סדר תעניות כיצד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר תעניות כיצד
מסכת תענית
סדר מועד
נושא עיקרי סדר התפילה בתעניות גשמים ושאר דיני התענית
מספר הפרק במסכת 2
מספר משניות 10
דפים בתלמוד בבלי דף ט"ו עמוד א' - דף י"ח עמוד ב'
מספר דפים בתלמוד בבלי 4

סדר תעניות כיצד הוא הפרק השני במסכת תענית, העוסק בסדר התפילה בתעניות גשמים ושאר דיני התענית. בפרק 10 משניות, ובגמרא הוא כולל 4 דפים, וממוקם בין הדפים טו עמוד א' - יח עמוד ב'.

נושאי הפרק

סדר תפילת התענית

המשנה עוסקת בסדר התפילה ברחובה של עיר בתעניות האחרונות של גשמים; הוספת שש ברכות מיוחדות בתפילת שמונה עשרה ותקיעה בשופרות. לפני התפילה מעמידים דרשן לעורר את הציבור שעיקר מטרת התענית לשוב בתשובה, כפי שנלמד מהאמור באנשי נינווה שנושעו בזכות חזרתם בתשובה. החזן היורד לפני התיבה בתענית ראוי שיהיה זקן, בקי בתפילה, עני ושפל רוח, ונקי מעבירות  ובעיקר מגזל[1].

סדר מיוחד התקיים בתפילות בהר הבית, הקשור בתקנת עזרא הסופר שאין לענות אמן בבית המקדש, אלא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד[2].

ימים שבהם אין גוזרים תענית

חז"ל קבעו שאין גוזרים תענית בימי שני וחמישי מפני שהם ימי שוק ודרישה מוגברת לצורכי מזון למוצאי התענית עלולה לגרום להפקעת שערים. כן אין מתענים בימים טובים, ראש חודש חנוכה ופורים. התנאים נחלקו בציבור שהחלו בסדרת תעניות וחל ראש חודש באחת מהן האם מותרים להתענות בו[3].

דיני כהנים העובדים בבית המקדש

חכמים הקילו בדיני התענית לכהנים העובדים בבית המקדש כדי שיוכלו לעבוד את עבודתם כראוי. נאמרו חילוקי דינים בין התעניות הראשונות של הגשמים לאמצעיות ואחרונות החמורות יותר, וכן בין אנשי בית אב שתורם לעבוד באותו היום, לבין אנשי המשמר הנדרשים לפעמים לסייע לכהני בית האב[4].

כמו כן נאסרה לכהני המשמר תספורת וכיבוס בשבוע בו הם עובדים, כדי שיכינו את עצמם ויכנסו למשמרתם מסופרים ובבגדים נקיים[5].

זמני התספורת למלך וכהן

ערך מורחב – פרועי ראש

יש חיוב על המלך להסתפר בכל יום. מהכהן גדול נדרש להסתפר פעם בשבוע, וכהן הדיוט צריך להסתפר אחת לחודש. הגמרא דנה במקור לדינים אלו[6].

שתיית יין לכהנים בזמן הזה

הגמרא דנה האם מותר לכהן לשתות יין בזמן הזה - שבית המקדש אינו קיים, אף אם אינו יודע מהו זמן עבודת המשמרת שלו בבית המקדש, או שיש לחשוש שיבנה בית המקדש ויצטרכו את עזרתו בעבודת המקדש, ולא יוכל לעבוד כיון ששתויי יין אסורים בעבודה[7].

מגילת תענית

ערך מורחב – מגילת תענית

במגילת תענית מובא מספר ימים בהם אין להתענות, ומספר ימים בהם אף אסור להספיד עקב ניסים שאירעו בימים אלה. במשנה מובא שבימים בהם אסור אף להספיד, אין להספיד כבר מהיום שלפניהם, ונחלקו התנאים האם גם בימים שלאחריהם אין להספיד. כמו כן נחלקו התנאים האם בימים בהם יש רק איסור תענית, יש לאסור לצום ביום שלפניהם או שכיון שימים אלו פחות חמורים לא החמירו בכך. אגב דין זה דנה הגמרא בצורך לכתוב ימים מסוימים במגילת תענית האסורים ממילא בתענית או בהספד, עקב סמיכותם לימים אחרים ממגילת תענית[8].

הערות שוליים