קרגל
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1954–הווה (כ־70 שנה) |
| משרד ראשי | לוד |
| בעלות | כלל תעשיות (26%) |
| מוצרים עיקריים | אריזות קרטון |
| שווי שוק | 31.6 מיליון ש"ח (22 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | כ- 800 מיליון ₪ (2014) |
| www.cargal.co.il | |
קרגל היא חברה ישראלית שהחלה את דרכה בייצור קרטון גלי, בשנת 1954.
תולדות החברה
מפעלה הראשון של קרגל נפתח בבני ברק ביוני 1954, על ידי סם דובינר וז. גרודז'נסקי (זאב גדרון[1]), ארבעה חודשים לאחר קבלת אישור משרד המסחר והתעשייה[2]. המפעל ייצא אריזות קרטון לחוץ לארץ[3] ובשנות ה-50 נכלל ברשימת היצואנים הישראלים שייצאו ביותר ממיליון דולר לשנה[4]. בנוסף, מכר קרגל אריזות קרטון לצורך אריזת ייצוא תוצרת חקלאית מישראל[5].
בשנת 1956 אושר לקרגל להקים מפעל נוסף לייצור קרטון[6], שהוקם בלוד[7]. בתחילת 1959 החברה נכנסה לקשיים ונדרשה להזרמת כספים של הממשלה ושל משקיעים[8]. ביולי 1959 נמכר המפעל לחברות "יוניון בג" ואינטרנשיונל פייפר האמריקאיות במסגרת הסדר עם הנושים[9]. המפעל בבני ברק נסגר ונפתח מחדש רק לאחר מכירת החברה[10], עד השלמת העברת המכונות ללוד באוקטובר 1959[11]. דו"ח של משרד המסחר והתעשייה קבע שהקמת המפעל בלוד הסתמך על תחזיות שגויות וכי הממשלה והבנקים לא בדקו כיאות את הבקשה למפעל מאושר[12]. בשנת 1983 רכשו דנות ובנק לאומי שני שלישים ממניות החברה[13] וחלק ממניות החברה הועברו למנכ"ל החברה, אורי מנשה[14]. בנובמבר 1986 רכש לאומי את חלקה של דנות בקרגל[15] ובתחילת 1987 מכר בנק לאומי את אחזקותיו בחברה לכלל תעשיות, אורי מנשה וקבוצת שטיינהרט[16]. בשנת 1998 החזיק אורי מנשה בכמחצית ממניות החברה והוא התכוון למכור את מניותיו לחברת פראט האוסטרלית, שנסוגה מהעסקה. מנשה תבע את פראט על ביטול העסקה, שלטענתו נסגרה, והתביעה הסתיימה בפשרה[17]. במאי 2004 מכר מנשה את מניותיו בחברה לסי אי קרטון[18], שרכשה עוד שישית מהחברה בתחילת 2005[19]. 27% מהחברה היו אז בידי כלל תעשיות ו-7.5% בידי הציבור[20].
החל משנת 2011 פועלת החברה להעברת המפעל בלוד לאזור תעשייה עידן הנגב[21].
אריזת פרי הדר
במשך מספר שנים נאבק המפעל לשכנע את המועצה לשיווק פרי הדר לעבור מאריזת פרי ההדר לייצוא מארגזי עץ לקרטון גלי[22], מאבק שהוכתר בהצלחה והביא בשנת 1958 לשימוש ביותר מ-8 מיליון מיכלי קרגל לייצוא פרי הדר מישראל[23]. אולם בתחילת 1959 ביטלה המועצה לשיווק פרי הדר את הזמנת המיכלים, לאחר שנטען שהקרטונים אינם מתאימים לשיווק פרי הדר וגורמים להפסדים[24]. החלטה זאת בוטלה לאחר כחודש בלחץ שר החקלאות קדיש לוז, כדי למנוע פיטורי פועלי קרגל בלוד[25][26].
קרטל
בינואר 1966 אישר הממונה על הגבלים עסקיים הקמת קרטל לייצור קרטון בין קרגל לפלארו של זלמן סוזאיב[27]. הסדר זה הורחב בהמשך לכלול גם את מפעל מיכלי כרמל בטירת הכרמל של כור[28].
שריפות
ביולי 1969 נשרף המפעל בלוד[29]. המפעל הוקם מחדש תוך הרחבתו ונפתח בפברואר 1970[30]. סכום הביטוח ששולם למפעל היה הגדול ביותר ששולם עד אז בישראל[31]. בספטמבר 1977 נשרף המפעל שוב[32] ושוקם במשך חצי שנה בידי סולל בונה[33]. בשריפה זאת האשימה המשטרה את כנופיית מע"צ[34], שברבות השנים זוכו מכל אשמה. שריפה שלישית, קטנה בהיקפה, אירעה במפעל בדצמבר 1978[35].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קרגל- בוצת פלסטו-קרגל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- בוצת פלסטו-קרגל בע"מ, באתר "מאיה"
פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשייה, מבקר במפעל קרגל. יומני כרמל, אפריל 1955 (התחלה 0:50)
הערות שוליים
- ^ מנחם תלמי, דון זאב ולוולה גדרון, מעריב, 12 במרץ 1965.
- ^ קרגל בית חרושת לחומרי אריזה, חרות, 8 ביוני 1954
- ^ מיכלי קרטון במליון דולר נמכרו לחו"ל, דבר, 29 בנובמבר 1956
- ^ תעודות היצואן המוסמך חולקו ל-120 יצואנים, דבר, 9 בפברואר 1958
- ^ יצוא התוצרת חקלאית באריזת קרטון גלי, דבר, 14 ביולי 1954
- ^ קרגל יקים מפעל ענק למיכלי קרטון, דבר, 1 באוגוסט 1956
- ^ 3 מליון דולר יצוא קרגל ב-1957, דבר, 20 ביוני 1957
- ^ דובינר: הקשיים של קרגל הם זמניים, מעריב, 15 במרץ 1959
- ^ י. שדמי, דובינר מכר את קרגל ל-2 חברות אמריקאיות, מעריב, 15 ביולי 1959
- ^ התחדשה העבודה בקרגל בני ברק, דבר, 19 ביולי 1959
- ^ הושלמה העברת קרגל ללוד, דבר, 14 באוקטובר 1959
- ^ ביקורת על הקמת קרגל לוד בדו"ח לשר המסחר והתעשייה, דבר, 12 באפריל 1959
- ^ דרור שרביט, קרגל נרכש במכפיל 9 ללא גיבוי נכסי מלא, דבר, 28 ביוני 1983
- ^ דנות והשקעות בל"ל רכשו 66% מקרגל, דבר, 15 ביוני 1983
- ^ בנק לאומי מכר מניותיו בארגמן, מעריב, 10 בנובמבר 1986
- ^ יואב יצחק, כלל תעשיות רכשה את קרגל במציאה, מעריב, 4 באוגוסט 1987
- ^ אמיר הלמר, הושגה פשרה בין אורי מנשה, בעל השליטה לשעבר בקרגל, לבין יו"ר פראט האוסטרלית, באתר TheMarker, 11 במאי 2004
- ^ גולן פרינדנפלד, אורי מנשה מוכר את השליטה בקרגל לפי 27.5 מ' ד' - נמוך בכ-65% מהשווי לפיו התכוון למוכרה לפראט, באתר גלובס, 6 במאי 2004
- ^ שי שלו, תחרות מקרטון: מנכ"ל קרגל עושה עסקים עם המתחרה, באתר גלובס, 11 בינואר 2005
- ^ שי שלו, בעלי קרגל מחלצים את הציבור בפרמייה של 28%, באתר גלובס, 2 בפברואר 2005
- ^ נעמה סיקולר, למה המדינה חושבת שעידוד התעסוקה בנגב חשוב מפתרון הבעיות בלוד, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2011
- ^ הצליחה אריזת פרי הדר בקרטון, הצופה, 26 בינואר 1956
הדים לסכסוך קרגל בכנסת, הצופה, 13 ביוני 1957 - ^ קרגל ייצאה בדצמבר ב-274 אלף דולר, חרות, 2 בינואר 1959
- ^ י. שדמי, גילויים של השר ספיר בפרשת הקרטונים, מעריב, 14 בינואר 1959
- ^ מועצת ההדרים תרכוש מליון תיבות קרגל, דבר, 27 בפברואר 1959
- ^ ארגזי עץ או מיכלי קרטון, דבר, 8 באפריל 1959
- ^ אושר קרטל מפעלי הקרטון, דבר, 7 בינואר 1966
- ^ חוק ההגבלים העסקיים, דבר, 16 בינואר 1974
- ^ זיוי שורר, מפעל קרגל עלה באש, דבר, 31 ביולי 1969
צפוי שיקום מהיר של קרגל, מעריב, 1 באוגוסט 1969 - ^ בית חרושת קרגל שוקם, דבר, 10 בפברואר 1970
- ^ הפיצוי לקרגל - סכום הביטוח הגדול ביותר ששולם בישראל, דבר, 12 בפברואר 1970
- ^ הדליקה הגדולה בתולדות ישראל, דבר, 2 באוקטובר 1977
- ^ סו"ב השלים שיקום מפעל קרגל, דבר, 18 ביוני 1978
- ^ ה-8 ניסו לפגוע בכלכלת המדינה, מעריב, 1 באוקטובר 1978
- ^ שוב אש בקרגל, מעריב, 27 בדצמבר 1978
