קייט שפרד
| מדינה | ניו זילנד |
|---|---|
| בן זוג |
וולטר שפרד (החל מ-1872) ויליאם לבל-סמית' (1925–1929) |
קתרין וילסון "קייט" שפרד (באנגלית: Katherine Wilson "Kate" Sheppard; 10 במרץ 1847 – 13 ביולי 1934) הייתה פעילה בולטת בתנועה למען זכות הבחירה לנשים בניו זילנד והביאה לכך שניו זילנד הייתה המדינה הראשונה בעולם שנתנה זכות הצבעה כללית בשנת 1893.[1] שפרד הייתה גם הסופרג'יסטית הבולטת במדינה. לאור פועלה, היא מופיעה על שטר בן עשרה דולרים של ניו זילנד.
ראשית חייה
קייט שפרד נולדה כקתרין וילסון מלקולם בליברפול, אנגליה להוריה הסקוטים ימימה קרופורד סאוטר ואנדרו וילסון מלקולם. היא העדיפה לקרוא לעצמה "קייט". היא קיבלה חינוך טוב, והתבלטה בשל ידיעותיה הנרחבות. תקופה מסוימת היא חיה עם הדוד שלה שהיה כהן דת בכנסייה החופשית של סקוטלנד, בעיר ניירן. בשנת 1869, מספר שנים לאחר מותו של אביה, עברה שפרד ביחד עם אמה והאחים שלה לקרייסטצ 'רץ', ניו זילנד. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1872, היא נישאה לוולטר אלן שפרד. ב-8 בדצמבר 1880 נולד בנם יחידם, דאגלס.
בשנת 1885, בהשפעת החינוך הנוצרי שספגה מדודה, לקחה שפרד חלק בהקמת איחוד נשים נוצרי שעודד להתנזרות מאלכוהול.
התנועה למען זכות הבחירה לנשים
המעורבות הגדולה של נשים בארגון ההתנזרות מאלכוהול הביא לכך שהארגון, ובתוך כך גם שפרד, החלו לפעול למען נשים בכלל ומתן זכות הצבעה לנשים בפרט. עד מהרה הפכה שפרד לוחמת למען שוויון ונודעה בכך ש"כל מה שמפריד, בין גזע, מעמד, אמונה או מין, הוא בלתי אנושי, ויש להתגבר עליו". שפרד התגלתה כדוברת רבת עוצמה ובנתה במהירות את התמיכה בנושאים אותם קידמה. שפרד עזרה לשכנע את ראש הממשלה לשעבר וחבר הפרלמנט ג'וליוס ווגל להעלות בפרלמנט הצעת חוק להענקת זכות הצבעה לנשים בשנת 1887, אולם ההצעה נפלה על חודו של קול בקריאה שלישית.
בשנת 1888 פרסמה חוברת בשם "עשר סיבות למה הנשים של ניו זילנד צריכות להצביע", ושלחה עותקים לכל חברי הפרלמנט. באותה שנה פנתה לראש הממשלה לשעבר וחבר הפרלמנט ג'ון הול, שהיה ידוע בתמיכתו בנושא, והשניים החלו לעבוד ביחד.[2] שפרד ארגנה סדרה של עצומות עליהן חתמה כמות הולכת וגדלה של נשים שהגיעה ב-1893 לכמעט 32 אלף. הול הגיש אותן לפרלמנט, והשתמש בהן בשביל לגייס תמיכה בהצעות החוק שלו בנושא. לאחר שכמה הצעות חוק נפלו, הצעת החוק שעברה בבית התחתון באוגוסט 1893 עברה גם בבית העליון ב-8 בספטמבר. כדי להתקבל כחוק ההצעה הייתה צריכה את חתימתו של המושל הכללי דייוויד בויל שהתנגד לרעיון. לבסוף הוא חתם על החוק ב-19 בספטמבר. ניו זילנד הפכה למדינה המודרנית הראשונה שמעניקה זכות בחירה לנשים, ושפרד זכתה להכרה כמנהיגת המאבק.
מיד לאחר קבלת החוק, החלה שפרד לפעול במרץ לשכנע נשים להירשם להצבעה בבחירות שהתקיימו רק עשרה שבועות מאוחר יותר. למרות ההתראה הקצרה שנדרשה כדי להירשם, כמעט שני-שלישים מהנשים נרשמו והצביעו.
המועצה הלאומית של הנשים
שנה לאחר ההישג בניו זילנד, חזרה שפרד לאנגליה לזמן קצר. באנגליה היא נפגשה עם ראשי התנועה הבריטית למתן זכויות הצבעה לנשים ואף נשאה מספר נאומים. עם חזרתה לניו זילנד, היא נבחרה להיות נשיאת המועצה הלאומית של הנשים בניו זילנד.
שפרד ניהלה קמפיין לזכויות נשים בתחומים רבים ובניהם מתן זכות הצבעה לנשים, השוואת חוקי הגירושין בין המינים, השוואת הזכות לחינוך נשים ועוד.
אחרית ימיה
בשנת 1903 חלתה שפרד ועברה ללונדון, וגם שם לחמה להשגת שוויון לנשים עד שנאלצה לפרוש עקב מחלתה. ב-1904 שבה לניו זילנד. ב-1915 נפטר בעלה וולטר שפרד. בשנת 1925 נישאה לבעלה השני, ויליאם לבל-סמית', אשר נפטר ב-1929. שפרד הלכה לעולמה בשנת 1934, ונקברה בחלקת קבר משפחתית בבית הקברות "אדינגטון".
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Kate Sheppard, 1847-1934, Christchurch city libraries, 19/02/2018
- ^ SIR JOHN HALL AND WOMEN’S SUFFRAGE
32217861קייט שפרד