אנדרדיט

אנדרדיט

אנדרדיט (מלניט)
תכונות המינרל
הרכב כימי	Ca3Fe+32(SiO4)3
מערך קריסטלוגרפי	קובייתי
צורת הגביש	צורת גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) היא של רומבודודקהדרון וגודלם מגיע עד 5 ס"מ, אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) נפוצה. קיימות גם צורות גרגריות וקומפקטיות.
צבע	צהוב, חום, ירוק, שחור, לעיתים רחוקות חסר צבע
ברק	זגוגי, דמוי יהלום, דמוי שרף או עמום
שקיפות	הגבישים שקופים עד שקופים למחצה
פצילות	אין
שבירה	דמוית קונכייה עד בלתי שווה
קשיות	7.5-6.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.9-3.8
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	אלביט, קלציט, דיופסיד, ביוטיט, הדנברגיט, טרמוליט, וזוביאניט, כלוריט
סוגים
דמנטואיד מלניט טופזוליט	שקוף, ירוק כהה עד בהיר עד צהוב ירוק שחור אטום צהוב שקוף עד שקוף למחצה לעיתים מופיעה תופעת עין החתול

אנדרדיט – מינרל נזוסיליקטי השייך לקבוצת הגארנט.

תכונות

נוסחת המבנה הכימי של אנדרדיט היא Ca₃Fe⁺³₂(SiO₄)₃.

אנדרדיט כולל שלושה סוגי משנה:

• מלניט – מינרל אטום שצבעו שחור, בדרך כלל לא נעשה בו שימוש כאבן חן.
• דמנטואיד – מינרל שקוף בעל גוון ירוק עשיר, אבן חן יקרה ונדירה.
• טופזוליט – צבעו צהוב-לימון עד ירוק-צהוב, לעיתים מצוי באיכות המאפשרת ללטש אותו לאבן חן מרובת פאות.

קיים גם אנדרדיט נדיר חסר צבע.

הוא מופיע בטבע בגבישים מפותחים היטב שצורתם רומבודודקהדרון (פאון בעל 12 פאות) או טרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות).

האנדרדיט משתתף בשתי שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכול להיות מוחלף על ידי אטום אחר מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל). האחת, עם המינרל שורלומיט (Ca₃(Ti⁴⁺,Fe³⁺)₂[(Si,Ti)O₄]₃), והשנייה עם המינרל גרוסולר (Ca₃Al₂(SiO₄)₃). האנדרדיט, הגרוסולר והאוברוביט ידועים באופן קיבוצי כקבוצת האוגראנדיט (אוברוביט, גרוסולר, אנדרדיט), כשאלומיניום וכרום מחליפים את הברזל במבנה האנדרדיט.

אופטית המינרל הוא איזוטרופי. מקדם השבירה הממוצע של האנדרדיט הוא 1.89. צבעיו הנפוץ של האנדרדיט הם ירוק, צהוב ושחור.

האנדרדיט נתגלה ב-1868 ליד דרמן שבנורווגיה וקרוי על שמו של המינרלוג, המשורר והמדינאי הברזילאי ז'וזה בוניפאסיו דה אנדרדה אי סילבה (José Bonifácio de Andrade e Silva)‏ (1838-1763). דה אנדרדה, שערך בשלהי המאה ה-18 כמה מסעות מחקר גאולוגיים באירופה, וגילה בשוודיה את המינרלים פטאליט וספודומן, תיאר לראשונה את אחד מסוגי האנדרדיט.

שימושים

השימוש המסחרי הנפוץ ביותר הוא כאבן חן. לאנדרדיט יש את הברק העז ביותר מבין כל סוגי הגארנט וקשיותו גבוהה יחסית. נוהגים ללטש את הסוגים בעלי הגוונים הצהובים, והחומים, אבל הסוג היקר ביותר (והנדיר יותר) הוא הדמנטואיד בעל הגוון הירוק. אפילו במלניט השחור והאטום נעשה לעיתים שימוש כתכשיט לסמל אבל. בנוסף, כל סוגי האנדרדיט הם מינרלים מבוקשים על ידי אספנים.

מקור ותפוצה

האנדרדיט מופיע בעיקר בסלעי סקארן - תוצאה של התמרה של אבני גיר בלתי טהורות או של סלעי יסוד סידניים; בשיסטים כלוריטיים וסרפטיניטים; בסלעי יסוד אלקליים; בחללים בסלעי יסוד, ולעיתים בקסנוליתים בשיש.

האנדרדיט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות לדוגמה בהם מוצאים אנדרדיט כוללים את הר סנט-אילר בפרובינציית ׂקוויבק שבקנדה; בסטנלי בט (Stanley Butte), מחוז גרהם (Graham) באריזונה ניתן למצוא טופזוליט, בגבעת גארנט (Garnet Hill) שבמחוז קלווראס (Calaveras) בקליפורניה, ובפרנקלין וסטרלינג היל במחוז ססקס (Sussex) שבארצות הברית; סמוך לצ'רקו דה פאנה, במדינת צ'יוואווה במקסיקו; גבישים באיכות של אבני חן מנהר בורובקה, ניז'ני טגיל בהרי אורל, וצפונית לולאדיווסטוק ברוסיה; בדוגינצה (Dognecea) בחבל באנאט ברומניה; סמוך לארנדל (Arendal) בנורווגיה; ובמכרה וסלס (Wessels), סמוך לקורומן (Kuruman) במחוז קייפ בדרום אפריקה.

בישראל ניתן למצוא אנדרדיט בתצורת חתרורים (למשל בבקעת חתרורים מזרחית לערד).

קישורים חיצוניים

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• אתר Mineral Galleries
• אתר Minerals Net
• אתר המינרלים של הר סנט-אילר
• פרויקט rruf