נמל התעופה לונדון סיטי

נמל התעופה לונדון סיטי
London City Airport
	צילום אוויר של ממזרח נמל התעופה, 2007.; מימין נראה נהר התמזה
נתוני השדה
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־37 שנים)
מפעיל	London City Airport Ltd.
עיר סמוכה	לונדון
בסיס לחברות	BA סיטיפלייר
גובה מעל פני הים	6 מטר (19 רגל)
מסלולי טיסה
סטטיסטיקה (2018)
מספר הנוסעים	4,820,292 6.4%
תנועות מטוסים	78,036 1.9%
קיבולת
טרמינלים	1

נמל התעופה לונדון סיטי (באנגלית: London City Airport) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם במזרח מטרופולין לונדון, בירת בריטניה. הוא נמל התעופה היחיד מבין ששת נמלי התעופה העיקריים המשרתים את המטרופולין אשר ממוקם בתוכו. בשל מיקומו של הנמל בינות לבנייניה של לונדון ואורכו הקצר של מסלול הטיסה שבו הוא מוגבל מבחינת גודל המטוסים שביכולתו לשרת.

בשנת 2018 עברו בנמל 4,820,292 מיליון נוסעים במסגרת 78,036 תנועות מטוסים, והוא דורג בעומס פעילות במקום החמישי מבין ששת שדות התעופה של לונדון ובמקום ה-14 בבריטניה.

היסטוריה

נמל התעופה הוקם במעגנים המלכותיים שברובע ניוהאם בגדה הצפונית של נהר התמזה, בסמוך ממערב לחצי האי גריניץ' שבגדה הדרומית של הנהר. הוא ממוקם כ-11 קילומטר ממזרח לסיטי של לונדון וכ-5 קילומטר ממזרח לקנרי וורף - שני מרכזים גדולים של המגזר הפיננסי של לונדון, שהוא משתמש מרכזי בשירותי הנמל.

הרעיון להקמת נמל תעופה במעגנים המלכותיים הועלה לראשונה ב-1981 על ידי רג' וורד, שהיה מנכ"ל תאגיד הפיתוח של הדוקלנדס (LDDC), שהוקם מעט לפני כן על מנת לפתח את האזור. ב-27 ביוני 1982 הנחית טייס מחברת התעופה ברימון (Brymon) מטוס דאש 7 ברציפי הרון (Heron Quays) הסמוכים (נמצאים היום בקנרי וורף) על מנת להדגים את היתכנות הקמתו של נמל תעופה במקום. בשנת 1986 החלה בניית הנמל. המטוס הראשון נחת בנמל התעופה ב-31 במאי 1987. הנמל נפתח רשמית על ידי מלכת בריטניה אליזבת השנייה בחודש נובמבר 1987.

בראשית ימיו היה בנמל מסלול טיסה באורך של 1,080 מטר והנחיתה בו הייתה בזווית גלישה של 7.5 מעלות. עובדות אלו הגבילו מאוד את מגוון דגמי המטוסים שהיו מסוגלים להשתמש בנמל. מספר הנוסעים שעברו בנמל היה נמוך (133,000 ב-1988, ‏230,000 ב-1990) ואף צנח בעקבות מלחמת המפרץ. במרץ 1992 נפתח לשימוש בנמל מסלול מוארך, אשר הקטין את זווית הגלישה ל-5.5 מעלות, באופן שדגמים רבים יותר של מטוסים היו מסוגלים לנצלו. ב-1995 עברו בנמל חצי מיליון נוסעים, וכעבור חמש שנים הגיע מספרם ל-1.58 מיליון.

בדצמבר 2005 חובר הנמל למערכת התחבורה הציבורית של לונדון באמצעות תחנת הרכבת הקלה דוקלנדס. ב-2008 נפתחו בנמל הארכה נוספת למסלול הטיסה, וכן שערי עליה למטוס נוספים ורחבות חניה נוספות למטוסים, שנבנו על גבי שטח שיובש בתעלות המקיפות את הנמל. באותה שנה עברו בנמל 3.27 מיליון נוסעים.^[^{דרוש מקור]} בספטמבר 2009 ערכה בריטיש איירווייז את הטיסה הטרנס־אטלנטית הראשונה מהנמל אל נמל התעופה קנדי בניו יורק במטוס איירבוס A318 (עם חניית ביניים בשאנון שבאירלנד). בשנת 2015 עברו בנמל 4.319 מיליון נוסעים.

הבעלות על הנמל החליפה ידיים מספר פעמים ומאז 2016 היא מצויה בידי קונסורציום של חברות מקנדה ומכווית. שווי עסקת הקנייה שלה היה כ-2 מיליארד לירות.^[^{דרוש מקור]}

ב-13 בפברואר 2009 קרס גלגל החרטום של מטוס חברת BA סיטיפלייר במהלך נחיתתו בנמל. שלושה נוסעים נפצעו קל והמטוס ניזוק ללא תקנה.

ב-21 באוקטובר 2016 פונה הנמל וטיסות רבות בוטלו לאחר שאלמונים ריססו גז מדמיע בתוך הטרמינל על מנת לשבש את הפעילות בו. 27 אנשים נפגעו מהגז, שניים מהם באופן קשה, ומאות אחרים הראו סימנים קלים של חשיפה לגז.

מתקני הנמל

בנמל קיים מסלול טיסה אחד בכיוון מזרח-מערב ובאורך של 1,508 מטר. המסלול גובל בתעלות מים לכל אורך צידו הצפוני ובמחצית המערבית של צידו הדרומי. הטרמינל היחיד בנמל ממוקם מדרום למחציתו המזרחית של המסלול, כאשר רחבות החניה למטוסים ממוקמות בין שניהם.

בטרמינל יש שני מפלסים - מפלס תחתון לבידוק ומפלס עליון המיועד לבידוק ביטחוני, לאולם המתנה לנוסעים יוצאים ולחנויות. שלוחה צרה מתמשכת ממבנה הטרמינל העיקרי מזרחה ובה ממוקמים שערי העלייה למטוסים. אין בטרמינל גשרי עלייה למטוס ותנועת הנוסעים אל המטוסים החונים ומהם נעשית ברגל ואל חלק מרחבות החניה - באמצעות אוטובוסים.

בנמל מצויה כאמור תחנה של הרכבת הקלה דוקלנדס, ומשרתים אותו מספר קווי אוטובוסים. כמו כן קיימות בו חנייה למכוניות לטווח קצר ולטווח ארוך.

מגבלות הפעלה

למטוסים הנוחתים בנמל ממערב למזרח יש יכולת לפנות דרך מסלולי הסעה קצרים בחציו המזרחי של המסלול אל תוך אזור רחבות החניה. לעומת זאת, עובדת אי קיומו של מסלול הסעה מקביל למסלול הטיסה מחייב מטוס הנוחת ממזרח למערב להסתובב על לולאה שנבנתה מדרום לקצה המערבי של המסלול ולהסיע מזרחה על מסלול הטיסה אל רחבות החניה (ובהתאם הסעה לקראת המראה ממערב למזרח מחייבת הסעה על מסלול הטיסה). עובדה זו מאריכה את משך השימוש במסלול למטוס בודד ומקטינה את מספר המטוסים המסוגלים להשתמש בו בזמן נתון.

בשל אורכו המוגבל מתאים השימוש במסלול הטיסה רק למספר מועט של דגמי מטוסי נוסעים, שהמשותף להם הוא היותם צרי גוף ודו-מנועיים. המטוס הגדול ביותר המורשה להשתמש בנמל הוא איירבוס A318. הנמל סגור לשימוש של מטוסים חד מנועיים ומסוקים.

בשל הגבלות רעש לרווחת האוכלוסייה המתגוררת בקרבת הנמל מותרות בו תנועות מטוסים רק מהשעה 06:30 ועד 22:30 ולפרקי זמן קצרים יותר בימי שבת וראשון.

סוגי המטוסים המותאמים לשימוש בנמל כוללים את ATR 42, (דגמים 300, ו-500), ATR 72, איירבוס A318, בומברדיה דאש 8 - Q400, בריטיש אירוספייס 146, Dornier 328, אמבראר ERJ 135, אמבראר E-Jets (דגמים אמבראר 170, ו-אמבראר 190, ופוקר 50. ב-30 בינואר 2009, הניסויים הושלמו בהצלחה עם מטוס ATR 72, הוביל לאישורו להשתמש בשדה התעופה. האמבראר 190SR עבר בהצלחה ב-28 במרץ 2009, ולאחר מכן קיבלו אישור. הפוקר 70, BAe Jetstream 41, סאאב 340, וסאאב 2000 להשתמש בנמל התעופה. מספר חברות תעופה כגון: סוויס ואודיסי הוזמנו על ידי איירבוס A220 מתוך כוונה להפעיל אותו בנמל התעופה לאחר מסירה ואישור. איירבוס A220 מפעילה עבור סוויס בנמל התעופה שהתחילה מאוחר יותר ב-2017. ב-22-23 במרץ 2017, המבחנים של האיירבוס A220-100 שהושלמו עבור הנמכה של 5.5 מעלות בויצ'יטה וסלינה, קנזס. האיירבוס A220-100 הוסמך לגישה התלולה לנחיתה בנמל באפריל 2017. חברות תעופה ארגוניות כוללות את: קינג אייר, Cessna CitaitonJet, Hawker 400, Hawker 800, Piaggio Avanti וסוגים של מטוסי עסקים Dassult Falcon נפוצים יותר ויותר. גודלו של נמל התעופה, מוגבל על ידי מיכלי מים של רציפי Royal Albert ו-King George V לכיוון צפון ודרום בהתאמה, גם אומר שאין מתקני תחזוקה מכוסים למטוסים. בסוף שנת 2000, נמל התעופה היה צפוי לשימוש בבסיס למטוס ימי על ידי AirSea Lines. ב-25 ביולי 2022 התרחש בנמל התעופה נחיתה והמראה של מטוס ממשפחת אמבראר E-Jet E2 .