סוריקטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסוריקטה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: נמייתיים
סוג: סוריקטה
מין: סוריקטה
שם מדעי
Suricata suricatta
תחום תפוצה
אזור התפוצה של הסוריקטה

סוּרִיקָטָה[1] (שם מדעי: Suricata suricatta) היא יונק השייך למשפחת הנמייתיים. הסוריקטה מצויה במדבר קלהארי באפריקה הדרומית. בטבע, הסוריקטות חיות בקבוצות שמכילות 20–50 פרטים.

משמעות השם

באנגלית ידועה הסוריקטה בשם meerkat, שהיא מילה שמקורה הוא בהולנדית ומשמעותה "חתול אגמים". כיום שמה הנפוץ בהולנדית הוא stokstaartje שמשמעותו "זנבון מקל קטן", אך באפריקאנס ובאנגלית ידועה הסוריקטה בשמה הישן.

על פי האמונה הנפוצה בחלקים מדרום אפריקה (בעיקר בחלקים מזמביה ומזימבבווה), הסוריקטה ידועה גם בשם מלאך השמש ומגינה על כפרים משד הירח ומזאבי-אדם אשר, על פי האמונה, מתקיפים צאן וכפריים בזמן שהם בודדים.

אנטומיה

משקלו של זכר הסוריקטה כ-731 גרם בממוצע, ומשקלה של הנקבה כ-720 גרם בממוצע. לסוריקטות גוף צנום שאורכו כ-35 עד 55 ס"מ, וזנב של כ-17 עד 25 ס"מ. זנבם של הסוריקטות אינו עבה כמו של נמייתיים אחרים, אלא ארוך ודק ומתחדד, וקצהו בצבע שחור או חום-אדמדם. לסוריקטות כתמים שחורים סביב העיניים, המונעים קרינה מן השמש.

לסוריקטה ציפורניים חזקות ומעוקלות בגפיה העליונות, המשמשות אותה לחפירה באדמה ולתפיסת המזון. הסוריקטות ניזונות מעכברים, חרקים, לטאות, ביצי ציפורים, גוזלים, שורשים, צמחים, נחשים ועקרבים ולעיתים נדירות גם מציפורים. צבעם חום-זהוב, והם בעלי פסים קצרים מקבילים על גבם. הם ידועים בעמידתם הזקופה.

ב"מחנה" הסוריקטות תמיד יימצא שומר שבמקרה של סכנה מתקרבת יעבור בין חברי השבט ויודיע להם על הסכנה. בכל "מחנה" יש מחילות משותפות, שבהן אפילו "בית שימוש" ציבורי משותף. אצל הסוריקטות קיימת תופעה בה הבוגרים מלמדים את הגורים לצוד. זוהי דוגמה נדירה להוראת מיומנויות על ידי בעל חיים שאינו האדם.

בתרבות הפופולרית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוריקטה בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סוריקטה32966375Q134015