ניו זילנדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

New Zealanders
אוכלוסייה
5,223,100

ניו זילנדים (באנגלית: New Zealanders, במאורית: Tāngata Aotearoa), המכונים גם בשם קיווי[1][2] הם תושבים הקשורים לניו זילנד, חולקים היסטוריה, תרבות ושפה משותפת (אנגלית ניו זילנדית). אנשים ממוצא אתני ומוצא לאומי שונים הם אזרחי ניו זילנד, הנשלטים על ידי חוק הלאום שלה.

ההרכב האתני של האוכלוסייה, שהורכב במקור אך ורק מהמאורים הילידים, נשלט מאז המאה ה-19 על ידי ניו זילנדים ממוצא אירופאי, בעיקר ממוצא אנגלי, סקוטי, ולשי ואירי, עם אחוזים קטנים יותר של מוצא אירופאי ומזרח תיכוני אחרים, כגון כמו קבוצות יווניות, טורקיות, איטלקיות, לבנוניות ואחרית כמו ערבים, גרמנים, הולנדים, סקנדינביים, דרום סלאביים ויהודים, כאשר קבוצות מערב אירופה הן הרוב המשמעותי. כיום, ההרכב האתני של אוכלוסיית ניו זילנד עובר תהליך של שינוי, עם גלים חדשים של הגירה, שיעורי ילודה גבוהים יותר וגידול בנישואים בין-גזעיים, וכתוצאה מכך אוכלוסיית ניו זילנד ממוצא מאורי, אסייתי, פסיפיקה ומוצא רב-גזעי גדלה בקצב גבוה יותר. מאלו ממוצא אירופי בלבד, כאשר קבוצות כאלה צפויות להוות חלק גדול יותר מהאוכלוסייה בעתיד.[3] בניו זילנד אוכלוסיית התושבים מוערכת בכ-5,223,100 (נכון ליוני 2023). למעלה ממיליון ניו זילנדים שנרשמו במפקד ניו זילנד 2013 נולדו מעבר לים.[4] הקבוצות האתניות ההולכות וגדלות במהירות משתנות מהיותן מבוססות היטב, כמו הודים וסינים, ועד לקבוצות בתחילת דרכן כמו ניו זילנדים אפריקאים.[5]

בעוד שרוב הניו זילנדים גרים בניו זילנד, יש גם פזורה משמעותית, המוערכת בכ-750,000. מתוכם, כ-640,800 חיו באוסטרליה, שזה בערך 12% מאוכלוסיית ניו זילנד. קהילות אחרות של ניו זילנדים בחו"ל מרוכזות מאוד במדינות אחרות דוברות אנגלית, במיוחד בריטניה, ארצות הברית וקנדה, כאשר מספרים קטנים יותר ממוקמים במקומות אחרים. לניו זילנדים הייתה השפעה תרבותית בקנה מידה עולמי, באמצעות קולנוע, שפה, התרבות המאורית, אמנות, מדע, מוזיקה וטכנולוגיה. בניו זילנד הוקמה התנועה הראשונה לזכות הבחירה לנשים וכן הוקמו בה התנועות האנטי-גרעיניות הראשונות. ההישגים הטכנולוגיים והמדעיים של תושבי ניו זילנד הולכים אחורה עד לקופה (אנ') (בין 900 ל-1200 לפני הספירה) דרך ההנווטים הפולינזים המוקדמים ביותר, שהשתמשו בשיטות אסטרליות מתוחכמות שסייעו בהנחת היסוד לניווט וגם לאסטרונומיה המודרנית.[6] לעתים קרובות טוענים שמלחמת החפירות מודרנית מקורה בניו זילנד בקרב המאורים במאה ה-19.[7] הניו זילנדים היו גם חלוצי הפיזיקה הגרעינית (ארנסט רתרפורד),[8] תנועת זכות הבחירה לנשים (קייט שפרד), תפיסות מערביות מודרניות של זהות מגדרית (ג'ון מאני) וכירורגיה פלסטית (הרולד גיליס).[9]

תרבות ניו זילנד היא בעצם תרבות מערבית המושפעת מהסביבה הייחודית ומהבידוד הגיאוגרפי של האיים, והשילוב עם התרבות של המאורים, וכן מגלי ההגירה הרב-אתניים השונים שבאו בעקבות הקולוניאליזם הבריטי של ניו זילנד.

מקורות אתניים

אנשים ממוצא אירופאי היוו את הרוב מבין 4.2 מיליון האנשים שחיו בניו זילנד, עם 2,969,391 או 74.0% מהאוכלוסייה במפקד ניו זילנד 2013.[10] אלה ממוצא מאורי מלא או חלקי מהווים 14.9% מהניו זילנדים. הקבוצה האתנית הנותרת "אחרים" מורכבת בעיקר מתושבי אסיה ואיי האוקיינוס השקט.[11]


אירופאים

לרוב הניו זילנדים האירופיים יש מוצא בריטי ו/או אירי, עם אחוזים קטנים יותר של מוצא אירופאי אחר כמו גרמנים, פולנים (המצוינים היסטורית כ"גרמנים" בשל חלוקת פולין), צרפתים, הולנדים, סקנדינבים ודרום סלאבים.[12] בשנת 1961, המפקד הראה כי 91.8% מהניו זילנדים זיהו את עצמם כבעלי מוצא אירופי, ירידה מ-95% בשנת 1926.[13]

מילת ההשאלה בשפה המאורית "Pākehā" נכנסה לשימוש כדי להתייחס לניו זילנדים אירופאים, אם כי כמה ניו זילנדים אירופאים דוחים כינוי זה.[14][15] ניו זילנדים של המאה העשרים ואחת משתמשים יותר ויותר במילה "פקעה" כדי להתייחס לכל הניו זילנדים שאינם פולינזים.[16]

האירופים הראשונים שידוע שהגיעו לניו זילנד היו החוקר ההולנדי אבל יאנסזון טסמן וצוותו בשנת 1642.[17] מאורי הרג כמה מאנשי הצוות, ואירופאים נוספים לא יצאו לניו זילנד עד למסעו של החוקר הבריטי ג'יימס קוק בשנים 1768–1771.[17] קוק הגיע לניו זילנד ב-1769 ומיפה כמעט את כל קו החוף. בעקבות קוק ביקרו בניו זילנד מספר רב של ספינות ציד לווייתנים אירופאיות וצפון אמריקה, וכן ספינות חקר ומסחר. הם סחרו במזון ובסחורות אירופיות, במיוחד כלי מתכת וכלי נשק, בתמורה לעץ מאורי, מזון, חפצי אמנות ומים. כמה הגעות אירופאיות מוקדמות השתלבו עם העם המאורי הילידי ונודעו בשם Pākehā Māori. ההיסטוריון ג'יימס בליך (אנ') מאפיין רבים מהמתיישבים האירופים המוקדמים מאוד ככאילו שדגלו ב"תרבות צוותית " - להבדיל מרוב המהגרים האירופים המאוחרים יותר באו במטרה לכבוש את השטח.[18]

מאורי והנציגים הבריטיים חתמו על הסכם ואיטנגי ב-1840

הסכם ואיטנגי נחתם לראשונה במפרץ האיים ב-6 בפברואר 1840.[19] בלבול וחוסר הסכמה ממשיכים להקיף את האמנה. עם זאת, רוב הניו זילנדים עדיין מתייחסים ל"הסכם" כמסמן את הקמתה של ניו זילנד כאומה.

בתגובה לניסיונות של החברה הניו זילנדית להקים מושבה נפרדת בולינגטון, ומתוך תשומת לב לתביעות הצרפתיות באקרוה, הכריז הובסון, שמונה לסגן-מושל ב-14 בינואר 1840, על ריבונות בריטית על כל ניו זילנד ב-21 במאי 1840. הוא פרסם שני כרוזים שפורסמו בגיליון "ניו זילנד Advertiser" ו-"Bay Of Islands Gazette" מ-19 ביוני 1840. אחד "טוען את הטענה של גילוי, זכויות הריבונות של הוד מלכותה על האיים הדרומיים של ניו זילנד, הנקראים בדרך כלל 'האי התיכון' (האי הדרומי) ו'האי של סטיוארט' (אי סטיוארט/רקיורה); וכן האי, המכונה בדרך כלל 'האי הצפוני', לאחר שהוסר ריבונות להוד מלכותה". ההכרזה השנייה הרחיבה על האופן שבו הריבונות על "האי הצפוני" הוותרה במסגרת האמנה שנחתמה באותו פברואר.[20]

לאחר מיסוד הריבונות, החל זרם מאורגן ומובנה של מהגרים מבריטניה ומאירלנד, ועד שנת 1860 חיו יותר מ-100,000 מתיישבים בריטים ואיריים ברחבי ניו זילנד. אגודת אוטגו גייסה באופן פעיל מתיישבים מסקוטלנד, ויצרה השפעה סקוטית ברורה במוריהיקו, בעוד שאגודת קנטרברי גייסה מתיישבים מדרום אנגליה, והעניקה השפעה אנגלית ברורה ל"התנחלות קנטרברי".[21] עד 1870 הגיעה האוכלוסייה הלא-מאורית ליותר מ-250,000.[22]

מתיישבים אחרים הגיעו מגרמניה, סקנדינביה ומחלקים אחרים באירופה, כמו גם מסין ומתת-היבשת ההודית, אך המתיישבים הבריטים והאירים היוו את הרוב המכריע, ועשו זאת במשך 150 השנים הבאות.

בין 1881 לשנות העשרים של המאה ה-20 העביר הפרלמנט של ניו זילנד חקיקה שנועדה להגביל את ההגירה האסיאתית לניו זילנד, ומנע מאסיאתים להתאזרח.[23] ממשלת ניו זילנד גבתה מס בחירות על מהגרים סינים עד שנות ה-30, כאשר יפן יצאה למלחמה עם סין. ניו זילנד ביטלה לבסוף את מס הבחירות ב-1944. זרם של פליטים יהודים ממרכז אירופה הגיע בשנות ה-30. רבים מהאנשים ממוצא פולני בניו זילנד הגיעו כיתומים ממזרח פולין דרך סיביר ואיראן בשנת 1944 במהלך מלחמת העולם השנייה.[24]

הגירה אירופית לאחר מלחמת העולם השנייה

מגלה הארצות ומטפס ההרים של ניו זילנד אדמונד הילרי, דמות לאומית מוערכת

באמצעות סוכנויות האו"ם העוסקות במאמצים הומניטריים לאחר מלחמת העולם השנייה, ניו זילנד קיבלה כ-5,000 פליטים ועקורים מאירופה, ויותר מ-1,100 הונגרים בין השנים 1956 ל-1959.[25] ההגירה שלאחר מלחמת העולם השנייה כללה יותר אנשים מיוון, איטליה, פולין ויוגוסלביה לשעבר.[21]

ניו זילנד הגבילה את ההגירה לאלה שיוכלו לסייע למחסור בכוח אדם בניו זילנד. כדי לעודד את הבאים, הממשלה סייעה באישורים ב-1947, סכימה שהורחבה על ידי הממשלה הלאומית הראשונה ב-1950. עם זאת, כשהתברר שלא יגיעו מספיק מהגרים מיומנים מהאיים הבריטיים בלבד, החל הגיוס במדינות צפון אירופה. ניו זילנד חתמה על הסכם דו-צדדי למהגרים מיומנים עם הולנד, ומספר רב של מהגרים הולנדים הגיעו לניו זילנד. אחרים הגיעו בשנות ה-50 מדנמרק, גרמניה, שוויץ ואוסטריה כדי לענות על צרכים במקצועות מיוחדים. בשנות ה-60, המדיניות של הדרת אנשים על בסיס לאום הניבה אוכלוסיה שרובה ממוצא אירופאי. עד אמצע שנות ה-60, הרצון בכוח עבודה זול לא מיומן הוביל לגיוון אתני.

מאורים

ככל הנראה העם המאורי הוא צאצא של אנשים שהיגרו מטייוואן למלנזיה ולאחר מכן נעו מזרחה עד לאיי החברה.[26] לאחר הפסקה של 70 עד 265 שנים, גל חדש של חקר הוביל לגילוי והתיישבות באיי ניו זילנד בערך בשנים 1250–1300 לספירה,[27] מה שהפך את ניו זילנד לאחת משטחי היבשה האחרונים להיות מיושבים. כמה חוקרים הציעו גל מוקדם יותר של כניסות המתוארך כבר בשנים 50–150 לספירה; האנשים הללו או מתו או עזבו את האיים.[28][29][30]

במהלך המאות הבאות המתיישבים הפולינזים התפתחו לתרבות נבדלת הידועה כיום בשם מאורים. האוכלוסייה חולקה לשבטים ותתי-שבטים ש נהגו לשתף פעולה אך גם להילחם זה בזה. בשלב מסוים נדדה קבוצה של מאורים לאיי צ'טהאם שם פיתחו את תרבות המוריורי.[31][32]

בשל הבידוד הגיאוגרפי של ניו זילנד, חלפו 500 שנה לפני השלב הבא של ההתיישבות, עם בואם של האירופים. רק אז היו צריכים התושבים הילידים להבדיל את עצמם מהחדשים, תוך שימוש במונח "מאורי" שפירושו "רגיל" או "נורמאלי".[33]

אינהיאה טה קיריקומארה, מאורי רנגאטירי

בין אמצע שנות ה-40 ועד שנות ה-60 של המאה ה-19, מחלוקות על רכישות קרקע מפוקפקות הובילו למלחמות הקרקעות של ניו זילנד. אלו הביאו להחרמה של שטחים גדולים של אדמה שבטית על ידי הממשלה הקולוניאלית. התנחלויות כמו פאריהאקה בטרנאקי נודעות בעוולות שנעשו שם.[34] עם אובדן חלק גדול מאדמתם יחד עם שיעור תמותה גבוה עקב מחלות ומגיפות שהדיעו מאירופה, המאורים נכנסו לתקופה של דעיכה, ובסוף המאה ה-19 האמינו שאוכלוסיית המאורים תחדל להתקיים כגזע נפרד וייטמע באוכלוסיה האירופית.

עם זאת, תחזית זו לא התרחשה, והמספרים התאוששו. למרות רמה גבוהה של נישואי תערובת בין אוכלוסיות מאוריות ואירופיות, המאורים הצליחו לשמור על זהותם התרבותית ובשנות ה-60 וה-70 עברה מאורידום תחייה תרבותית.[35]

אוכלוסיית המאורים ראתה יציבות במאה ה-21. במפקד האוכלוסין של 2013, 598,602 אנשים שזוהו כחלק מהקבוצה האתנית המאורית, המהווים 14.9%[36] מאוכלוסיית ניו זילנד, בעוד ש-668,724 אנשים (17.5%) טענו למוצא מאורי.[36] 278,199 אנשים שזוהו כמוצאים מאוריים יחידים, בעוד ש-291,015 זוהו כמוצאים ממוצא אירופי ומאורי (עם או בלי עדה שלישית), בשל שיעור גבוה של נישואי תערובת בין שתי התרבויות.[37] על פי חוק התיקון לענייני המאורים משנת 1974, מאורי מוגדר כ"אדם מגזע המאורי בניו זילנד; וכולל כל צאצא של אדם כזה", חוק זה החליף בקשה משפטית קודמת המבוססת על "דרגת מאורי" המוגדרת באופן שרירותי.

על פי מפקד האוכלוסין של 2006, השבט הגדול ביותר לפי אוכלוסיה הוא נגפוהי (125,601), ואחריו נגטי פורו (71,049), נוגאי טאהו (54,819) וויקאטו (40,083). עם זאת, יותר מ-110,000 אנשים ממוצא מאורי במפקד 2013 לא הצליחו לזהות את השבט שלהם.[36] מחוץ לניו זילנד קיימת אוכלוסייה מאורית גדולה באוסטרליה, המוערכת ב-155,000 איש בשנת 2011.[38] המפלגה המאורית הציעה כי יש ליצור מושב מיוחד בפרלמנט של ניו זילנד המייצג את המאורים באוסטרליה.[39] קהילות קטנות יותר קיימות גם בבריטניה (כ-8,000), ארצות הברית (עד 3,500) וקנדה (כ-1,000).[40][41]

האזור הנפוץ ביותר בו חיה קבוצה זו היה אזור אוקלנד (23.9 אחוזים או 142,770 אנשים). המאורים כיום הם הקבוצה האתנית השנייה בגודלה בניו זילנד, אחרי ניו זילנדים אירופאים. השפה המאורית (המכונה Te Reo Māori) עדיין מדוברת במידה מסוימת על ידי כחמישית מכלל המאורים, המהווים 3% מכלל האוכלוסייה. ניו זילנדים רבים משתמשים בקביעות במילים ובביטויים מאוריים, כגון "קיה אורה", בזמן שהם מדברים אנגלית. המאורים פעילים בכל תחומי התרבות והחברה של ניו זילנד, עם ייצוג עצמאי בתחומים כמו תקשורת, פוליטיקה וספורט.

אסיאתיים

במפקד האוכלוסין של 2013, סך המוצא האסייתי היה 11.8% מהאוכלוסייה, הסינים נותרו הקבוצה האתנית האסיאתית הגדולה ביותר ב-2013, עם 171,411 אנשים, בעוד שהודים הייתה הקבוצה האתנית האסייתית השנייה בגודלה ב-2013, עם 155,178, ופיליפינים הקבוצה השלישים עם 40,350 איש.

הרכיב האסייתי קדם למעשה למרכיב הפסיפי. בניו זילנד חיו אנשים ממוצא אסיאתי מאז ימי ההתיישבות האירופית הראשונים, אם כי במספרים קטנים מאוד. בתקופת הבהלה לזהב מאוחר יותר במאה התשע-עשרה גדל בחדות מספר המתיישבים הסינים הזמניים הן מסין והן מאוסטרליה ואמריקה. עם זאת, מאה שנה מאוחר יותר בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים גדל מספר האנשים בני האתניות האסייתיות במהירות, וסביר להניח שהם יעלו על אוכלוסיית האוקיינוס השקט במהלך השנים הקרובות.

באי האוקיינוס השקט

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ניו זילנד עודדה מהגרים מדרום האוקיינוס השקט.[42] למדינה היה ביקוש גדול לעבודה לא מיומנת במגזר הייצור. כל עוד הדרישה הזו נמשכה, מהגרים עודדו על ידי הממשלה להגיע מדרום האוקיינוס השקט, ורבים נשארו במקום. עם זאת, כאשר זמני הפריחה פסקו, חלקם האשימו את המהגרים בהאטה הכלכלית שהשפיעה על המדינה, ורבים מאותם אנשים סבלו מפשיטות של המשטרה על עסקיהם ובתיהם שהובילט לגירושם מהמדינה החל משנת 1974.[43][44]

מזרח תיכון, אמריקה הלטינית ואפריקה

אוכלוסיה זו הרכיבה 1.2% מכלל האוכלוסייה במפקד האוכלוסין של 2013. הקבוצה האתנית של אמריקה הלטינית כמעט הוכפלה בגודלה בין מפקד האוכלוסין של 2006 ל-2013, וגדלה מ-6,654 אנשים ל-13,182. מרכיב חדש יותר כולל פליטים ומתנחלים אחרים מאפריקה והמזרח התיכון, לאחרונה מסומליה. בעוד שהיו מתיישבים קודמים מהמזרח התיכון, כמו סורים, אנשים מאפריקה המשוונית היו מעטים מאוד בעבר.

  • קבוצה אתנית מזרח תיכונית – 20,406
  • קבוצה אתנית אפריקאית – 13,464

אחרים

בשנת 2013, 67,752 אנשים או 1.7% הזדהו עם מוצא אתני אחד או יותר מלבד אירופה, מאורי, פסיפיק, אסיה, מזרח תיכונית, אמריקה הלטינית ואפריקאית. הרוב המכריע של האנשים האלה, 65,973 אנשים, הזדהו רק כ'ניו זילנדים'.[45]

גזע ויחסים אתניים

לאחר 1840, סוגיות רבות הקשורות לריבונות ובעלות על קרקע נותרו בלתי פתורות, במשך זמן רב בזמן שהמאורים חיו בקהילות כפריות. כאשר מאורים ופקהה (אירופאים) החלו לחיות בסמיכות רבה יותר, נבחנה האמונה שלמדינה יש "יחסי הגזע הטובים בעולם". המפשר הראשון ליחסים בין גזעיים מונה ב-1971 כדי לסייע במאבק באפליה גזעית בקרב ניו זילנדים.[46]

התסיסה בנוגע להפרות הסכם ואיטנגי התגברה בשנות ה-70. בית הדין של וייטנגי הוקם ב-1975 כדי לשקול הפרות לכאורה, וב-1984 הוסמך להסתכל אחורה ל-1840.[47]

באופן כללי, ניו זילנדים ממוצא אירופאי מחשיבים עצמם נטולי דעות קדומות גזעיות ברובם, ותופסים את המדינה כחברה מכילה יותר, תפיסה שאותגרה במיוחד על ידי בני קבוצות מיעוט אתניות. על פי מחקר שפורסם ב-2018, שניתח את חוויית הגזענות המדווחת של מבוגרים בניו זילנד במשך תקופה של 10 שנים, דיווח על חוויות גזעניות האחרונות היו הגבוהות ביותר בקרב המשתתפים האסייתים ואחריהם עמי המאורים והפסיפיק, כאשר האירופים דיווחו על החוויה הנמוכה ביותר של גזענות.[48]

תרבות

תרבות ניו זילנד היא בעצם תרבות מערבית המושפעת מהסביבה הייחודית ומהבידוד הגיאוגרפי של האיים, ומהתרבות של המאורים, וכן מגלי ההגירה הרב-אתניים השונים שבאו בעקבות הקולוניזציה הבריטית של ניו זילנד. המתיישבים הבריטים הביאו מערכת משפטית, פוליטית וכלכלה משגשגת, יחד עם מערכת החקלאות הבריטית ששינתה את הנוף הטבעי.

איור של חיילי אנזא"ק לאחר מערכת גליפולי במהלך מלחמת העולם הראשונה

התפתחותה של זהות ניו זילנדית ואופי לאומי, נפרדים מהזהות הקולוניאלית הבריטית, קשורה לרוב לתקופה סביב מלחמת העולם הראשונה, אשר הולידה את הרעיון של רוח אנז"ק.[49] עם זאת, קשרים תרבותיים בין ניו זילנד לבריטניה נשמרים על ידי שפה משותפת, הגירה מתמשכת מבריטניה, והעובדה שצעירים ניו זילנדים רבים מבלים בבריטניה ב"ניסיון מעבר לים", המכונה "OE‏ (אנ')".[50] בנוסף ניו זילנדים מזדהים עם האוסטרלים, כתוצאה מהמאפיינים ההיסטוריים, התרבותיים והגיאוגרפיים המשותפים של שתי המדינות.[51]

ממשלת ניו זילנד מקדמת את התרבות המאורית על ידי תמיכה בבתי ספר בשפה המאורית, על ידי הבטחה שהשפה מוצגת באופן גלוי במשרדי ומוסדות הממשלה ובספרות, וכן על ידי התעקשות על קבלת פנים מאורית מסורתית (pōwhiri) באירועים ממשלתיים ובתוכניות פרסים לבתי ספר ממלכתיים,[52] מאורים מנהלים את שירותי הרווחה המיועדים לאנשים שלהם.[53]

האנשה לאומית

זילנדיה היא האנשה לאומית של ניו זילנד וניו זילנדים. בצורתה הסטריאוטיפית, זילנדיה מופיעה כאישה ממוצא אירופאי לבושה בגלימה. היא דומה בלבוש ובמראה לבריטניה (האנשה הנשית של בריטניה), שעליה נהוג לאמר שהיא אמה של זילנדיה.[54]

כביטוי רטורי של זהות לאומית ניו זילנדית, זילנדיה הופיעה על בולי דואר, פוסטרים, קריקטורות, אנדרטאות מלחמה ופרסומים של ממשלת ניו זילנד, לרוב במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20. האנשה הייתה סמל נפוץ של תערוכת המאה בניו זילנד, שהתקיימה בוולינגטון בשנים 1939 ו-1940 שני פסלי זילנדיה גדולים משמשים כאנדרטה למלחמה המכבדת את חללי מלחמת הבורים השנייה: האחד נמצא בוויימט והשני בפאלמרסטון. כמה פסלים קטנים יותר קיימים במוזיאונים ובידיים פרטיות.

הדמות הנשית המופיעה בצד שמאל של הסמל הלאומי זוהתה כזילנדיה.[55]

המצאות

מאורים, ופולינזים אחרים, נחשבים על ידי היסטוריונים רבים בתור הנווטים המובילים בעולם לפני העידן המודרני.[56][57] הפולינזים יצרו קשר עם כמעט כל אי בתוך המשולש הפולינזי העצום. הם המציאו את הקטמרן והגו כמה מהאסטרונומיה המורכבת ביותר בעולם כדי לעזור לנווט באוקיינוס השקט. המשכו של הידע הזה לאחר ההתיישבות המיידית של ניו זילנד ניכרת במצפן הלא מוחשי של מצפן שפותח והשתמש בו מאורי הרבה לפני ההתיישבות האירופית. מצפנים מאורים חולקו ל-32 בתים שונים בין צפון, דרום, מזרח ומערב. זה עזר לנווטים לשנן למעלה מ-200 כוכבים. שינון היה חלק בלתי נפרד מהידע המאורי, שלא היה לו שפה כתובה.[58] מסורת בעל פה נשמרה בניו זילנד על ידי גילדות במשך מאות שנים לאחר הגעת המאורים, למרות המאמצים הקולוניאליים המאוחרים יותר לדכא אותה.

במלחמות ניו זילנד (1845–1872), המאורים פיתחו מערכות תעלות ובונקרים משוכללות כחלק מהשטחים המבוצרים שכבר קיימים הידועים בשם pā, והעסיקו אותם בהצלחה כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20 כדי לעמוד בהפצצות ארטילריה בריטיות.[59][60] מערכות אלו כללו תעלות ירי, תעלות תקשורת, מנהרות ובונקרים נגד ארטילריה. ה-Ngāpuhi pā Ruapekapeka נחשב לעתים קרובות למרשים ביותר מבחינה טכנולוגית על ידי היסטוריונים, ותואר ב-2017 כ"אחד המתקנים הצבאיים המתוחכמים ביותר" שהאימפריה הבריטית התמודדה אי פעם, על ידי השדרן Mihingarangi Forbes עבור RNZ.[61][62] קיים ויכוח אקדמי סביב זה מאז שנות ה-80, כאשר בספרו "מלחמות ניו זילנד", ההיסטוריון ג'יימס בליך טען שהמאורים בצפון המציאו למעשה את מלחמת החפירות בשלבים הראשונים של מלחמות ניו זילנד. עם זאת, בהתחשב בעובדה שחפירות מסוג זה או אחר תמיד היו נוכחות בלוחמה אנושית, מסקנה זו זכתה במחלוקת וזכתה לביקורת מצד היסטוריונים אחרים.[63]

ניו זילנדים בעידן המודרני היו חדשנים לא פחוץ. קפה נמס, כיום משקה בסיסי ברחבי העולם, הומצא לראשונה באינברקרגיל בשנת 1890 על ידי כימאי המזון דיוויד סטראנג.[64] קייט שפרד, סופרג'ית, נחשבת לאמה של תנועת זכות הבחירה לנשים המודרנית. המאמצים שלה במסגרת איגוד המתינות הנוצריות לנשים ניו זילנד הובילו לכך שניו זילנד הפכה למדינה הראשונה בעולם שחוקקה זכות בחירה אוניברסלית.

המנתח ורופא אף-אוזן-גרון הרולד גיליס נחשב לאבי הכירורגיה הפלסטית המודרנית, בה השתמש על חיילים מעבר לטיפול רגיל במהלך מלחמת העולם הראשונה.[9][65]

שפה

אנגלית (אנגלית ניו זילנדית) היא השפה השלטת המדוברת על ידי ניו זילנדים, ושפה רשמית "בפועל" של ניו זילנד. על פי מפקד האוכלוסין של ניו זילנד 2013,[66] 96.1% מהניו זילנדים דיברו אנגלית. השפות הרשמיות דה יורה של המדינה הן מאורית (Te Reo) ושפת הסימנים של ניו זילנד (NZSL). שפות אחרות משמשות גם קהילות אתניות.

דת

קצת פחות ממחצית האוכלוסייה במפקד האוכלוסין של 2013[66] הכריזה על השתייכות לנצרות. עם זאת, הנוכחות הקבועה בכנסייה קרובה ככל הנראה ל-15%.[67] לפני הקולוניזציה האירופית, הדת של האוכלוסיה המאורים הילידית הייתה אנימיסטית, אך המאמצים הבאים של מיסיונרים כמו סמואל מרסדן הביאו לכך שהרבה מאורים התנצרו.

השתייכות דתית נאספה במפקד האוכלוסין של ניו זילנד מאז 1851. אחד מהסיבוכים הרבים בפירוש נתוני השתייכות דתית בניו זילנד הוא השיעור הגדול שמתנגדים לתשובה לשאלה, בערך 173,000 ב-2013. רוב הדיווח על האחוזים מבוסס על מספר התגובות הכולל, ולא על סך האוכלוסייה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניו זילנדים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Gary Morley (24 ביוני 2010). "Kiwis hope to take flight at World Cup". CNN. נבדק ב-11 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Definition of 'kiwi'". Collins English Dictionary. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  3. ^ Gillian Smeith and Kim Dunstan (ביוני 2004). "Ethnic Population Projections: Issues and Trends". Statistics New Zealand. נבדק ב-10 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Number of overseas-born tops 1 million, 2013 Census shows" (באנגלית). Statistics New Zealand. 15 באפריל 2014. אורכב מ-המקור ב-30 ביולי 2017. נבדק ב-30 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Walrond, Carl (2015). "Africans". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand (באנגלית). נבדק ב-3 באפריל 2021. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  6. ^ Vermillion, Stephanie. "Polynesia's master voyagers who navigate by nature". www.bbc.com (באנגלית). נבדק ב-30 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Ruapekapeka". nzhistory.govt.nz (באנגלית). נבדק ב-2023-08-08.
  8. ^ "Ernest Rutherford | Accomplishments, Atomic Theory, & Facts | Britannica". www.britannica.com (באנגלית). נבדק ב-30 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 "Walter Ernest O'Neil Yeo – One of the first people to undergo Plastic Surgery". The Yeo Society. 28 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 2013 Census results: New Zealand
  11. ^ "The Population of New Zealand" (PDF). cicred. 1974. p. 53. נבדק ב-20 באפריל 2023. TOTAL POPULATION BY ETHNIC ORIGIN 1916–1971 The New Zealand population can broadly be classified, according to ethnic origin, into three main groups: Europeans, Maoris and "others" {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand: New Zealand Peoples (אורכב 20.07.2008 בארכיון Wayback Machine)
  13. ^ The population of New Zealand, ‏1974
  14. ^ Misa, Tapu (8 במרץ 2006). "Ethnic Census status tells the whole truth". New Zealand Herald. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Draft Report of a Review of the Official Ethnicity Statistical Standard: Proposals to Address the 'New Zealander' Response Issue" (PDF). Statistics New Zealand. באפריל 2009. נבדק ב-18 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Ranford, Jodie. "'Pakeha', Its Origin and Meaning". Māori News. נבדק ב-20 בפברואר 2008. Originally the Pakeha were the early European settlers, however, today 'Pakeha' is used to describe any peoples of non-Maori or non-Polynesian heritage. [...] It is merely a means by which the peoples of Aotearoa differentiate between the indigenous peoples and the early European Settlers, or the Maori and the other, irrelevant of race, colour, ethnicity, and culture. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 17.0 17.1 Mein Smith (2005), pg 23.
  18. ^ Belich, James (1996). Making Peoples: A History of the New Zealanders From Polynesian Settlement to the End of the Nineteenth Century. Auckland: Penguin (פורסם ב-2007). ISBN 9781742288222. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  19. ^ Political and constitutional timeline, New Zealand History online, Ministry for Culture and Heritage.
  20. ^ "New Zealand Advertiser and Bay Of Islands Gazette". Hocken Library. 19 ביוני 1840. נבדק ב-22 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 21.0 21.1 "History of Immigration – 1840 – 1852". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand.
  22. ^ "History of Immigration – 1853 – 1870". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand.
  23. ^ "1881–1914: restrictions on Chinese and others". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand.
  24. ^ "Polish Orphans — Refugees". 16 בנובמבר 2012 – via Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. The photo shows some of them on board the General G. Randall on the day they arrived. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "The 1950s – Overview". nzhistory.govt.nz (באנגלית). inistry for Culture and Heritage. 1 במאי 2018. נבדק ב-9 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Wilmshurst, J. M.; Hunt, T. L.; Lipo, C. P.; Anderson, A. J. (2010). "High-precision radiocarbon dating shows recent and rapid initial human colonization of East Polynesia". Proceedings of the National Academy of Sciences. 108 (5): 1815–20. Bibcode:2011PNAS..108.1815W. doi:10.1073/pnas.1015876108. PMC 3033267. PMID 21187404.
  27. ^ Irwin, Geoff (4 במרץ 2009). "When was New Zealand first settled? – The date debate". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-14 בפברואר 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  28. ^ Mein Smith (2005), pg 6.
  29. ^ Lowe, David J. (2008). Lowe, David J. (ed.). Guidebook for Pre-conference North Island Field Trip A1 'Ashes and Issues' (28–30 November 2008). Australian and New Zealand 4th Joint Soils Conference, Massey University, Palmerston North (1–5 December 2008) (PDF). New Zealand Society of Soil Science. pp. 142–147. ISBN 978-0-473-14476-0. נבדק ב-14 בפברואר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  30. ^ Sutton et al. (2008), pg 109.
  31. ^ Clark (1994) pg 123–135
  32. ^ Davis, Denise (11 בספטמבר 2007). "The impact of new arrivals". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-30 באפריל 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  33. ^ "The Word 'Maori'". An Encyclopaedia of New Zealand (באנגלית). 1966. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  34. ^ "Parihaka Attack". Ministry for Culture and Heritage. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Māori – Urbanisation and renaissance". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand (באנגלית). נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 2013 Census QuickStats about culture and identity (אורכב 15.01.2015 בארכיון Wayback Machine) Available from stats.govt.nz.
  37. ^ "Ethnic group (detailed single and combination) by age group and sex, for the census usually resident population count, 2013". Statistics New Zealand. נבדק ב-16 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Hamer, Paul (2012), Māori in Australia: An Update from the 2011 Australian census and the 2011 New Zealand General Election, SSRN 2167613
  39. ^ "Sharples suggests Maori seat in Australia". Television New Zealand. 1 באוקטובר 2007. נבדק ב-9 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Walrond, Carl (4 במרץ 2009). "Māori overseas". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-7 בדצמבר 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  41. ^ New Zealand-born figures from the 2000 U.S. Census; maximum figure represents sum of "Native Hawaiian and Other Pacific Islander" and people of mixed race.
  42. ^ "Pacific Islands and New Zealand". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand (באנגלית). נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  43. ^ Anae, Melanie (2012). "Overstayers, Dawn Raids and the Polynesian Panthers". In Sean, Mallon (ed.). Tangata O Le Moana: New Zealand and the People of the Pacific. Te Papa Press. pp. 227–30. ISBN 978-1-877385-72-8.
  44. ^ Damon Fepulea'I, Rachel Jean, Tarx Morrison (2005). Dawn Raids (documentary). Television New Zealand, Isola Publications.{{cite AV media}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  45. ^ 2013 Census tables about a place: New Zealand (אורכב 25.03.2016 בארכיון Wayback Machine) Ethnic groups of people in New Zealand
  46. ^ "The people of New Zealand". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-28 ביוני 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  47. ^ "About the Waitangi Tribunal". waitangitribunal.govt.nz (באנגלית). Waitangi Tribunal. נבדק ב-28 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Harris, Ricci B.; Stanley, James; Cormack, Donna M. (3 במאי 2018). "Racism and health in New Zealand: Prevalence over time and associations between recent experience of racism and health and wellbeing measures using national survey data". PLOS ONE. 13 (5): e0196476. Bibcode:2018PLoSO..1396476H. doi:10.1371/journal.pone.0196476. PMC 5933753. PMID 29723240. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ "The Spirit of ANZAC". ANZAC Day Commemoration Committee. 26 בנובמבר 2015. נבדק ב-28 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Make your overseas experience relevant to New Zealand | New Zealand Now, web.archive.org, ‏2021-04-17
  51. ^ "Australia and New Zealand – Common culture". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-28 ביוני 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  52. ^ Māori Culture: What Is A Pōwhiri?, web.archive.org, ‏2017-09-05
  53. ^ Gray, Mel; Coates, John; Bird, Michael Yellow (2008). Indigenous Social Work Around the World: Towards Culturally Relevant Education and Practice (באנגלית). Ashgate Publishing, Ltd. p. 114. ISBN 9780754648383.
  54. ^ Denis James Matthews Glover, A National Symbol?
  55. ^ National Arms of New Zealand – Heraldry of the World.
  56. ^ "Polynesia's Genius Navigators". PBS (באנגלית). 2000-02-15. נבדק ב-2023-08-08.
  57. ^ "How did Polynesian wayfinders navigate the Pacific Ocean? - Alan Tamayose and Shantell De Silva". TED-Ed (באנגלית). נבדק ב-2023-08-08.
  58. ^ "Te Kāpehu Whētu - The Māori Star Compass | by Education at Waitangi". www.waitangi.org.nz. נבדק ב-2023-08-08.
  59. ^ Cowen, James (1955). "Chapter 7: The Attack on Ohaeawai". The New Zealand Wars: A History of the Maori Campaigns and the Pioneering Period (1845–1864). Vol. I. Wellington: R.E. Owen, Government Printer.
  60. ^ "Early Maori military engineering skills to be honoured by New Zealand Professional Engineers". New Zealand Department of Conservation. 14 בפברואר 2008. אורכב מ-המקור ב-2013-02-02. נבדק ב-2012-09-25. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "NZ WARS - The Stories of Ruapekapeka". RNZ (באנגלית). 2017-10-25. נבדק ב-2023-04-05.
  62. ^ "NZ WARS - The Stories of Ruapekapeka". RNZ (באנגלית). 2017-10-25. נבדק ב-2023-08-08.
  63. ^ "Ruapekapeka | NZHistory, New Zealand history online". nzhistory.govt.nz. נבדק ב-2019-08-07.
  64. ^ "First Annual Report". Patents, Designs and Trade-marks. New Zealand. 1890. p. 9.
  65. ^ The birth of plastic surgery National Army Museum website
  66. ^ 66.0 66.1 Table 28, 2013 Census Data – QuickStats About Culture and Identity – Tables.
  67. ^ Opie, Stephen (ביוני 2008). Bible Engagement in New Zealand: Survey of Attitudes and Behaviour (PDF). Bible Society of New Zealand. p. 4. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 במאי 2010. נבדק ב-29 במאי 2010. {{cite book}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ניו זילנדים38425558Q871904

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ניו_זילנדים&oldid=2614099"