הרב מתניה אריאל
| לידה | ה' בסיוון ה'תשכ"ט (גיל: 55) |
|---|---|
| מקום מגורים | נוף איילון |
| השתייכות | חרדים לאומיים |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת דרך חיים, מקים ישיבת עוז והדר בחדרה, ומורה דרכה. |
הרב מתניה אריאל (נולד בה' בסיוון ה'תשכ"ט, 22 במאי 1969) הוא ראש ישיבת דרך חיים בשעלבים, מייסדה וממייסדי הישיבה הקטנה הלאומית בחדרה ואיגוד הישיבות הקטנות. פועל להעלאת המודעות לחשיבות הישיבות הקטנות בקרב הציבור הדתי לאומי.
ביוגרפיה
נולד במושב שדה יעקב לרב ישראל אריאל, ששימש אז כרב היישוב. בשנת ה'תשל"ה מונה אביו לרב העיר ימית והמשפחה עברה להתגורר בעיר.
בשנת ה'תשמ"ב בעקבות פינוי ימית עברה המשפחה להתגורר ברובע היהודי של ירושלים.
בחטיבת הבינים, למד בישיבה תיכונית שעלבים, ובכיתה ט' עבר לישיבה תיכונית חיספין. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה התיכונית עבר ללמוד בישיבת שבי חברון בראשות הרב משה בלייכר.
בשנת ה'תשנ"ג התחתן עם תמר (לבית רוטמן) והם קבעו את ביתם בכרמי צור שבגוש עציון, תוך שהוא ממשיך את לימודיו בישיבת שבי חברון. לאחר כמה שנים, החל הרב ללמד בישיבה הקטנה מעלה חבר.
ישיבת דרך חיים
ערך מורחב – ישיבת דרך חיים (שעלבים)
בשנת ה'תשס"ב החל לפעול להקמת ישיבה קטנה לאומית שבה נלמדים לימודי קודש בלבד, באזור המרכז, בין היתר במטרה להנגיש מוסד כזה לקהלים נוספים. עם הקמתה של ישיבת דרך חיים בשעלבים באלול ה'תשס"ג, עבר להתגורר ביישוב נוף איילון בסמיכות לישיבה, בה, נכון ל-2024, הוא עדיין מלמד. הישיבה היא הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה במרכז הארץ, והישיבה הקטנה הלאומית הגדולה ביותר. עם הקמתה קבלה הישיבה מכתבי תמיכה מהרב אברהם אלקנה שפירא[1], הרב מרדכי אליהו[2].
בישיבה לומדים במשך שלוש שנים לימודי קודש בלבד. עם זאת הישיבה מכירה בחשיבות ובצורך שבלימודי החול, ובשנה הרביעית הישיבה מאפשרת הוצאת תעודת בגרות.
בישיבה לומדים כ-120 תלמידים, והיא בין הישיבות הקטנות הלאומיות הגדולות. רוב בוגרי הישיבה ממשיכים בישיבות גבוהות, ובעיקר לישיבת מרכז הרב ולישיבת הר המור. מעטים הולכים לישיבות הסדר.
אחת לכמה שנים מוציאה הישיבה חוברת בשם מדרך עץ החיים הכוללת מאמרים של רבנים ותלמידים, בין השאר שלו. עד ה'תשפ"ב יצאו שישה כרכים.
נשיא הישיבה ומורה דרכה הוא דודו הרב יעקב אריאל, הרב הראשי לשעבר של רמת גן.
הרב מתניה שומר על קשר חם עם רוב בוגרי הישיבה, ושולח להם פעם בשבוע מסרונים המכילים דברי תורה קצרים על פרשת השבוע ומעגל השנה. בשנת ה'תשע"ט בני משפחתו הוציאו לאור חוברת בשם "ממדבר מתנה", המכילה את דברי התורה ששלח במהלך השנים[3][4].
בשנת ה'תשפ"א החל לפעול להקמת ישיבה קטנה לאומית בצפון, שבראשה יעמוד הרב יאיר בר לוי, בוגר ישיבת דרך חיים[5]. הישיבה הייתה אמורה לקום בשכונת הדר בחיפה בשם "הדר חיפה", אך לבסוף הוקמה בחדרה תחת השם "עוז והדר", ונכון ל-2024 היא מונה כ-80 תלמידים.
בשנת ה'תשפ"ד הוציא לאור את הספר 'בקש אמת'- ובו שיעוריו על מסכת קידושין. בסוף הספר הודפסו מספר נספחים, בהם מאמר על היחס למקצועות החול במשנת הרב קוק.
ישיבה קטנה לאומית
החידוש העיקרי בישיבות הקטנות בציבור הדתי לאומי הוא העיסוק בלימודי קודש בלבד, וצמצום לימודי ההכנה לבחינות הבגרות לכיתה י"ב בלבד. הרב מתניה מכיר בחשיבות לימודי החול לצרכי פרנסה והרחבת אופקים, וגם לצרכים רוחניים כמו הגדלת התורה והשגת אמונה בה', כמו שכתב הרמב"ם[6]. אף על פי כן, הוא טוען שכל הדברים האלו לא נצרכים בגיל הנעורים ואפשר לעשות אותם מאוחר יותר, ועדיף להקדיש את השנים החשובות הללו ללימודי קודש בלבד. הוא טוען שהדרך החינוכית של הישיבות התיכונית נכשלה, ראשיהם לא מצליחים לחנך מספיק לחשיבות לימוד התורה ושאיפות קודש, ובישיבות תיכוניות רבות לימודי הקודש שוליים ביותר לעומת לימודי החול. הפתרון לבעיות האלו, לשיטתו, נעוץ בשינוי האווירה הציבורית ביחס ללימוד התורה, והקמת מוסדות תיכוניים שבהם ילמדו רק לימודי קודש, ולימודי החול ידחו ויונחו בצד, על מנת לפתח בלב התלמידים אהבת תורה ויחס של הערכה להתמדה ולעמל[7].
בנוסף לטענות החינוכיות והאידיאלוגיות, הוא מצטט רבנים רבים שחיו ב-200 שנים האחרונות ועודדו מסגרות דומות, בדגש על רבנים בני הציונות הדתית. הוא ערך מחקר מקיף על שיטת הרב קוק בנושא, והגיע למסקנה שאף על פי שהוא מוכר בתור אחד שתמך במוסדות המשלבים לימודי קודש וחול, כדוגמת בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), והקים ביפו את ישיבת אוצר חיים ששילבה לימודי חול רבים בתוכנית הלימודים, היה זה כעין הוראת שעה דיעבדית, בעוד שהמוסד האידיאלי בתורתו של הרב קוק, הוא ישיבה קטנה[8][9].
עם הקמת ישיבת דרך חיים הקים את עמותת 'ישיבה קטנה לאומית' שנועדה להפיץ את רעיון הישיבות הקטנות במגזר הדתי לאומי[דרוש מקור: יש מקור אבל לא כתוב שהוא הקים את העמותה][10]. פרסם מאמרים רבים על שיטתו ועל נושאים נוספים בעיתונים, כתבי עת, ואתרי אינטרנט.
משפחתו
הרב מתניה הוא בנו של הרב ישראל אריאל, מייסד מכון המקדש והעומד בראשו. דודיו של הרב מתניה הם הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן לשעבר, הרב יגאל אריאל - רב מושב נוב לשעבר, והרב יועזר אריאל - דיין בבית הדין הרבני בצפת וטבריה.
אחיו של הרב מתניה הם: הרב ידידיה - מרכז מגמת תנ"ך בישיבה התיכונית חיספין, הרב שמואל - ראש כולל ההלכה בישיבת ההסדר ירוחם, הרב עזריה - ראש "כולל בית הבחירה" ורב קהילה בשכונת חומת שמואל, הרב אליצור - ר"מ בישיבה התיכונית ברמת גן, והרב נחום - מנהל תלמוד תורה "יסדת עוז" בהר חומה.
גיסיו: הרב יאיר פרנק - רבה של עמונה-עמיחי, הרב נחום רוזנטל - ר"מ בישיבת חרשה, הרב חיים שחר - ר"מ בישיבת המקדש, הרב נתן רוטמן, ר"מ בישיבת נתיבות החכמה (וולפסון), ושמחה רוטמן - חבר הכנסת מטעם סיעת הציונות הדתית.
לרב מתניה ולאשתו תמר יש 5 בנות ושני בנים. בתקופת מגפת הקורונה, שהה בנו משה דוד במלונית הקורונה גרנד קורט בירושלים, והציג את שיטת הציונות הדתית ב"פאנל השקפה" שהתקיים שם, וזכה לפרסום רב[11].
קישורים חיצוניים
- ינון גולן, ישיבות קטנות, בריחה או שלב חדש בציונות הדתית, ריאיון באתר שורש, 10 באוגוסט 2009
שיעורים ומאמרים
- מאמרים שכתב, באתר ערוץ 7
- מאמרים בעניין ישיבה קטנה ולימודי חול, באתר אסיף
- שיעוריו, באתר ישיבה
- הישיבות הקטנות הלאומיות: לטובת התלמידים ולטובת הציונות הדתית, באתר כיפה, 25 במרץ 2015
- יחד במשמרת התורה, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2015
- משמעות ימי החנוכה על פי הרמב"ם, המעיין נו-ב, טבת תשע"ו
- "מה יהא העתיד כשיפוג קסם הבניין?": תשובה לשאלתה של חנה סנש, באתר כיפה, 17 באפריל 2018
- "קרובים זוכרים מעצמם", באתר כיפה, 16 במאי 2018
- מה עובר על הרב אליעזר מלמד, באתר "סרוגים", 1 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ^ מכתב ראשון מתשס"ג מכתב שני אלול תשס"ד.
- ^ מכתב מכסלו תשס"ג.
- ^ הרב יואל קטן, "נתקבלו במערכת", המעיין, תשרי תש"פ
- ^ הרב מתניה אריאל, ממדבר מתנה: בלכתך בדרך: דברי תורה על סדר פרשיות השבוע ומעגל השנה, שעלבים: ישיבת דרך חיים, ה'תשע"ט
- ^ ישיבת הדר חיפה, השינוי בישיבות קטנות בשנים האחרונות, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2021
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ב'
- ^ הרב מתניה אריאל, "לימוד תורה בגיל הנעורים" צהר ט, תשס"ב
- ^ הרב מתניה אריאל, "לימודי החול בישיבת הרב קוק ביפו - לכתחילה או בדיעבד?", אסיף ב, איגוד ישיבות ההסדר, תשע"ה
- ^ משנתו של הראי"ה קוק זצ"ל בדבר הגיל הראוי לעיסוק בלימודי חול, ויישומה בישיבת "תורת ירושלים", המעיין נד-ד, תמוז תשע"ד; עוד בעניין לימודי החול במשנת הרב קוק, המעיין נה-ב, טבת תשע"ה; עוד על מעמדם של לימודי החול בישיבת הראי"ה ביפו, המעיין ס-ב, טבת תש"פ
- ^ כל מה שרציתם לדעת על ישיבות קטנות, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2012
- ^ חנני ברייטקופף, כשבחורים חרדים ודתיים נפגשים; התוצאה: קרב אידאולוגי, באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2021
31991930מתניה אריאל