רבי נפתלי הלברשטאם (ירושלים)
לידה | ב' בתמוז ה'תרפ"ח | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
י"ז באדר א' ה'תשפ"ב (בגיל 93) נתניה | ||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
מקום מגורים | ירושלים | ||||
השתייכות | העדה החרדית | ||||
תחומי עיסוק | כשרות | ||||
חיבוריו | דברי נפתלי | ||||
בת זוג | חיה שרה | ||||
|
רבי נפתלי הלברשטאם (ב' בתמוז ה'תרפ"ח, 20 ביוני 1928 – י"ז באדר א' ה'תשפ"ב, 18 בפברואר 2022) היה האדמו"ר מטשאקאווא ממייסדי ויושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית.
ביוגרפיה
נולד בגליציה לרבי יעקב הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא, בן רבי סיני מזמיגראד, ולאיידל דינה, בת רבי שלום מוסקוביץ' משאץ שהדריכו וחיבבו מאד[1]. בילדותו, בשנת תרצ"ה, עלה לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה תורה ויראה, ולאחר מכן למד בישיבת סלונים, ונקשר אל ראש הישיבה רבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים ובעל הנתיבות שלום.
נישא לחיה שרה, בת רבי שמואל שמעלקא גינזברג, אב"ד אורניאש מדייש (צאצא לרבי שמואל שמעלקא קליין מסעליש). הוסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין.
הוכתר לכהן כרב בית מדרש טשאקווא עוד בחיי אביו, ולאחר פטירתו בשנת תשכ"ח החל למלא את מקומו כאדמו"ר מטשאקאווא.
נפטר בי"ז באדר א' ה'תשפ"ב[2].
במהלך ההלוייה הוכתר חתנו, הרב שלמה גשטטנר (בן רבי נתן גשטטנר), לממלא מקומו באדמורו"ת טשאקאווא, על פי צוואתו, ע"י הרב סיני הלברשטאם[3].
בסיום ימי השלושים לפטירתו, הוכתר נכדו הרב יוסף מאיר כהנא (בן חתנו רבי צבי הירש כהנא מזידיטשוב ספינקא), למלא מקומו באדמורו"ת בבית שמש ע"י רבי משה שטרנבוך [2],
פעילותו
כיהן כיו"ר ועד הכשרות של העדה החרדית בירושלים. ובמשך עשרות שנים שימש כנציג העדה החרדית המביע את עמדתם בעניני ההלכה והכשרות. במסגרת זו נפגש בשנת ה'תשי"א עם החזון איש בכדי לברר הלכות שונות בדיני שביעית, ומינה אותו כאחראי על נושא הקמח בשביעית[4] בשנת ה'תשי"ח פעל לספק תוצרת כשרה ללא חשש שביעית. כן בירר יחד עם רבי שלמה זלמן אוירבך את דינה של אזור ה'ערבה' בגבולה הדרומי של הארץ[5]. כן פעל רבות למען כשרות המאכלים לפסח[6][7]. העלה את כל תחום הכשרות בעולם לסטנדרט גבוה ביותר, הטמיע מושגים חדשים שהתקבלו לאחר מכן בכל התפוצות, כמו הוצאה לאור של 'מדריך הכשרות'[8], ההידור במאפיות המצות לפסח בח"י מהלישה, שני שולחנות עבודה, פתיחת ברזי המים ללא מגע יד אדם.
ניהל מאבקים נגד ניתוחי מתים בארץ ישראל ולחם נגד חפירת קברי מתים, והודות לקשריו עם רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק הצליח למנוע חפירת קברים ליד קבר הרמב"ם בטבריה[9].
התכתב עם גדולי הפוסקים בעניני כשרות[10]. מדי ראש חודש ניהל את מושב הבד"ץ בעניני כשרות בהרכב מלא של כל חברי בית הדין[11], ובעת חולשתו התקיימה המושב בביתו[12].
חיבוריו
דברי נפתלי על התורה ומועדים ג' כרכים.
דברי נפתלי סיפורי צדיקים בשלבי עריכה, ובחלקו פורסם בכתבי עת[13][14][15].
קדושת היום על ימים נוראים.
נועם בקודש סיפורים על רבי אלימלך מליזענסק.
משפחתו
אחיו היו רבי משה הלברשטאם, רבי מאיר הלברשטאם (אדמו"ר מטשאקאווא בני ברק) ורבי חכם צבי הלברשטאם.
בנותיו:
- שלאמצא אידל דינה (נפטרה תשע"ט), נישאה לרב שלמה גשטטנר, בנו של רבי נתן גשטטנר. מכהן כמו"ץ העדה החרדית ורב שכונת גבעת משה מטעמה, וכן כאדמו"ר מטשאקאווא.
- בריינדל לאה, נישאה לחתנו רבי צבי כהנא, האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים, (נפטר ט"ו שבט תשע"ה).
- רוחמה, נישאה להרב יצחק יהודה טברסקי, ר"מ בישיבת רחמסטריווקא, בנו של רבי מנחם נחום ראש ישיבת רחמסטריווקא, בנו של רבי יוחנן מרחמסטריווקא (השני).
לקריאה נוספת
תולדות החסידות בארץ ישראל, בית טשאקווא, מאיר הלחמי, ירושלים תשנ"ו
קישורים חיצוניים
- הילולת הדברי חיים מצאנז בחצה"ק טשאקאווע באתר JDN
- הילולת הדברי נפתלי מטשאקווא בחצה"ק טשאקווא באתר JDN
- מראות קודש מחייו של האדמו"ר ה'דברי נפתלי' מטשאקווא באתר בחצרות הקודש
- ראיון מסכם של שבעים שנה בתחום הכשרות.
- בנין מוסדות 'דברי נפתלי' טשאקווא שעל שמו.
הערות שוליים
- ^ טוביה פריינד, מיין הייליגער זיידע, די וואך און שריפט 146, פרשת שמות תשפ"ב, עמ' 35 - 45
- ^ משה ויסברג,, האדמו"ר מצאנז טשאקווא זצ"ל מזקני האדמו"רים בדורנו הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, י"ז אדר תשפ"ב 18/02/2022.
- ^ עיתון המבשר, י"ט באדר א' תשפ"ב
- ^ מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל כרך ב', ירושלים: במה, עמ' 184
- ^ מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, בית טשאקווא, ירושלים: במה, תשנ"ח
- ^ טוביה פריינד, המודיע גליון תוספת ערב פסח, תשפ"ב, עמ' 64
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , ושמרתם את חג המצות, קהלא קדישא, גליון תוספת עטרת, תשפ"ב, עמ' 28 - 39 - ^ , ושמרתם את חג המצות, קהלא קדישא, גליון תוספת עטרת, תשפ"ב, עמ' 28 - 39 ^
- ^ מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, בית טשאקווא, ירושלים: במה, תשנ"ו
- ^ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו סימן קכ, חלק י סימן סט וסימן קו. שו"ת להורות נתן חלק ב סימן כז וחלק ט סימן לד-לז. שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קכא חלק ח סימן רמו. שו"ת משנת יוסף חלק א סימן יח. שו"ת תשובות והנהגות חלק ד סימן רנח-רנט. שו"ת קנה בושם חלק ג סימן ט
- ^ תיעוד, באתר JDN, 14/4/2021
- ^ ראה תיעוד, באתר JDN, 24/8/2018
- ^ חיים מאיר אוביץ, שלמה קליין, בלהט אש קודש, קשר איתן 68, ניסן תשע"ט, עמ' 38-44
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , קדש קדשים לד', המבשר תורני 610, יז אב תש"פ, עמ' טז-יז - ^ שמואל צבי גנץ, בוצינא קדישא, תוספת המודיע, כ"ה ניסן תשע"ז, עמ' יב- טו
- ^ סרטון מעמד יסוד הקהילה בראשות האדמו"ר זצ"ל (החל מדקה 7:52), באתר בחצרות הקודש, ולסרטון נאומו המלא יוטיוב [[1]]
- ^ סרטון מעמד הנחת אבן הפינה לבניני המוסדות על ידי מרן פוסק הדור רבי משה שטרנבוך שליט"א, באתר יוטיוב
26052777נפתלי הלברשטאם (ירושלים)