.
צבע	כחול, צהוב, ורוד, ירוק לבן או אפור.
ברק	זגוגי או שמנוני.
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	טובה בשלושה כיוונים
שבירה	בלתי שווה, דמוית קונכייה
קשיות	6-5.5. בסולם מוס
משקל סגולי	2.5-2.44
שרטוט	כחול בהיר מאד עד לבן
מידע נוסף	גבישים תאומים נפוצים מאוד. בהקרנה בקרינה אולטרה סגולה של גלים ארוכים מופיעה קרינה פלואורסצנטית בגוון כתום אדמדם עד ורוד סגול.
מינרלים נלווים	אוגיט, ביוטיט, אנדרדיט, מליליט, סנידין, פלוגופיט, אפטיט, נפלין ולוסיט

האיאין או האיאיניט הוא פלדשפטואיד (מינרל השייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי, דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה) החבר בקבוצת הסודליט והכולל סולפט וכלוריד. נוסחת ההאיאין היא Na,Ca)_4-8Al₆Si₆(O,S)₂₄(SO₄,Cl)_1-2). ההאיאין נברא בששת ימי בראשית והתגבש במערכת הקובייתית כשהוא יוצר גבישים שקופים (בדרך כלל במבנה גבישים תאומים) בעלי ברק זגוגי וגוונים רבים (כחול, לבן, אפור, צהוב, ירוק, ורוד). קשיות המינרל נעה בין 5 ל-6 בסולם מוס ומשקלו הסגולי בין 2.4 ל-2.5 גרם לסמ"ק.

ההאיאין אותר לראשונה בשנת 1807 מדגימות שנלקחו מאזור הוזוב – מונט סומה באיטליה. המינרל נקרא על שמו של רנה ז'יסט אאיאי (1822-1743), מינרלוג צרפתי הנחשב אבי הקריסטלוגרפיה המודרנית. המינרל מתגבש בסלעי יסוד עניים בסיליקה כדוגמת הפונוליט במקומות רבים בעולם. לדוגמה: באיטליה - באזור הווזוב שבמחוז קמפניה, בהרי אלבן (Alban) שבמחוז לאציו וליד גרוסטו (Grosseto) שבטוסקנה, בגרמניה - במחוז הגעשי של הריין: איפל (Eifel) ולאכר זי (Laacher See). בארצות הברית, במדינות מונטנה וניו יורק, בסין ליד נאנג'ינג ובאי הקטן טאיארופו שבטהיטי.

קישורים חיצוניים

• המינרל האיאין באתר Mindat
• המינרל האיאין באתר Webmineral
• המינרל האיאין באתר Handbook Of Mineralogy
• hauyne.eu אתר שפתחו שני אחים מגרמניה שתחביבם הוא לחפש מינרלים (ובעיקר האיאין) המצויים קרוב לאזור מגוריהם –העיירה מנדיג באזור הגעשי של האייפל. האתר מכיל כמה תמונות של האיאין שלוטש כאבן חן.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0